שנת 2026 נפתחה בטלטלה בשוק המט"ח המקומי, כאשר השקל הישראלי רושם התחזקות חסרת תקדים. שער החליפין הנומינלי-אפקטיבי, המייצג את ערך השקל מול סל של 21 מטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ישראל, הגיע לרמת שיא כל הזמנים. המגמה, שהחלה להתגבר ברבעון האחרון של 2025, דוחפת את הדולר לרמות שפל של שנים, כאשר השער היציג נסחר סביב רמות של 3.13-3.20 שקלים.
הכוחות שדוחפים את השקל מעלה
התחזקות השקל אינה מקרית ונובעת משילוב של גורמים מקומיים וגלובליים:
חוסן כלכלי וצמיחה - תחזיות בנק ישראל לינואר 2026 מצביעות על צמיחה צפויה של 5.2% בתוצר המקומי לשנה הקרובה.
עודף בחשבון השוטף - זרימה בלתי פוסקת של דולרים לישראל, הנתמכת בייצוא ביטחוני ובהשקעות זרות מאסיביות בסקטור ה-AI והסייבר, יוצרת לחץ קבוע לייסוף השקל.
פעילות הגופים המוסדיים - נתוני בנק ישראל חושפים כי הגופים המוסדיים (פנסיה, ביטוח וגמל) צמצמו את חשיפת המט"ח שלהם לרמה של 21%-22% מהתיק, לעומת שיא של כ-24% בסוף 2024. העלייה החדה בשוק המניות המקומי (זינוק של 58% בשנה החולפת) אילצה את המוסדיים למכור מט"ח בכ-7 מיליארד דולר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025 כדי לשמור על רמות הגידור שלהם.
בנק ישראל: הורדת ריבית והכנה להתערבות
בתגובה להתחזקות השקל ולהתמתנות האינפלציה (שירדה לקצב שנתי של 2.4%), החליטה הוועדה המוניטרית ב-5 בינואר 2026 להוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 4%.
למרות הורדת הריבית, השקל המשיך להתחזק, מה שהעלה מחדש את שאלת ההתערבות הישירה במסחר. נגיד בנק ישראל הבהיר בראיונות אחרונים לתקשורת כי "התערבות בשוק המט"ח היא כלי שנמצא בארגז הכלים המוניטרי שלנו". לדבריו, הבנק עוקב מקרוב אחר השפעת שער החליפין על יציבות המחירים והתחרותיות של הייצוא הישראלי, ולא יהסס לפעול אם יזהה סטייה משמעותית מהתנאים הכלכליים הבסיסיים.
הייטק ויצואנים בחזית
בעוד שהצרכן הישראלי נהנה מהוזלת מוצרי יבוא וחופשות בחו"ל, עבור מגזר ההייטק והיצואנים התעשייתיים מדובר ב"כאב ראש תפעולי" משמעותי. כאשר ההכנסות הן דולריות וההוצאות (משכורות ושכירות) הן שקליות, ייסוף השקל שוחק את שולי הרווח ועלול להוביל לצמצום גיוסי עובדים או העברת פעילות לחו"ל.