קרדיט: depositphotos
קרדיט: depositphotos

מאז תחילת 2025 ועד ל-25 בדצמבר מדד ת"א 125 עלה בכ-50%. למעשה מדד המניות הישראלי רשם את עודף התשואה החד ביותר לשנה ספציפית מעל למדד המניות הגלובלי בבחינת השנים שמאז תחילת שנות האלפיים, למעט שנת 2009.

גם בסיכום 3 השנים האחרונות שוק המניות בישראל הניב עודף תשואה חריג לעומת מדד המניות העולמי. מאידך, הכלכלה הישראלית צמחה בשנים האחרונות בקצב מתון יותר מאשר הכלכלה הגלובלית על רקע המלחמה והמצב הביטחוני.

בהנחה שלא תהיה החמרה ביטחונית – 2026 שנת מפנה שבה צמיחת הכלכלה הריאלית בישראל תהיה חדה יותר מהצמיחה בעולם, ואף גבוהה מהמדינות העיקריות במערב

לפי הערכות הקונצנזוס (סקר בלומברג) בעולם צפויה צמיחה של כ-3% ב-2026, די דומה לקצב בשנה החולפת. זאת תוך צפי ליציבות בצמיחה בארה"ב, האטה קלה בגוש האירו ובאנגליה, האטה ניכרת יותר בסין וביפן ואילו האצה בהודו.

אנו מעריכים כי הצמיחה בכלכלה הריאלית בישראל בשנת 2026 תתאושש ותעמוד על 4.5%-5.5%, כשמאזן הסיכויים אף נוטה כלפי מעלה, באם לא תהיה החמרה ביטחונית. התרחבות בקצב חד צפויה בהשקעות (ובפרט השקעות למגורים), שייתמכו משילוב של הרגיעה הביטחונית, המחסור שנוצר בהשקעות מאז ערב מתקפת הטרור, והמשך הפחתות הריבית של בנק ישראל. צמיחה חזקה תירשם גם בחלק ממקטעי הייצוא והצריכה הפרטית.

האינפלציה השנתית תמשיך להתמתן וצפויה לעמוד על כ-1.6% בסוף 2026

הקצב השנתי של האינפלציה בישראל כבר נמצא במגמת האטה, כשהאינפלציה השנתית (2.4% בנובמבר 2025) נמצאת ארבעה חודשים בתוך טווח היעד. במבט קדימה אנו מעריכים המשך האטה בקצב השנתי של האינפלציה. בהתמתנות האינפלציה יתמכו, בין היתר, ההשפעה (גם בעיכוב) של חוזקת השקל מול הדולר, הצפי להתמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור חלק מבעיות/מגבלות ההיצע (כמו היצע של חברות תעופה זרות), הצפי כי בניגוד ל-2025 בשנה הבאה לא צפויה העלאה של המע"מ והעובדה כי עליית התעריפים בחלק מהתחומים (כמו הארנונה) תהיה מתונה בהשוואה לעדכוני התעריפים שחלו ב-2025.

ריבית: צפי להפחתת ריבית לפחות 3 פעמים במהלך 2026 - עד לרמה של 3%-3.5% בישראל

הריבית הריאלית הקצרה בישראל (ריבית בנק ישראל פחות ציפיות השוק לאינפלציה שנה קדימה) נמצאת ברמה גבוהה, הן יחסית לרמה ששררה בישראל מאז המשבר הפיננסי, והן יחסית לרמה הנוכחית בארה"ב, גוש האירו ומדינות דומות לישראל.

המשך התמתנות האינפלציה, יחד עם התמתנות, או לפחות יציבות, של פרמיית הסיכון הביטחונית וחוזקת השקל יתמכו בהמשך תהליך הפחתות הריבית בישראל. בנוסף לכך נציין כי בהשוואה לרמה הנגזרת מהמגמה ערב המלחמה, רמת התוצר והפעילות בישראל עדיין נמוכה ובפרט בענפים מסוימים, גורם נוסף המצדיק הפחתת ריבית בישראל. בסוף 2026 אנו צופים ריבית של 3%-3.5% בישראל, בהתאם לעוצמת המגמה של הירידה באינפלציה, היציבות הביטחונית ועוצמת התחזקות השקל בפועל.

