העניין המחודש של דונלד טראמפ בגרינלנד אינו רק גחמה נדל"נית, אלא מהלך שנועד להבטיח את עליונותה של ארה"ב בזירה הארקטית המתחממת. המהלך משלב אינטרסים ביטחוניים, כלכליים וגיאופוליטיים ארוכי טווח.
הנה הסיבות המרכזיות לשאיפתו של טראמפ להשיג שליטה על האי:
1. נכס אסטרטגי וביטחוני (ההרתעה מול רוסיה וסין) - גרינלנד ממוקמת בנקודה קריטית בין צפון אמריקה, אירופה ורוסיה ושליטה אמריקאית בגרינלנד מונעת התבססות זרה. טראמפ טוען כי דנמרק אינה מסוגלת להגן על האי מפני חדירה של השפעה רוסית וסינית. הוא ציין כי "גרינלנד מכוסה בספינות רוסיות וסיניות" וכי ארה"ב חייבת לשלוט באי כדי למנוע מיריבותיה להקים בו בסיסים.
הגנה מפני טילים (The Golden Dome) - טראמפ מקדם מערכת הגנה רחבה מפני טילים שהוא מכנה "כיפת הזהב", וגרינלנד נחשבת לאתר חיוני להצבת מערכות התרעה מוקדמת ויירוט. "ארצות הברית צריכה את גרינלנד למען הביטחון הלאומי", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו, Truth Social. "זה חיוני לכיפת הזהב שאנחנו בונים,” והוסיף כי נאט"ו צריכה לתמוך ברכישת האי על ידי ארה"ב משום שהברית תהפוך ל“הרבה יותר עוצמתית" בזכותו. טראמפ טוען כי כיפת הזהב תוכל ליירט טילים היפרסוניים, בליסטיים וטילי שיוט מתקדמים, וכן רחפנים, גם אם ישוגרו מהצד השני של העולם או מהחלל.
בסיסי קבע: ארה"ב כבר מחזיקה בבסיס החלל "פיטופיק" (לשעבר ת’ולה), אך שליטה מלאה תאפשר לה להרחיב את הנוכחות הצבאית והמודיעינית שלה באופן חופשי.
2. המרוץ אחר מינרלים קריטיים ומשאבי טבע
התחממות כדור הארץ גורמת להמסת קרחונים וחושפת אוצרות טבע שהיו בלתי נגישים בעבר:
מתכות נדירות - גרינלנד עשירה במינרלים כמו ליתיום, נחושת, ומתכות נדירות אחרות החיוניות לייצור שבבים, סוללות לרכב חשמלי וטכנולוגיות צבאיות מתקדמות (כמו מטוסי F-35). כיום, סין שולטת ברוב השוק הזה, וטראמפ מעוניין לשבור את התלות בה.
אנרגיה - ההערכות מדברות על עתודות נפט וגז טבעי אדירות (כ-31 מיליארד חביות שווי נפט) הנמצאות מתחת לקרקעית הים סביב האי.
יהלומים ואורניום - האי מכיל כמה ממצבורי האורניום הגדולים בעולם, שיכולים לשמש את תעשיית האנרגיה הגרעינית האמריקאית.
3. שליטה בנתיבי שיט חדשים
נסיגת הקרח בקוטב הצפוני פותחת את "הנתיב הצפוני" – נתיב שיט קצר משמעותית המקשר בין אסיה לאירופה ולארה"ב. שליטה בגרינלנד תהפוך את ארה"ב לשומרת הסף של נתיבי הסחר העולמיים החדשים, מה שיעניק לה כוח כלכלי ופוליטי עצום.
ההסלמה הנוכחית: "מכסי גרינלנד"
טראמפ החריף את הלחץ והודיע על הטלת מכסים של 10% (שיעלו ל-25% ביוני) על שמונה מדינות אירופיות (בהן דנמרק, גרמניה ובריטניה) ככלי מיקוח כדי לאלץ אותן להסכים למכירת האי. הוא רואה במכסים כלי יעיל יותר ופחות מסוכן מפעולה צבאית ישירה כדי להשיג את מה שהוא מכנה "רכישה מלאה ומוחלטת של גרינלנד". באיחוד האירופי לא נותרו חייבים ובוחנים את הסכם הסחר מול ארה"ב. כך או כך, זה לא מומנטום חיובי לשווקים הפיננסים שמגיבים בהתאם.