שוק ההון דרוך לקראת החלטת בנק ישראל מחר, אך נראה כי מרחב התמרון של הנגיד והוועדה המוניטרית מוגבל מתמיד. הקונצנזוס בשוק - הריבית תיוותר ברמתה הנוכחית. הסבירות להורדה בשבוע שעבר הגיעה ל-20%, וגם זה נראה נדיב מדי.
ההחלטה מגיעה על רקע מציאות כלכלית מורכבת שבה מנועי הצמיחה עובדים במלוא הכוח, אך הסיכונים האינפלציוניים מסרבים להתפוגג.
המחסומים בדרך להורדת הריבית
מספר גורמים מרכזיים תומכים בהחלטה להמתין ולא לבצע צעדים מוניטריים מרחיבים בעת הזו:
שוק תעסוקה "הדוק" במיוחד: האבטלה נמוכה והביקוש לעובדים נותר גבוה. במצב כזה, לחצי השכר ממשיכים לתדלק את האינפלציה, מה שמקשה על הבנק המרכזי להוריד את מחיר הכסף.
התאוששות כלכלית וציפיות עולות: סקרי הציפיות האחרונים מצביעים על אופטימיות יחסית במגזר העסקי ובקרב הציבור, דבר שמגביר את הצריכה הפרטית ומקזז את הצורך בתמריצים.
המדיניות הפיסקאלית של הממשלה: העלאת יעד הגרעון והגדלת ההוצאות הממשלתיות נחשבות לצעדים "מרחיבים". כאשר הממשלה מזרימה כסף לשוק, בנק ישראל נאלץ לעיתים לשמש כ"מבוגר האחראי" ולשמור על ריבית גבוהה כדי למנוע התפרצות אינפלציונית.
הענן הגיאופוליטי: המתיחות מול איראן וחיזבאללה והחשש מהסלמה למערכה נוספת יוצרים אי-ודאות קיצונית. כפי שנכתב בפרוטוקול הריבית האחרון של הבנק: "לנוכח אי הוודאות הגאופוליטית והפעילות הערה, החלטות הריבית נדרשות להיות שקולות וזהירות".
המגמה העולמית: ישראל לא לבד
מעניין לציין כי ישראל פועלת בתוך הקשר גלובלי של "חזרה לריסון". בשוקי האג"ח בעולם כבר מגולמת האפשרות שבנקים מרכזיים במדינות מפותחות – כמו שוודיה, אוסטרליה, קנדה, יפן ואולי אף הבנק המרכזי האירופי (ECB) – יחזרו להעלות ריבית במהלך 2026. סביבה עולמית כזו מקטינה את הסיכוי להורדות ריבית אגרסיביות בארץ.
התחזית ל-2026: סבלנות היא שם המשחק
למרות הקיפאון הצפוי מחר, ההערכות בשוק הן כי בנק ישראל לא זנח את מסלול ההורדות, אלא רק דחה אותו. הציפייה היא כי במהלך שנת 2026 נראה ירידות מדודות וזהירות מאוד, עד שהריבית תתייצב בסוף השנה ברמה של 3.50%-3.75%.
בשורה התחתונה, בנק ישראל יבחר בזהירות. כל עוד הגרעון מטפס והתותחים מאיימים לרעום, הנגיד יעדיף לשמור על הריבית ככרית ביטחון ליציבות המשק.
המשמעות לכיס: נוטלי המשכנתאות והלווים
ההחלטה להותיר את הריבית על כנה היא בשורה מורכבת עבור משקי הבית. מחד, נבלמת מגמת ההתייקרות של השנתיים האחרונות, אך מאידך – הציפייה להקלה משמעותית בהחזרים החודשיים נדחית שוב.
מסלול הפריים: הלווים במסלול זה ימשיכו לשלם החזרים גבוהים יחסית, מה שמכביד במיוחד על זוגות צעירים שנטלו משכנתאות במינוף גבוה.
שוק הנדל"ן: היעדר הורדת ריבית עשוי להמשיך ולמתן את הביקושים בטווח הקצר, אך שוק העבודה ההדוק והמחסור בהיצע הדיור מונעים ירידת מחירים משמעותית, מה שיוצר "מלכוד" עבור הרוכשים.
הבורסה: בין אי-ודאות להזדמנות
עבור שוק המניות בתל אביב, החלטת בנק ישראל היא במידה רבה "מתומחרת", אך הטון של הנגיד יהיה קריטי:
סקטור הבנקים: יציבות הריבית ברמה גבוהה יחסית ממשיכה לתמוך במרווחי הריבית של הבנקים וברווחיותם, מה שעשוי לשמור על חוסנם של מדדי הבנקים בבורסה.
מניות הנדל"ן והתשתיות: חברות אלו, הרגישות מאוד לעלויות המימון, יצטרכו להמשיך ולהתמודד עם הוצאות ריבית גבוהות. עם זאת, התחזית לירידה מדודה לקראת סוף 2026 מעניקה להן "אופק" חיובי לטווח הארוך.
השפעת אי-הוודאות: השוק צפוי להגיב פחות למספר עצמו ויותר לפרשנות של בנק ישראל לגבי המצב הגיאופוליטי. הסלמה מול איראן או חיזבאללה עלולה להוביל לתנודתיות גבוהה ולחצים על השקל, מה שיחייב את הבנק להישאר בעמדה נצית עוד יותר.