צפי לירידה בתשואות הממשלתיות בישראל בחודשים הקרובים, ובפרט בחלק הקצר של עקומי התשואות, אם כי בראיה לסוף 2026 - תמונת המצב פחות וודאית.

רמת התשואות על אג"ח ממשלת בישראל עדיין גבוהה יחסית להיסטוריה. הצפי להפחתות ריבית בנק ישראל, ההאטה באינפלציה, הצפי לירידת מדרגה בגירעון והצפי כי התשואות בארה"ב לא ירשמו מהלכי עליות חדים ומתמשכים (אםבכלל) במהלך החודשים הבאים – כל אלו יתמכו להערכתנו בירידת תשואות בישראל, לפחות בחודשים הראשונים של 2026.

בפרט צפויה ירידה בחלק הקצר של עקום התשואות הממשלתי. בראיה שנה קדימה תמונת המצב מורכבת יותר, על רקע אי הוודאות לגבי המגמה בתשואות ל-10 שנים בארה"ב, אך בתרחיש העיקרי אנו מעריכים תשואת החזקה חיובית על אג"ח ממשלתי לאורך כל העקום בסיכום 2026.

השקל ימשיך במגמת ההתחזקות גם ב-2026, אם כי יהיו תנודות במהלך חלק מהשנה

במגמת התחזקות השקל יתמכו המשך הירידה בפרמיית הסיכון בשוק המקומי (גם אם עשויות להיות תנודות לכיוון ההפוך במהלך השנה), הצפי לעלייה במדדי המניות בעולם, חשבון שוטף חיובי, על רקע יצוא חזק של שירותי הייטק והתחום הביטחוני, הצמיחה החזקה בישראל וזרם ההשקעות הזרות בהייטק ובכלכלה הישראלית.

בתחזית הבסיס שלנו אנו מעריכים דולר-שקל של 3-3.12 בסוף 2026, כלומר התחזקות חדה יותר של השקל בהשוואה לתחזית הקונצנזוס (בלומברג).

הסיכונים לשקל עשויים להתממש במצב בו תהיה ירידה מתמשכת במדדי המניות בעולם, או בתרחיש של הרעה ביטחונית, אולם אנו מעריכים כי גם אם תרחישים אלו יתממשו, הם לא ימשכו זמן רב.

שוק המניות בישראל

ב-2025 הזרים הגבירו את קצב ההשקעות בישראל

סיום הלחימה ועסקת החטופים, הביאו לאופטימיות רבה בקרב המשקיעים בשוק הישראלי. בולט במיוחד שיעור המשקיעים הזרים אשר הגיע לשיא עם החזקות בהיקף של כ-10% מתוך שווי החזקות הציבור נכון לסוף 3Q.

מחקר אחרון שפורסם ע"י הבורסה, מדווח על היקף של כ-19 מיליארד דולר החזקות מוסדיים זרים במניות ת"א (ללא החזקות במניות בחו"ל). החזקות הזרים גדלו לא רק מעליית שווי, אלא גם מכניסה של כספים -המשקיעים הזרים רכשו השנה מניות בהיקף של כ-4.3 מיליארד שקל נטו, בעיקר בסקטור הפיננסי ובסקטור הביטחוני, לאחר שבשנה הקודמת פעילותם הסתכמה במכירות נטו.

לפי מחקר הבורסה, מחזורי המסחר בשוק המניות גם כן שברו שיאים: קפיצה משמעותית נרשמה השנה, כאשר מחזור המסחר היומי הממוצע עמד על כ-3.4 מיליארד ש"ח, ובכך משקף גידול בשיעור של כ-56% בהשוואה לשנת 2024. נקודה נוספת הינה כי משקיעי ריטייל ישראליים רכשו מניות בהיקף מהותי של כ-13.7 מיליארד שקל.

