שוק המניות המקומי חתם את 2025 כאחת השנים החזקות בתולדות הבורסה בתל אביב. שיאים חדשים במדדי המניות הכבדות, מחזורי מסחר גבוהים ועניין מחודש מצד משקיעים זרים הפכו את השנה החולפת לחריגה בעוצמתה. מדד ת"א 35 רשם תשואה של כ-51% והוביל את המדדים המרכזיים, בעיקר בזכות משקלן הגבוה של מניות הפיננסים, בעוד מדד ת"א 90 , נטול פיננסים, הסתפק בעלייה של כ-43%.
במבט סקטוריאלי, מניות הפיננסים היו ללא ספק מנוע העליות המרכזי. מדד הביטוח בלט מעל כולם עם זינוק של כ-170% בשנת 2025 לבדה, נתון חריג גם בקנה מידה בינלאומי. מדד הבנקים רשם תשואה של כ-70%, על רקע רווחיות גבוהה, תשואות הון חריגות וחלוקות דיבידנד נרחבות. מניות כגון הפניקס, הראל, מגדל, כלל ביטוח ובנקים כמו לאומי, פועלים ומזרחי-טפחות הפכו לעוגן מרכזי בתיקי המשקיעים.
גם ענף התקשורת הציג שנה חזקה, עם עלייה של כ-55% במדד הענפי. שיפור בתוצאות החברות, עליות מחירים מתונות, התמתנות בעוצמת התחרות ותהליכי קונסולידציה תרמו לביצועי המניות. סלקום בלטה לחיוב ומומלצת ב"תשואת יתר", בעוד בזק ופרטנר נהנות מיציבות תפעולית והתרחבות הדרגתית לפעילויות משלימות – בהן גם כניסה לתחום אספקת החשמל.
מנגד, הענפים החלשים יחסית ב-2025 היו הנדל"ן והקמעונאות. מדד הנדל"ן עלה בכ-21% בלבד, על רקע חולשה במכירת דירות, מחסור בעובדי בנייה וקיפאון יחסי בשוק המשרדים. מניות נדל"ן מניב הציגו שיפור תפעולי, אך לאחר ראלי משמעותי – מרווח האפסייד הצטמצם. עזריאלי , מליסרון, אמות וגב-ים נהנות מביקוש יציב במיקומי ליבה, בעוד ג’י סיטי ונכסים ובניין מציגות פוטנציאל לצד רמת סיכון גבוהה יותר.
ענף הקמעונאות, מנצח 2024, עבר השנה להיחלשות. חזרת התחרות, פתיחת ה שמיים, מעבר צריכה לחו"ל, שחיקת כוח הקנייה ועלייה בתשומות פגעו ברווחיות. מגמות של קיטון ריאלי בצריכה, שחיקה במותג הפרטי והתחזקות הספקים הגדולים צפויות להמשיך ולהכביד גם ב-2026.
בצד החיובי, ענף ה-IT המקומי ממשיך להפגין עמידות גבוהה. חברות כמו מטריקס, חילן ו-וואן טכנולוגיות נהנות מביקושים קשיחים בתחומי מערכות ליבה, סייבר, ענן והמשכיות עסקית – בעיקר מצד הסקטור הציבורי, הביטחוני והפיננסי. הירידה בלחץ שוק העבודה תומכת בשולי הרווח, והענף צפוי להמשיך לצמוח גם ב-2026.
גם תחום תשתיות הבסיס מציג יציבות בולטת. הביקוש לחשמל, מים וטיפול בפסולת לא נפגע מהמלחמה, וצפוי לעלות בשנים הקרובות בשל גידול אוכלוסייה, חדירת הרכב החשמלי ומודרניזציה רחבה. חברות התשתית נהנות מחוזים ארוכי טווח וחסמי כניסה גבוהים, כאשר ירידת ריבית תומכת בשווי נכסיהן.
בתעשייה הביטחונית, הביקושים נותרו חריגים בעוצמתם. אלביט מערכות נהנית מצבר הזמנות גבוה, צמיחה דו-ספרתית צפויה במכירות ושיפור ברווחיות, אך נסחרת במכפילים היסטוריים גבוהים, המגלמים כבר חלק ניכר מהצמיחה העתידית. גם טבע בולטת לחיוב, עם שלוש שנים רצופות של צמיחה, מנועי צמיחה ברורים (אוסטדו, ביוסימילרים) והתקדמות בצנרת – כולל אבני דרך רגולטוריות משמעותיות.
