בוועידה השנתית של קבוצת "עוגן", קרן ההלוואות החברתיות, שנערכה הבוקר (ה’), עלו למוקד שאלות היציבות, התחרות והצורך בבנקים מסוג חדש בישראל. במוקד הדיונים עמדו המכשולים הרגולטוריים המונעים כניסת שחקנים חדשים והניסיונות להפוך את הלקוח הישראלי למעורב יותר.
המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשווילי, התייחס בדבריו להצעות להטלת מס ייעודי על רווחי הבנקים. "הטלת מס על הבנקים כפי שמוצע תפעל נגד התחרות שאנחנו רוצים ליצור", הזהיר. "אם המדינה רוצה להטיל מס על רווחיות עודפת, שתמצא נוסחה רוחבית לכל החברות. מיסוי סקטוריאלי יוצר עיוותים ומרתיע גופים חדשים ומשקיעים מלהיכנס לשוק".
לגבי האפשרות להקמת בנק חברתי ראשון בישראל, הפתיע המפקח באופטימיות זהירה: "אני חושב שיש סיכוי לבנק חברתי בישראל. חלק מהמתווה שלנו כולל רגולציה מותאמת לגופים קטנים. אם בנק חברתי יעמוד בתנאים – אין מניעה שיקבל רישיון". עם זאת, הדגיש כי חובתו הראשונה היא להבטיח שכספי הציבור יהיו זמינים ללקוחות בכל עת.
הממונה על התחרות: "הבנקים מעודדים חוסר מעורבות"
הממונה על התחרות, מיכל כהן, הציגה זווית ביקורתית יותר כלפי המערכת הקיימת. "אנחנו מזהים חסם מעבר משמעותי כי הלקוחות לא מעורבים ואין להם יכולת להשוות מוצרים", אמרה. "טוב לבנקים שהלקוח רדום. הם נמנעים מלשקף מחיר וקושרים בין מוצרים כדי לסבך את ההשוואה".
כהן חשפה כי הרשות שוקלת צעדים דרסטיים: "אנחנו שוקלים לאסור אפליה בין לקוחות קמעונאיים במחיר הפיקדון ולחייב שקיפות מלאה. הבנק יצטרך לפרסם רשימת פיקדונות עם מחיר קבוע, ללא התניות, כך שכל אדם יוכל לדעת בדיוק מה הוא מקבל ולרכוש פיקדון מכל בנק".
עוגן בדרך להפוך לבנק: "נוכל לפעול תוך חצי שנה"
שגיא בלשה, מנכ"ל עוגן, הציג השוואה בינלאומית המדגישה את המחסור בתחרות: "בישראל יש בנק אחד לכל 1.2 מיליון איש, בעוד שבארה"ב יש בנק לכל 77 אלף איש. התחרות בארץ היא רק על העשירונים העליונים, בזמן שמעמד הביניים והעסקים הקטנים נותרים מאחור".
בלשה ציין כי עוגן ממתינה לאישור רשות שוק ההון למיזוג עם אגודת האשראי "אופק". "ברגע שנקבל את האישור, נוכל לפעול כבנק בתוך חצי שנה. בנק יאפשר לנו לגייס פיקדונות ולגדול עשרות מונים בנתינת אשראי חברתי".
המודל האמריקאי מול המציאות הישראלית
עו"ד דליה טל, יועמ"ש בכירה בתחום הבנקאות ודירקטורית בעוגן, הצביעה על חסם מהותי: "לבנק ישראל יש חוזר שקובע מהו הון רגולטורי. עוגן ניזונה מתרומות, ולפי הפיקוח זה לא נחשב הון. אנחנו חייבים לבנות מודל שבו תרומות יוכרו כהון".
פרופ’ דן וייס מאוניברסיטת תל אביב חיזק את הדברים וציין כי בארה"ב למעלה מ-100 מיליון איש מחזיקים בחשבון בבנק חברתי. "התהליך בארץ תקוע כי לא הכירו בערך האמיתי של ביטוח פיקדונות, שמוריד את חשש היציבות ומאפשר לבנקים קטנים להתחרות".
לסיכום, פרופ’ שמוליק האוזר, יו"ר בנק Esh, הציג מודל אלטרנטיבי: "אנחנו לוקחים 50% מההכנסות שלנו – לא מהרווחים – ומחלקים אותם ללקוחות כריבית על העו"ש והפיקדונות. היעילות התפעולית שלנו גבוהה פי שניים מהבנקים הגדולים, מה שמאפשר לנו לתת שירותים ללא עמלות. כדי שנתחרה באמת, הרגולטור חייב לאפשר לנו לצמוח אורגנית מעבר למגבלות הנוכחיות".