ישראל מציגה השנה תשואות ירוקות בוהקות, כשהיא מצליחה לעקוף את העולם

האם ניתן לשמור על אופטימיות גם לשנה הבאה? השוק המקומי ב-2026 ייתמך בנתוני המאקרו: צמיחה חזקה לצד הורדות ריבית, אך מנגד תמחור מרבית הסקטורים הינו גבוה ביחס לעבר.

סיום הלחימה והחזרה לשגרה צפויים להוביל להאצה בצמיחה במשק הישראלי. תחזית דיסקונט ברוקראז’ כאמור לעיל הינה לצמיחה של כ-4.5%-5.5%, עם אפשרות אף למספר גבוה יותר. גם תהליך הורדות הריבית צפוי להיות מואץ, כאשר בדיסקונט ברוקראז’ כאמור לעיל, חוזים3 הפחתות ריבית לפחות במהלך 2026, עד לרמה של כ-3%-3.5% בסוף 2026.

לאור הצפי החיובי בכלכלה הריאלית, אנו מעריכים כי השוק יניב תשואות חיוביות, אם כי מתונות מאוד ביחס ל-2025. סביר להניח שיהיה קשה לשחזר שנה כה חזקה, בייחוד שזו מגיעה על רקע שנה חזקה גם טרם לכן, ב-2024. במקביל -גם תמחור מרבית הסקטורים הינו גבוה ביחס לעבר.

ניתוח הסקטורים במדד ת’’א125

כפי שניתן לראות בגרף מטה כמעט 100% מהסקטורים בישראל רשמו תשואות חיוביות.

הסקטורים שרשמו תשואות גבוהות כללו את בתי ההשקעות, ביטוח ותעשייה ביטחונית:

סקטור בתי ההשקעות – במהלך השנה נכנסו שלושה בתי השקעות למדדים (מיטב, אייביאיי ומור השקעות). הסקטור נהנה מהתשואה המרשימה של המדדים המובילים בישראל וצמיחה ניכרת בנכסים המנוהלים.

סקטור הביטוח – גם חברות הביטוח נהנו מצמיחה גבוהה בנכסים המנוהלים, ויחד עם שינוי תקינה חשבונאית בהצגת הנתונים העניקו ’’תמונת מצב’’ מרשימה בדוחות הכספיים.

סקטור הדיפנס -נהנה מהמשך עליות בצל המלחמה בישראל ובאירופה, עם התעצמות מרוץ החימוש העולמי.

מנגד, הסקטורים – תוכנה ודשנים הציגו ביצועי חסר:

סקטור התוכנה בישראל אינו מגוון, ותלוי בביצועים של נייס, שמציגה תשואה שלילית בשל החשש מהשלכות ה-AI.

סקטור הדשנים גם הוא אינו מגוון ותלוי בביצועים של אייסיאל , אשר הושפעה לרעה בעיקר מסוגיות רגולטוריות הקשורות לשאלת המשך הזיכיון בים המלח.

ניתוח תשואת המדד

תשואת מדד 125 מתחילת השנה היא כ-50%.

נתון מדהים: כ-90% ממספר החברות במדד מציגות תשואה חיובית. התשואה הממוצעת של חברות אלו הייתה כ-70%.

כ-10% מחברות המדד ירדו והציגו במשוקלל תשואה של 16%. במדידה של משקל שווה בין החברות במדד הייתה נרשמת תשואה חיובית של כ-60%.

השינוי בתשואות הוביל לשינוי בהרכב המדד כך שעם כניסת 2026 אנו מקבלים מדד שונה לגמרי:

שני שינויים חדים התרחשו במשקל הסקטורים -סקטור הביטוח הכפיל את משקלו במדד והיום מהווה כ-10%. מאידך סקטור הנדל’’ן המניב ירד בחדות לכ-8% לעומת 12%.