בתחום חומרי הגלם, ICL מציגה סימני התאוששות, בעיקר בשוק האשלג, לצד אי-ודאות סביב מכרז ים המלח והשלכות אסטרטגיות של שינויי הנהלה. בענף השבבים, נובה, קמטק וטאואר נהנות מחשיפה ישירה למגמות ה-AI, האריזות המתקדמות והתקשורת האופטית, כאשר עיקר ההאצה צפוי במחצית השנייה של 2026.
הסקירה המלאה
איי.סיאל
ירון פרידמן, אנליסט בבנק הפועלים מסקר את מניית איי.סי.אל ב"תשואת שוק". "המשך התאוששות בשוקי היעד? בשנים האחרונות מתמודדת ICL עם מספר אתגרים, ובראשם האטה ניכרת בשוקי היעד השונים. לאחרונה ניתן להבחין בסימני התאוששות בחלק מהשווקים, אולם אלו עדיין רחוקים מרמות הפעילות שאפיינו אותם ב-2022, שנת השיא של החברה.
סימנים מעודדים לשוק האשלג. שוק זה סיפק הפתעה בשלהי נובמבר 2025, כשלראשונה זה שנים רבות נחתם הסכם אשלג ראשון לשוק הסיני ל-2026 טרם תחילתה (לאורך שנים רבות נחתמו ההסכמים בשלהי הרבעון הראשון, ובשנים האחרונות אף הרבה מעבר לכך, לעתים אפילו באוגוסט ולפעמים לא נחתם חוזה שנתי כלל). אומנם מחיר האשלג שנחתם בהסכם זה (של אורלקלי הרוסית) משקף יציבות יחסית במחירים ביחס ל-2026, אולם זוהי סנונית ראשונה באחד משוקי המפתח בתחום, שמעידה על מחסור בשוק ועשויה לנבא חוזים במחירים גבוהים יותר בשווקים השונים בהמשך השנה.
לקראת מכרז ים המלח. הזכיון הנוכחי של החברה יפוג אומנם רק בסוף העשור, אולם בשנים הקרובות נראה את ICL נערכת למכרז. החברה הגיעה ב-2025 להסדר עם המדינה, לפיו היא מוותרת על זכות הקדימה שלה במכרז, ובמקביל יקבע שווי מינימלי למפעלי ים המלח באם החברה תפסיד בו, אשר יכול להגיע לכ-3 מיליארד דולר (כולל השקעות בפרויקט הקציר). אי הודאות סביב המכרז תלווה את ICL ב-2026 ובשנים הקרובות.
מנכ"ל חדש, אסטרטגיה חדשה. ב-2025 התחלף מנכ"ל הקבוצה, ובמסגרת זו עודכנה גם התוכנית האסטרטגית. בין היתר, החליטה החברה לעצור את פרויקטי מפעלי הסוללות שלה בארה"ב ובאירופה, ותרשום בגינם מחיקות שווי משמעותיות ברבעון הרביעי של 2025. ICL מתכוונת להשקיע בעיקר בפעילויות כגון דשנים מיוחדים, תוספי מזון וכו’. אין בתוכנית החדשה מהפיכות גדולות ביחס לאסטרטגיה הקודמת של הקבוצה, אלא בעיקר חידוד והתאמות בשל השינויים שחלו בתנאי השווקים השונים.
בשורה התחתונה: אנו מעריכים ש-ICL תציג ב-2026 שיפור בהכנסות וברווח ביחס לשנים האחרונות. אם ישמר השקט הביטחוני, בעיקר במצרי באב אל מנדב בים האדום, שנסגרו בשנתיים האחרונות בשל הטרור החות’י, והאוניות יחזרו לשוט בנתיבים מהמזרח לנמל אילת, הדבר צפוי לקרב בחזרה את ICL לשוקי היעד האסטרטגיים שלה בהודו ובסין, והדבר יוזיל גם את הוצאות השינוע שלה בכמה עשרות מיליוני דולרים בשנה".
