ועדת הכספים קיימה היום (ב’) דיון בנושא מדיניות בנק ישראל בדבר אי החזקת הזהב במסגרת יתרות המט"ח. המהלך מגיע אחרי זינוק של עשרות אחוזים במחיר המתכת היקרה, וקשה שלא לשאול האם הוא מונע מפופוליזם שכן הסחורה שנחשבת למפלט בעת משבר או אינפלציה, רשמה תדונות קיצוניות שלא נראו מעולם.
בפתח הדיון ציין יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי כי אין בסמכות הוועדה להתערב בשיקולי בנק ישראל, אך מכיוון ששאלתו בנידון לא קיבלה מענה בדיון בשבוע שבעבר, בו לקח חלק נגיד הבנק, הוא מבקש לקבל תשובות בנושא.
פרופ’ משה אליה כהן, ממכון מסד הארץ, נזכר להתריע על היעדרות הזהב מיתרות המט"ח של ישראל אחרי שהמתכת היקרה זינקה בעשרות אחוזים, וקרא לבחינה דחופה של המדיניות לאור המתחים הגיאופוליטיים בעולם.
לירון רוז, מכון מסד הארץ: "יפן עם 7 אחוז זהב, הולנד עם 70 אחוז, שתי הקצוות, מדינות שרלוונטיות אלינו מבחינת היקף יתרות המטח שדומות לנו, פולין זה 28%, וטורקיה עם 44%, כל אחת מהן סביב 600-700 טון זהב. בנקים מרכזים בעולם רוכשים בערך אלף טון בשנה, גם מדינות קטנות יותר רוכשות. זה עניין של ניהול סיכונים וזה לא רק זהב, יש מדינות שהלכו לכיוון של ביטקוין, זה יכול להיות שילוב של נכסים אלטרנטיביים".
ד"ר גולן בניטה, מנהל חטיבת השווקים בנק ישראל: "המדינות המפותחות מחזיקות זהב מסיבות היסטוריות, עוד לפני שנות ה-90 וה-80. הוא מציין פה מדינות שהן לא דמוקרטיות, שבשנים האחרונות קונות זהב. מי שמוכר זהב זה המדינות המפותחות ומי שקונה זה מדינות כמו רוסיה, סין, פולין היא דוגמא קצת שונה. קזחסטן, צפון קוריאה וכן הלאה.
ניר הירשמן רוב, מפורום חברות הקריפטו, קרא בדיון לאמץ גישה חדשנית לניהול יתרות המדינה באמצעות שילוב נכסים דיגיטליים ככלי להבטחת המשכיות כלכלית. הירשמן ציין כי בעידן של חוסר יציבות, המטרה העליונה של הרזרבות היא שימור הנגישות לשווקים הגלובליים גם בתרחישי קיצון: "אם המערכות הפיננסיות הרגילות יקרסו, רזרבת ביטקוין מדודה תאפשר לישראל נגישות קריטית לשווקי ההון הבינלאומיים. כפי שארצות הברית כבר מבינה ומיישמת ברפורמות החדשות שלה, מדובר בפלטפורמה המאפשרת העברת ערך ושמירה על עצמאות כלכלית כשהדרכים המסורתיות נחסמות". כך ציין הירשמן כי על ישראל לפעול בדומה למעצמות העולם ולייצר רזרבה טכנולוגית שתהווה "חבל הצלה" פיננסי בעת חירום.
ח"כ ולדימיר בליאק: "בעיני לא היה צריך לקיים את הדיון מכמה סיבות, זה מתחבר לי עם הקריאה של שר האוצר להורדת הריבית בכמה דברים, אנחנו צריכים לשמור על עצמאות בנק ישראל ועצמאותו לבצע מדיניות מוניטרית. לעצם הזהב אני חושב שבניגוד לדעה הרווחת זה נכס שהוא כמעט ולא בשימוש, נכון שמשתמשים בו לכבלים ותכשיטים אבל הוא נכס ספקולטיבי וראינו את זה ביום שישי האחרון עם הנפילה הדי דרמטית שלו, הוא מסוכן ויהיה קשה להנזיל אותו במידת הצורך, לכן אני חולק על כך שבנק ישראל צריך לשנות מדיניות בתחום הזה".
יו"ר הוועדה השיב לדברים: "אני שאלתי את הנגיד על התחום הזה והוא נתן לי תשובה שזה ככה, לכן אני מכנס דיון, הסמכות היא לנסות ולהבין ולדון ביחד ולא להכתיב, וגם אנחנו לא יכולים להכתיב לבנק ישראל".