פירוט אודות הסקטורים השונים

דשנים ( ICL , ח"ל וחברות הענף הנסחרות בחו"ל) – תשואת שוק

ב-2025 מניות סקטור הדשנים בישראל ובחו"ל הציגו מגמות מעורבות. בעוד מניית Nutrien, יצרנית האשלג הגדולה בעולם רשמה תשואה פנומנלית של עשרות אחוזים, יתר המניות רשמו תשואות חסר ביחס למדדים. מניית אייסיאל , כמו גם ה חברה לישראל, הושפעו לשלילה מהרגולציה, בדגש על סוגיית הזיכיון בים המלח, אשר סיומו צפוי ב-2030. בשנים הקרובות המדינה צפויה לצאת למכרז בנוגע לזיכיון בים המלח, וכן לשנות את תנאיו.

עניין המכרז צפוי להוביל לחוסר וודאות גם בשנת 2026 ועד לסיומו.

באותה נשימה, לצד אי הוודאות קיימים מספר גורמים ממתנים הנוגעים למכרז. אלו כוללים את הבאים:

א) מזכר ההבנות עם המדינה מקטין את אי הוודאות ומייצר אלטרנטיבה מבחינה כלכלית, שכן כבר ידוע מה הסכום שצפוי להתקבל מידי המדינה בשנת 2030, היה והזיכיון לא יוותר אצל החברה. סכום זה נאמד בכ-2.5 מיליארד דולר, בתוספת השקעות שייעשו בגין קציר המלח עד 2030. במקרה זה אנו סבורים כי איסייאל תעשה שימוש בכסף שיתקבל, לטובת רכישות בענפי הפעילות הצומחים – בדגש על מוצרי הספשלטיס.

ב) אייסיאל חולשת גם על תחומי פעילות נוספים, שאינם קשורים ישירות לים המלח, אשר גילמנו להם שווי שמרביתו אינו קשור לתנאי המכרז. מחיר היעד שלנו לאייסיאל משקף ברובו את שווי פעילויות אלו. בהקשר זה נזכיר כי גם אסטרטגיית החברה הוגדרה עם שני מנועי צמיחה עיקריים: דשנים מיוחדים וכן רכיבי מזון פונקציונאליים. לאחרונה החברה גם ביצעה רכישה של חברה בתחום המזון ואנו מעריכים המשך של מגמה זו.

בתחומי הפעילות עצמם, במחצית ה-1 של 2025 נרשמה עלייה יפה במחירי האשלג, לאחר שאלו הגיעו לתחתית. במחצית ה-2 נרשמה התייצבות במחירים, כאשר ל-2026 אנו חוזים המשך יציבות. מחירי הפוספט רשמו ירידות במהלך השנה, אך היסטורית המשיכו להיות מאוד גבוהים, ברקע הגבלת ייצוא הפוספט מצד סין. סין כבר הודיעה על כוונתה להגביל את הייצוא גם עד אוגוסט 2026 לפחות, מה שצפוי לתרום להמשך רמות מחירים גבוהות גם ב-2026. בתחום הברום, הרלבנטי לאייסיאל בלבד, ניכרת עלייה קלה במחירים, אם כי נמשכים ביקושים נמוכים למדי, ואנו צופים המשך סביבת פעילות מתונה גם ב-2026.

בשקלול המגמות בענפי הפעילות, סוגיות רגולטוריות וכן תמחור החברות, אנו ממליצים על סקטור הדשנים בתשואת שוק. המלצתנו למניית אייסיאל הינה בתשואת שוק במחיר יעד של 18.5 שקל, כאשר סביבת אי הוודאות צפויה להימשך אל תוך 2026.

ביחס לחברה לישראל -אנו ממליצים על העדפה לחברה לישראל על פני ICL , על רקע פער במודל ה-NAV.

דיפנס – המלצת ת.שוק לאלביט ברקע התחזקות במרוץ החימוש ומנגד תמחור מתוח

נוכח המשך המלחמה באירופה, אנו עדים לשינוי תפיסתי ותקציבי חד ובהיקפים חסרי תקדים, במספר מדינות באירופה (אך לא רק). אלביט נמצאת בחזית הטכנולוגיות ועם ניסיון מעשי מהמלחמה האחרונה בישראל. הלכה למעשה החברה זוכה במכרזי עתק (שהיו בעבר נדירים) במספר חד ספרתי גבוה בשנה אחת. ניתן לסמן 3 חוזים שנחתמו במחצית ה-2 של 2025 כדוגמא לבאות: חוזה של 1.6 מיליארד דולר עבור מגוון פתרונות הגנה למדינה אירופאית למשך 5 שנים, חוזה עם לקוח בינלאומי בהיקף של 2.3 מיליארד דולר לביצוע במשך 8 שנים וכן בחירה במערכת PULS על ידי צבא יוון (על פי מקורות במדיה מדובר בהיקף של 750 מיליון דולר).