קמעונאות המזון - אנליסטים: עדיאל וייס ומתן בלומברג
מעבר ממגמת צמיחה ליציבות ואף קיטון ריאלי. לאחר גלי הצריכה החריגים שאפיינו את תקופת המלחמה, הנתונים מצביעים על בלימה ואף ירידה ריאלית בביקושים ב-2025. העלייה הכספית במכירות נובעת בעיקר מהתייקרות מחירים, ולא מגידול בהיקף הסל (קרי כמות המוצרים הנרכשת בפועל). בשנה הקרובה צפוי המשך ירידה ריאלית בסך הצריכה, במיוחד נוכח ההתייקרויות המתמשכות ורמת המחירים הגבוהה.
חזרת ישראלים לחו"ל – השפעה שלילית על הביקוש המקומי. סיום המלחמה וחזרתן ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לנתב"ג כבר הובילו ב-2025 לעלייה חדה ביציאת ישראלים לחו"ל – מגמה שצפויה להמשך ואולי אף להתעצם ב-2026 עם הירידה הצפויה במחירי הטיסות בשל התגברות התחרות. כתוצאה מכך, אנו צופים ירידה בצריכה המקומית, בעיקר במוצרים שאינם מזון (קרי הלבשה, הנעלה ואלקטרוניקה זעירה), לצד ירידה גם במוצרי המזון והאירוח הביתיים לעומת שנות המלחמה.
שחיקת כוח הקנייה ואיומי אינפלציה. האינפלציה נמשכת: מדד המחירים של StoreNext רשם עלייה חדה נוספת ב-2025, והציפייה היא להמשך לחץ אינפלציוני בשוק המזון ב-2026. עליית מחירים רוחבית, לצד עליות בתשומות (שכירות, ארנונה, חשמל, שכר), שוחקות את כוח הקנייה של משקי הבית, ומובילות לצמצום הסל המשפחתי ולעדיפות למוצרים זולים יותר.
המשך שחיקה ברווחיות הקמעונאים. מגמת ההתייקרויות במשק לא הצליחה לקזז עד כה באופן מלא את העלייה בהוצאות התפעול של הקמעונאים, ובהן עלויות הלוגיסטיקה, השכר ויתר התשומות. אלו, לצד הקיטון הצפוי להערכתנו בסל הקניות הממוצע ואולי אף חזרתם של מבצעים אגרסיביים יותר בענף (לאחר שנתיים שבהם המבצעים כמעט נעלמו מהנוף הצרכני בישראל), צפויה להכביד על שיעור הרווח הגולמי והתפעולי.
ריכוזיות גוברת והיחלשות המותג הפרטי. מגמת ההתחזקות של הספקים הגדולים נמשכת, ונתח השוק של המותג הפרטי ממשיך להישחק, בין היתר בשל שינוי אסטרטגיה של חלק מהחברות, לצד נאמנות גבוהה של הצרכנים למותגים מוכרים וחשדנות כלפי מותגים בלתי ידועים.
תחרות עזה וצורך בחדשנות. הסביבה התחרותית בענף נותרת מאתגרת במיוחד, עם מעבר גובר לערוצי דיסקאונט וחנויות נוחות, והגברת מאמצי השיווק והמבצעים מצד הרשתות והספקים.
לסיכום: ב-2026 צפוי שוק קמעונאות המזון בישראל להתייצב ואף להצטמצם ברמה הריאלית, על רקע ירידה בביקושים המקומיים, המשך התייקרויות ושחיקה ברווחיות. הצרכן הישראלי ימשיך לגלות זהירות, יעדיף מוצרים בסיסיים וימשיך לחפש ערך כאשר הסביבה התחרותית בענף תאלץ את החברות לייעל תהליכים ולשמר גמישות תפעולית.
ענפי התוכנה וה-IT אנליסט: ירון פרידמן
המלחמה לא הורגשה בחברות ה-IT: מכיוון שהחברות המסוקרות פונות לפעילות הליבה של ארגונים (מערכות ליבה בארגון, הגנות סייבר, ניהול המשאב האנושי, תשתיות הענן ועוד), אנו סבורים שגם ההאטה שצפויה במשק לאחר המלחמה, שתמשיך את ההאטה שהחלה עוד קודם לכן בענף הטכנולוגיה, לא צפויה להשפיע מהותית על החברות הללו.
העבודה מרחוק, הסייבר וההמשכיות העסקית ימשיכו להוות קטרים משמעותיים לתעשייה. אם היה מי שחשב שאחרי תום משבר הקורונה (זוכרים?) תרד חשיבות הנושאים הללו, הרי שהמלחמה שבה וחידדה את הצורך במערכות גישה מרחוק, על כל המשתמע מכך. אנו סבורים כי גם בשנים הקרובות, צפויות השקעות משמעויות בנושא, למרות סיום המלחמה.