ד"ר גולן בניטה מבנק ישראל המשיך בדבריו וציין כי במסגרת החוק נקבע שיקבעו קווים מנחים ע"י הוועדה המוניטרית, בהיוועצות עם שר האוצר, ואחת לכמה שנים מעודכנים הקווים המנחים. בניטה הגן על מדיניות ההשקעות של הבנק והסביר כי הבחירה במניות על פני זהב הוכיחה את עצמה כמשתלמת ביותר עבור הציבור הישראלי. הוא הציג נתונים המראים כי מאז 2012 הניבה ההשקעה במניות תשואה של פי שלושה לעומת הזהב, והדגיש כי הזהב אינו נכס חסין כפי שנוטים לחשוב: "הזהב אינו נכס סולידי, הוא תנודתי ומסוכן לא פחות ממניות, כפי שראינו בנפילה הדרמטית של 20% ביומיים. בעוד שמדינות מסוימות מחזיקות זהב מסיבות היסטוריות, בנק ישראל בחר לנהל את הסיכונים באופן אקטיבי ולמקסם את עושר המדינה. החזקת מטילי זהב במרתפים אינה מספקת הגנה ממשית מסנקציות, שכן היכולת להנזיל ולמכור אותם בעת משבר מוגבלת ביותר". בניטה סיכם כי הפיזור המטבעי הרחב והחשיפה המדודה למניות, בשיעור של 25% מהרזרבות, מציבים את בנק ישראל בשורה הראשונה של הבנקים המרכזיים בעולם מבחינת ביצועים וחוסן פיננסי.
נציגי בנק ישראל הבהירו עוד כי המגמה העולמית בקרב המדינות המפותחות היא דווקא צמצום החשיפה לזהב, וכי המדינות שהגדילו את רכישותיהן הן בעיקר כלכלות מתפתחות או מדינות כדוגמת רוסיה, סין, עיראק וקטאר. נציגי הבנק ציינו כי: "בניגוד לתפיסה הרווחת, המדינות המפותחות מוכרות זהב בעשורים האחרונים. הזינוק במחיר הזהב בשנתיים האחרונות אינו נובע מרכישות של בנקים מרכזים במערב, אלא מגורמים ספקולטיביים וניתוק מהשווי הפונדמנטלי של הנכס". בבנק הדגישו כי בחינת הנתונים מעלה שאין הצדקה מקצועית להצטרף למגמת הרכישות של מדינות אלו על חשבון אפיקי השקעה מניבים ובטוחים יותר.
יו"ר הוועדה, העיר על הדברים: "אתה אומר שלארה"ב יש באופן היסטורי זהב, לכן הם לא צריכים לקנות. אם היו חושבים שלא נכון להם להחזיק, הם היו נפטרים ממנו בדרך מושכלת". על רקע כך הדגישו נציגי הבנק כי המדינות המפותחות מוכרות את הזהב שלהן, וציינו כי זיהו שעיקר הביקוש מגיע מכיוון משקיעים, וכי למדו את הדבר מכך שזרמו 90 מיליארד דולר בשנת 2025 לפקודות סל שמחזיקות זהב.
לשאלות בדבר החזקות גדולות של המדינה בדולרים, ציינו בבנק ישראל כי רואים מחזוריות יציבה על פני השנים במעמד הדולר, וכי גם החלשותו הנוכחית, בכ-10% "בפרספקטיבה היסטורית אינה משהו דרמטי".
עוד ציינו נציגי הבנק כי שערי חליפין של מטבעות הם תנודתיים באופן טבעי ההשקעה המשמעותית בדולר נובעת מיכולת הרכישה שלו,
ח"כ מלבציקי ציין על רקע הדברים כי הוא חושב "שיש תפיסה היסטורית בוועדה המוניטרית שלא טוב זהב, אני לא מבין איך בכל המערכת הזו אין מקום לזהב", ותהה מדוע נציגי הבנק לא הציגו בפני הוועדה "גרף של זהב ודולר אחד מול השני, זה לא יכול להיות".
ד"ר עמית פרידמן, מבנק ישראל ציין מול הדברים כי התנודתיות בדולר לא חשובות לישראל כמו התנודתיות בזהב עבור מי שמחזיק זהב: "מדינת ישראל חייבת להיות מושקעת במטבע חוץ, אלה נכסים שאנחנו חייבים להחזיק, יש להם כוח קנייה ריאלי, יש להם מטרות של מדיניות מוניטרית וגם מדיניות ריאלית שקשורה לכוח הקנייה של היתרות. יש לי יבוא באירו, בדולר קנדי, בדולר, על רקע כך שאני מייבא את המוצרים האלה, אני מחזיק את המטבעות הללו, וחלק מהמטרה של היתרות זה לאפשר את היבוא הזה גם בזמן חירום. כך אני אדיש לתנודה של היתרות, כי זה מאפשר לי כוח קנייה גם בתנודתיות. אנחנו משקיע אסטרטגי, אנחנו לא נכנסים ויוצאים לתקופות קצרות, אנחנו רוצים לראות אופק, אנחנו לא נכנסים לנכס חדש בתקופה של עלייה חדה, כי אז אתם רואים מה קרה ביום שישי. זהב זה נכס סיכון אבל יש לנו נכס סיכון טוב יותר".