שני החוזים הראשונים מציגים עליית מדרגה משמעותית בהיקף החוזים הכללי של החברה, כאשר חוזים בהיקף של 200-500 מיל’ דולר שהיו בעבר נדירים, כיום נחשבים לסטנדרטיים לחלוטין. כפועל יוצא אפשר להבין את מגוון ורוחב הפתרונות של אלביט, כמו גם את מיקומה ב-’’שרשרת המזון’’ כספק מול הלקוח הסופי, בו היא התקדמה לראש הטבלה. החוזה השלישי מייצג להערכתנו את אחד משינויי התפיסה החדים ביותר באירופה. החוזה גם מרמז על רמת מירוץ החימוש שמתקיים כעת באירופה.

תקציב הביטחון הנוכחי ביוון הוא כ-7 מיליארד דולר. הזכייה של אלביט הינה חלק ממו"מ רחב שנעשה עם התעשיות הביטחוניות הנוספות בישראל שמוערך בכ-3.5 מיליארד דולר, כלומר 50% מתקציב הביטחון ביוון. ’’חוסר הפרופורציות’’ בין המו"מ עם ישראל לבין התקציב המוצהר, מוביל להערכה כי מפת האיומים החדשה באירופה, צפויה להגדלה מאסיבית בתקציבי הביטחון, כאשר התחמשות במדינות מסוימות, מובילה לתוספת התחמשות מצד מדינות נוספות.

לעניין התמחור, המכפיל באלביט חריג, אך הוא הוא מגלם גם סיטואציה ’’חריגה לטובה" וציפיות חיוביות כלפי העתיד.

אנו סבורים שנראה שיפור משמעותי ברווחיות בשנת 2026, יחד עם המשך צמיחה בהכנסות. עם זאת, צפויה צמיחה מדודה יותר ביחס לשנה האחרונה.

לאור שילוב בין ציפיות חיוביות, לצד תמחור מתוח, אנו ממליצים על מניית אלביט בתשואת שוק.

טכנולוגיה – המלצת תשואת יתר לנייס ביחס למשקלה במדד ת"א 125

חברות הטכנולוגיה הגלובליות המשיכו את המומנטום החיובי גם ב-2025, אם כי בצורה מדודה הרבה יותר. מדד חברות התוכנה בארה"ב ה-IGV עלה כ-10% בלבד מתחילת השנה ועד לאמצע דצמבר (נמוך יותר ממדדי הנאסד’’ק וה-P-&S). טכנולוגיית ה A.I ממשיכה להוביל ולקבוע סדר יום חדש בחברות התוכנה, עם מנצחים גדולים לצד מפסידים גדולים.

בשוק הישראלי אנו ממליצים על נייס בתשואת יתר ביחס למשקלה במדד ת"א 125 – לאחר יותר משנתיים של המלצה בתשואת שוק, העלנו המלצה לאחרונה. זאת לאחר ירידות חדות במחיר המניה אחרי כנס המשקיעים האחרון, בו נייס אימצה אסטרטגיה בה היא מתמקדת בצמיחת ההכנסות על חשבון הרווחיות. לאור מצבה המאתגר של החברה, שנובע משינוי בתנאי השוק, אנו סבורים כי ההנהלה של נייס הייתה חייבת לקחת צעד אגרסיבי לשינוי מצבה. יחד עם זאת, שאלת הצלחתהצעדשל נייס טומנת בחובה סימני שאלה גדולים. משכך, סביר כי המניה תמשיך בחודשים הבאים להיסחר תחת אי וודאות.

