בנק ישראל הוריד את הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 4% - כך בניגוד למרבית התחזיות בשוק.
הנגיד הצליח להפתיע את השוק שנתן סבירות של פחות מ-20% להורדה ועל רקע נתוני מאקרו חזקים של המשק, כמו קצב השכר שעולה, האינפלציה שעודנה לא התבססה מתחת לאמצע תחום היעד, ושוק עבודה חזק.
"מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות", כך על פי הודעת המפתח של בנק ישראל.
בנובמבר ביצע בנק ישראל מפנה מוניטרי והוריד את הריבית לראשונה מזה שנתיים ברבע אחוז, לרמה של 4.25%. המהלך התאפשר לאחר שהאינפלציה התכנסה ליעד הממשלתי (1%-3%), מגמה שקיבלה משנה תוקף עם פרסום מדד נובמבר שירד ב-0.5% והעמיד את הקצב השנתי על 2.4%. עם זאת, הנגיד ירון נותר שקול בהצהרותיו, וציין כי קצב ההפחתות העתידי יהיה "מדוד והדרגתי" ויעמוד למבחן מול עוצמת הלחימה והדינמיקה של הביקושים בשוק.
בתוך כך, בנק ישראל הוריד את תחזית האינפלציה ל-2026 ל-1.7% - ירידה של 0.5% לעומת התחזית קודמת, ול-2% ב-2027.
הנגיד אמיר ירון צפוי לקיים מסיבת עיתונאים בשעה זו בירושלים.
ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים מתייחס להחלטת הריבית של בנק ישראל: "בהינתן שכולם סברו שריבית בנק ישראל צריכה לרדת בחודשים הקרובים, אז הטיימינג של שתי הפחתות רצופות לא הפתיע אותנו. נוצר מצב בו התחזקות השקל הביאה לירידה חדה בציפיות לאינפלציה, ולריביות ריאליות גבוהות, בעיקר אלו של הטווח הקצר. בד בבד, בעולם התמונה המוניטרית התהפכה: באירופה כבר לא מדברים על הפחתות ריבית, ובחלק מהמדינות כמו אוסטרליה וקנדה כבר מתחילים לחשוב על עליות. בנק ישראל נותר קצת מאחור בתהליך הזה, וזו הייתה הזדמנות לסגור פערים. טקטית יותר קשה להפחית ריביות כשכל העולם כבר סיים את התהליך, והציפיות לאינפלציה כבר עולות במקום יורדות ולכן מבחינה זו היה מקום להאיץ מעט את הקצב. חטיבת המחקר רואה ריבית של 3.5% בסוף השנה, נתון שהיה מגולם זה מכבר בשווקים. שיקול נוסף הוא שער החליפין: קצב הייסוף הוא גבוה. בנק ישראל לא מעוניין לשוב להתערב בשוק, בטח לא כשהריבית בישראל עדיין גבוהה".