עוד ציינו נציגי הבנק כי היו דיונים בוועדה המוניטרית בנושא והוחלט שלא לרכוש זהב, וכי בבחינה של הוועדה כדי להבין מה הביא לעליית מחירי הזהב, וציינו כראיה את העובדה שהוחלט על השקעה במניות, בקונצרנים, וכי במידה ויראו לנכון ירכשו גם זהב. "בשנה האחרונה הרגשנו לא נוח, לפני כן היו הרבה שנים שיחס הרזרבה של זהב היה די אפס, כל בנק ישב על הזהב שלו. הזהב איבד את התפקיד הקלאסי שלו של נכס מגובה לדולר ארה"ב. יש לו תפקיד, אולי גם כנכס רזרבה בעתיד, זה עניין של תזמון ויחס לתיק, אנחנו לא פוסלים את זה" ציין נציג הבנק.
ח"כ אורית פרקש הכהן: "אני חושבת שאתם עושים עבודה מאוד סדורה ומסודרת, ורואים שאתם חורגים מהפסים, ועושים צעדים במניות, והתוצאות מדברות בעד עצמן, קיבלתי תשובות לשאלות שלי".
יו"ר הוועדה ציין על רקע הדברים: "בניהול סיכונים צריך ונכון שיהיה גם מזה וגם מזה, בנוסף בחרתם שלא להביא גרף של ערך הדולר מול הזהב".
מול הדברים ציינו בבנק ישראל כי בנק ישראל הוא בין הבנקים עם הפיזור המטבעי הגבוה ביותר, וכי במטבעות מטבען השער עולה או יורד, ובאמצעותם ניתן לקנות נכסים, זהב ומניות, וכי הזהב הוא נכס לדומה למניות, "אנחנו בודקים בכל עת אם נכון לנו להחזיק בזהב או בכל נכס, התשואות של בנק ישראל בין הגבוהות בעולם".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "הדיון נועד לבוא ולהבין, לא להתערב לכם, למה בחרתם לנהוג בדרך מסוימת, עד עכשיו לא הצלחתי להבין למה עשיתם החרגה לנושא הזהב, היה נכון לראות השוואה לאג"ח קונצרני למשל, אשמח לקבל נתונים מדויקים גם להשוואה בין הקונצרנים לעומת זהב, גרף של הדולר מול הזהב, לא כי אתם מנהלים לא נכון, כי אני ישבתי בכל מיני ועדות ושמעתי כל מיני דברים שהתבררו כהפוכים לגמרי, אני רוצה לבדוק את תהליך המחשבה".
לאור הדברים ציינו נציגי הבנק כי יעבירו את הנתונים המבוקשים.
מוקדם יותר קיימה הוועדה דיון מהיר בנושא: ’הפסקת תשלום ארנונה, מים וחשמל לתושבי יישובי העוטף שעדיין מפונים’ הצעתם של חברי הכנסת נאור שירי, אורית פרקש הכהן וששון ששי גואטה.
במהלך הדיון עלה כי שיפוי המדינה לרשויות המפונות בגין תשלום הארנונה נפסק מתחילת השנה. כן עלה שעד כה השיפוי נעשה דרך משרד הפנים מתוקף החלטת ממשלה, ולאחר שתוקף ההחלטה פג ונוכח העדר שר פנים מכהן, נעצר השיפוי. זאת למרות שלעמדת תקומה ומשרד הפנים כי יש להמשיך את השיפוי.
עוד עלה במהלך הדיון כי הישובים שעודם מפונים, אינם מפונים משיקולים ביטחוניים, אלא משיקולי שיקום, וכי יש צורך בהחלטת ממשלה חדשה ובמסגרתה יש צורך להגדיר מחדש את הזכאות, לעניין ישובים המפונים משיקולי שיקום, במסגרת "מתווה משתהים" לגבי תושבים המתקשים לחזור לבתיהם מסיבות שאינן ביטחוניות.
על רקע כך שמשרד הפנים נעדר שר שיכול לקדם את הסוגיה, ודברי נציג תקומה כי יש צורך בהחלטת ממשלה, סיכם יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילבצקי את הדיון וציין כי הוועדה תפעל לקדם החלטת ממשלה בנידון.