הגם שצפויה אי וודאות ב-2026 וקיימים סימני שאלה רבים, בהתחשב בירידת מחיר המניה להערכתנו תמחור החברה מגלם בשלב זה חלק מהותי מחששות השוק ואנו ממליצים על חשיפה בתשואת יתר ביחס למשקלהשל המניה במדד ת"א 125.

בתי זיקוק – המלצת תשואת שוק לסקטור, עם העדפה לבז"ן

בסביבת הפעילות -מרווחי הזיקוק עדיין גבוהים היסטורית -למרות עלייה בפעילות בית הזיקוק דנגוטה ב אפריקה, ב-2025 נצפו השבתות בבתי זיקוק רבים באירופה, שהובילו לקיטון בהיצע. זאת בשל תחזוקות מתוכננות ובלתי מתוכננות שנגרמו עקב תקלות. בנוסף, ההתקפות של אוקראינה על בתי זיקוק ברוסיה הלכו והתחזקו. כל אלו תרמו להיותם של המרווחים עדיין גבוהים ברמה היסטורית.

בישראל ב-2025 שני בתי הזיקוק המקומיים עבדו בתפוקות נמוכות. זאת בשל פגיעה מצד איראן אצל בז"ן, טיפולים תקופתיים צפוייםוכןתקלותבלתי צפויות, בעיקר אצל בז"א (בית זיקוק אשדוד). בגין חלק מהאירועים האמורים צפויים פיצויים, אשרחלקם התקבלו עוד ב-2025 וחלקם עתידיים להתקבל ב-2026.

ב-2026 אנו אמנם צופים לשיפור בתוצאות בתי הזיקוק בישראל ברקע עלייה בתפוקות, אם כי קיימים עדיין אפקטים רבים שצפויים להעיב. אלו כוללים בין היתר את התחזקות השקל, עלייה ביחסי החוב, אי חלוקת דיבידנדים והמשך טיפולים תקופתיים.

בשילוב האמור, לצד תמחור המניות, אנו ממליצים על הסקטור בתשואת שוק, עם העדפה לבזן.

מזון – תשואת שוק לקמעונאיות המזון, אך עם המלצה חיובית לפז; שטראוס בנקודה מעניינת עם צפי לקפיצה בתוצאות ב-2026

2025 הייתה שנה מצוינת כמעט לכל מניות הסקטור. זאת למרות עלייה בתחרות, לצד עלייה בהוצאות התפעוליות אשר הובילו לירידהברווחים. המשמעותהיאשמרביתהמניותמתומחרותכיום במכפילים גבוהים ביחס לעבר.

מבחינת שוק קמעונאות המזון, ב-2026 אנו צופים צמיחה נמוכה בלבד של 0% עד ל-1% בשוק, לצד עלייה ברמת התחרות. צפי לגידול במספר היוצאים לחו"ל וכן התמתנות באירועי הלחימה, עלולים להעיב על הקמעונאיות. בנוסף, אנו לאחר מספר שנים של העלאות מחירים, ומשכך הצרכנים עשויים להמשיך לזלוג לפורמטים של דיסקאונט ולהתקשות לעמוד בעליות מחירים נוספות. ב-2026 צפוי כי המחירים בשוק עדיין יהיו גבוהים ביחס לממוצע של 2025, אך תיתכן ירידה כמותית. לחילופין, ייתכן ולא יחול שינוי בסך כמויות המוצרים בסל, אך שצרכנים יעברו למוצרים זולים.

מבחינת החברות בבורסה -ב-2026 אנו צופים עלייה ברווח הנקי אצל מרבית הקמעונאיות, אך זאת בעקבות פתיחת סניפים חדשים גרידא, ולא כתוצאה מהפעילות הקיימת. שופרסל מוגבלת יותר בהתרחבות, ולכן צפויה לרווח יציב בלבד.

מניית פז צפויה להערכתנו להציג ב-2026 שיפור קל ברווח הנקי ובמקביל להנות מעלייה בנדל"ן, בעוד שטראוס צפויה להערכתנו להציג קפיצה מהותית ברווחים, בעיקר בשל הפעילות בישראל. זאת בשל מגוון סיבות ובין היתר עליית מחירים, עלייה בנתח השוק, השקה של קווי ייצור חדשים, התחזקות השקל אל מול הדולר, וכן ירידה הדרגתית בחלק ממחירי הסחורות, דוגמת הקקאו והסוכר.

