על פי סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסמה היום (ד’) המלחמה וההאטה הכלכלית שבאו בעקבות אירועי השביעי באוקטובר הובילו לזינוק חד ביחס החוב-תוצר של ישראל, מרמה של כ-60% לקרוב ל-70%.
המחיר של חוב גבוה: פגיעה בצמיחה ובתוצר
הסקירה מזהירה כי אם יחס החוב-תוצר יתייצב ברמתו הנוכחית הגבוהה, הדבר צפוי להוביל להאטה בקצב הצמיחה בשנים הקרובות. בטווח הארוך, התייצבות כזו עלולה להביא לירידה בתוצר הפוטנציאלי בהיקף מוערך של כ-2% עד 3%.
הסיבות המרכזיות לפגיעה זו הן:
עלייה בעלויות המימון - הצורך הגובר של הממשלה לגייס הון למימון החוב משפיע על סביבת הריביות ומעלה את עלויות המימון גם עבור המגזר העסקי.
דחיקת השקעות פרטיות - גיוסי החוב הממשלתיים מתחרים על אותם מקורות מימון בשוק ההון, מה שמפחית את נגישות המימון לחברות ופוגע בהשקעות הפרטיות.
גידול בהיקפי מחזור החוב: בשל העלייה בחוב, היקף החוב השנתי שעל הממשלה למחזר עלה מ-6% מהתוצר ל-7% מהתוצר. המשמעות היא גידול של כ-15% בגיוסים מהשוק המקומי, מהלך שצפוי להעלות את הריבית ולצמצם השקעות.
שינוי בסביבה הגלובלית
הכלכלן הראשי מציין כי בסביבת הריבית הגבוהה הנוכחית בעולם, הקשר בין חוב ציבורי גבוה לפגיעה בפעילות הכלכלית מתחזק. חוב גבוה מצמצם את יכולתה של הממשלה להגיב למשברים עתידיים ומגדיל את הסיכון הפיננסי. הדו"ח מזכיר כדוגמה את המשבר בבריטניה ב-2022, שם שחיקת האמינות הפיסקלית הובילה לזינוק בתשואות האג"ח ולחלשות המטבע.
המלצות למדיניות: חזרה לתוואי של הפחתת חוב
הסקירה ממליצה לאמץ "תוואי מדיניות אמין" שיביא לירידה הדרגתית של יחס החוב-תוצר. על פי הסימולציות המוצגות בדו"ח:
הפחתת חוב תתמוך בצמיחה: הורדת יחס החוב בכ-10 נקודות אחוז לאורך עשור צפויה להביא לירידה בריבית הריאלית הארוכה.
האצת הצמיחה: מהלך כזה יתמוך בהרחבת השקעות ויכול לתרום להאצה של כ-10 עד 20 נקודות בסיס בקצב הצמיחה השנתי בעשור הקרוב.
חיזוק העמידות: הפחתת החוב תחזק את יכולתו של המשק הישראלי להתמודד עם זעזועים ומשברים עתידיים.
לסיכום, הכלכלן הראשי מדגיש כי למרות שצעדי התכנסות פיסקלית (כמו קיצוצים או העלאת מיסים) עלולים להיות מרסנים, הרי שתרומתם החיובית לצמיחה דרך הפחתת החוב צפויה להיות גבוהה יותר בנטו, כל עוד הם אינם פוגעים משמעותית בתמריצים לעבודה או להשקעה.