שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים פיננסיים בבנק דיסקונט<br>קרדיט: עזרא לוי
שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים פיננסיים בבנק דיסקונט קרדיט: עזרא לוי

השקל פתח את שנת 2026 במגמה חזקה מול הדולר, עם התחזקות של כ-2.7% מאז תחילת השנה ונסחר כיום סביב רמה של כ-3.10 שקלים לדולר. מדובר ברמה שנמצאת כבר כעת בתוך טווח ה-Fair Value שהוערך בניתוחים קודמים (3.00–3.12), ואף סמוך לשפל של המילניום הנוכחי.

עם זאת, ניתוח רחב יותר שמנטרל את השפעת ההיחלשות הגלובלית של הדולר מצביע על תמונה מאוזנת יותר מול יתר מטבעות המערב, התחזקות השקל הייתה מתונה בהרבה, ואינה חריגה בקנה מידה היסטורי.

הדולר נחלש – והשקל נהנה מהסביבה

מאז תחילת השנה הדולר-שקל ירד בכ-2.7%, רמה שכמעט ולא נראתה בעשורים האחרונים. גם סל המטבעות האפקטיבי של בנק ישראל נסחר ברמות שפל היסטוריות מול השקל, מה שהוביל ספקולציות בשוק בדבר אפשרות להתערבות של בנק ישראל במסחר במט"ח.

מאחורי התחזקות השקל עומדים מספר גורמים מהותיים: סנטימנט חיובי בשוק ההון המקומי, הן במניות והן באג"ח הממשלתיות. ביקושים חזקים ליצוא ביטחוני מישראל. יצוא שירותי הייטק יציב וחזק. ביצועים טובים יחסית של כלכלת ישראל מול מדינות המערב. עליות במדד הנאסד"ק, המלוות בגידורי מט"ח מצד גופים מוסדיים ובעיקר שיפור בפרמיית הסיכון ובתפיסת הסיכון הביטחוני של ישראל.

אבל מול אירו, ין וליש"ט – הסיפור פחות חד

כאשר בוחנים את ביצועי השקל מול סל רחב של מטבעות מערביים, מתקבלת תמונה פחות דרמטית:

  • מול האירו: התחזקות של כ-1.8%

  • מול הין היפני: כ-1.5%

  • מול 4 מתוך 11 מטבעות מערביים מרכזיים – השקל אף נחלש

המשמעות: עיקר העוצמה של השקל השנה נבעה מהחולשה הכללית של הדולר בעולם ולא רק מחוזקה ייחודית של הכלכלה הישראלית.

אינדיקטור חדש: סמל"ד – סל מטבעות מערב ללא דולר

כדי לבחון את מגמת השקל בצורה מדויקת יותר, פותח אינדיקטור חדש: סמל"ד – סל מטבעות מערב ללא דולר. מטרתו לנטרל את השפעת מגמות הדולר הגלובליות ולהציג את חוזק השקל מול מטבעות מערביים "טהורים".

לפי האינדיקטור:

  • מאז תחילת השנה סל מטבעות המערב ללא דולר נחלש מול השקל בכ-1.4% בלבד

  • מדובר ברמת התחזקות שמציבה את השקל באחוזון ה-32% בלבד של השינויים החודשיים בחמש השנים האחרונות

  • כלומר: בכשליש מהחודשים בעבר השקל התחזק בקצב חד יותר

במילים אחרות – התחזקות קיימת, אך אינה חריגה או קיצונית.

מבט קדימה: פוטנציאל קיים – אך לא בקו ישר

הניתוח הכולל מצביע על כך שהשקל אכן מצוי במגמת התחזקות, אך כזו שנשענת בחלקה על חולשת הדולר העולמית. בהשוואה למטבעות מערביים אחרים, מדובר בתנועה מתונה יחסית, שאינה מחייבת תגובת חירום מצד בנק ישראל.

להערכתנו, גם בשנת 2026 השקל צפוי להמשיך ולהתחזק, נתמך ביסודות מקרו-כלכליים ובשיפור בפרמיית הסיכון – אך המגמה לא תהיה אחידה, ותלווה בתנודתיות ובתקופות תיקון לאורך השנה.

השורה התחתונה: השקל חזק, אך לא "חזק מדי". מתחת לרעש של הדולר מסתתרת מגמה יציבה, עם פוטנציאל המשך – בעיקר למי שמסתכל על התמונה הרחבה.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש

  • 1
    ממש ברברת לא ברורה. השקל התחזק מול רוב המטבעות

    לא הבנתי את ההמלצה החדשה של הכותב על מטבעות מערביים ללא דולר. למה צריך את זה? יש לבנק ישראל מדד טוב יותר - נומינאלי אפקטיבי שכולל כל המטבעות של המדינות עימן אנו סוחרים. כולל יואן, רופי וכולל דולר. והוא ירד מאז השיא של אפריל 25 עד שישי 16%. זה המון! ולא הבנתי למה למדוד חודש אחד. אפשר להתעלם מהשיא של המטח באפריל (שפל של השקל ) ופשוט למדוד 12 חודשים אחורה. הסל האפקטיבי ירד 9% האירו ירד פחות מאחוז. אבל היין היפני ירד 13%. האירו היציב לעומת השקל יכול להסביר מדוע היבוא שרובו מאירופה - לא גרם לירידת מחירים. וגם היצוא לשם לא נפגע כמו היצוא לארה"ב. ולגבי יבוא מאסיה שרובו בדולר - אפשר להסביר שגם לא הורידו מחירים - אם הדולר נחלש ריאלית מול המטבעות שלהם. אגב - חושב שאיתי חברה הודית שייצאה לישראל מכונה תמורת אירו ולא דולר. אולי בגלל הירידה שלו. לא רוצים מטבע חלש.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • ATUK19
    • 01/02/2026 13:19