לסיכום – בשילוב בין צפי התוצאות לבין התמחור, אנו ממליצים על סקטור קמעונאיות המזון בתשואת שוק. עם זאת, אנו ממשיכים להמליץ על מניית פז בתשואת יתר וכן סבורים כי שטראוס נמצאת בנקודה מעניינת עם צפי למומנטום חיובי עקב צפי לגידול מהותי ברווח ב-2026.

מערכות מידע – המלצת תשואת שוק לסקטור ה-I.T

סקטור ה T.I הוכיח שוב עדיפות, כשברקע ’’מגה מיזוג’’ בין החברות מטריקס ומג’יק. להערכתנו, התמחור הנוכחי נמצא בטווח מכפילים עליון, בוהתמחור פחות אטרקטיבי. עדיין מבחינה עסקית מדובר בחברות שצומחות באופן עקבי ולרוב ברמה דו ספרתית ברווח לאורך שנים. מנועי הצמיחה של הסקטור ממשיכים להיות בתחומי הענן, סייבר ודיגיטל.

האירוע המרכזי כרגע בסקטור הוא המיזוג בין מטריקס למג’יק – אשר יוצר ענקית IT בשווי של כ-13 מיליארד שקל, עם כ-15 אלף עובדים (80% בישראל) וכ-8.5 מיליארד שקל הכנסות בשנה -כמעט פי 2 מהמתחרה השני בגודלו בישראל. יחד עם זאת, להערכתנו, רף הציפיות כלפי המיזוג נמצא ברמה מאוד גבוהה ומתבטא במכפילי הרווח שנמצא בפער מהחברות בישראל ובמיוחד מהחברות בחו’’ל. משכך המלצתנו לסקטור הינה בתשואת שוק.

תעשייה: טלסיס – תשואת יתר ברקע קאמבק בתוצאות

חברת טלסיס חזרה לצמוח אחרי תקופה ארוכה של שחיקה בהכנסות. במקביל היא נערכת עם אסטרטגיה של גידול מלאים (לעומת צמצום מלאים בעבר), וזאת לקראת הערכות אופטימיות לעתיד. אנו רואים את התמחור הנוכחי כאטרקטיבי (מכפיל רווח – 16). מדובר בתחום נישתי עם פוטנציאל גדול להתרחבות, כאשר רוב השוק עדיין פועל במודל פנימי ולא ב"Out sourcing" המאפיין את טלסיס. במהלך השנה טלסיס יצאה מהמדדים המרכזיים (ת’’א90ות’’א 125) ונסחרת כיום כמניית יתר, אך עדיין ’’מייצרת עניין’’ כמניית שבבים שפועלת בנישה ייחודית, עם שיעורי רווח גבוהים מאוד.

תיירות ונדל’’ן: איסתא – תשואת יתר על רקע צפי להצפת ערך בנדל"ן

חברת איסתא ממשיכה להוביל את תחום הנדל’’ן תחת אסטרטגיה ברורה, עם צפי לצמיחה מואצת בשנים הקרובות (פי 3NOI בתוך 5 שנים). לאחרונה גייסה איסתא נכסים (חברתהנדל’’ן) כ-200 מיל’ שקל באג’’ח ואנו רואים את הגיוס כשלב ביניים לקראת הנפקת מניות בעתיד והצפת ערך מלאה לתחום. במקביל, תחום התיירות הציג תנודתיות גבוהה בעיקר בתחילת שנה, אך כבר ב-Q3 אנו רואים שיפור ניכר בתוצאות.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש

  • 2
    שי

    אני רק מזכיר לכולם כי בשנת 2024 אף אחד לא צפה מה הולך להתרחש בבורסה בשנת 2025

    • שי
    • 04/01/2026 03:47
  • 1
    מה עם האנרגיות המתחדשות?

    • יודה
    • 29/12/2025 14:05