כניסת הפרויקטים החדשים תתמתן? האם הגידול בהוצאות בגין המלחמה וההאטה הצפויה במשק יפגעו בפרויקטים חדשים? אנו סבורים שגם אם כן, הרי שהפגיעה תהיה מינורית (אם בכלל). החברות המסוקרות פונות למגזרים חזקים, כמו הסקטור הציבורי, הביטחוני והפיננסי. סקטורים אלו חייבים להמשיך בהשקעות בתחום, בעיקר בהגנות סייבר אך לא רק, לכן אנו סבורים כי גם לאחר המלחמה לא צפויה האטה משמעותית בביקושים לשירותי החברות המסוקרות.
רגיעה בשוק העבודה מקלה על מאמצי גיוס ושימור העובדים. גולת הכותרת בתעשייה בשנים האחרונות (עד 2023) היתה העלייה החדה בשכר בשל התחרות על עובדים פנויים. ההאטה בתעשייה הביאה בשנתיים האחרונות, וצפויה להמשיך ולהביא להערכתנו גם ב-2026, לירידה בביקוש לעובדים ולכן המאמץ על שימור העובדים ועלויות גיוסם צפויים להמשיך ולהתמתן משמעותית גם בשנה הקרובה, אם כי השכר עדיין צפוי להיות גבוה משמעותית לממוצע במשק.
בשורה התחתונה: בהנחה שלא ירשם בישראל משבר כלכלי משמעותי לאחר המלחמה, מעבר להאטה מסוימת, אנו מעריכים שענף ה-IT המקומי ימשיך לצמוח גם ב-2026.
מניות מטריקס, חילן ו-וואן טכנולוגיות מומלצות על ידינו ב"תשואת יתר".
תשתיות בסיס אנליסט: ירון פרידמן
המלחמה לא פגעה בעסקים. למרות המלחמה, לא חלה פגיעה בביקוש לחשמל בישראל, וכן לא לשאר תשתיות הבסיס (התפלה, טיהור שפכים, טיפול בפסולת וכו’).
הביקוש צפוי לעלות בשנים הקרובות. בתחום החשמל, המשך כניסת הרכב החשמלי והמודרניזציה בכל סביבת החיים צפויות להעלות באופן משמעותי את צריכת החשמל במשק בשנים הקרובות. זאת, במקביל להמשך הגידול באוכלוסייה, שצפוי לתרום לגידול בביקושים גם ביתר תחומי הבסיס.
שוק התשתיות מתבסס על מספר שחקנים קטן עם יציבות וחסמי כניסה גבוהים מאוד. זאת, כשבמקביל השוק נהנה ממייצבים משמעותיים כמו מנגנון קביעת תעריפי יצור החשמל, והתבססות של הפרויקטים השונים על חוזים ורישיונות ארוכי טווח, המעניקים יכולת צפייה גבוהה לפעילותם לאורך שנים ארוכות בעתיד.
הפחתת הריבית תתמוך בחברות. מטבע אופיין, חברות התשתית מאופיינות במינוף גבוהה מאוד של פרויקטים לטווח של שנים רבות. לפיכך הן רגישות לריבית במשק בשל עלויות המימון מחד, וריביות ההוון לתמחור נכסיהן מאידך. ככל שתימשך מגמת הפחתת הריבית, הדבר צפוי אפוא להטיב עם שוויין של החברות בענף.
בשורה התחתונה: הביקוש הקשיח בתחום תשתיות הבסיס יביא להערכתנו להמשך היציבות בפעילות בישראל ב-2026. המשך הביקושים הגבוהים לחשמל בשוק האמריקאי והמשך המחסור בחשמל בשוק זה צפויים להטיב גם עם החברות הפעילות בשוק זה.
ענף התקשורת אנליסט: מתן בלומברג
המשך צמיחה מתונה – הענף נהנה מביקוש קשיח יחסית למוצרים ולשירותים.
מגזר הסלולר: מניחים עליית מחירים מתונה – סביבת המחירים הנמוכה צפויה להימשך ברבעונים הקרובים, בתמיכת ירידה בתחרות והמשך ההתרחבות של הדור ה-5, אשר צפויה להשפיע לחיוב על ה-ARPU (הכנסה ממוצעת ללקוח) בטווח הבינוני.
המשך צמיחה עקבית בתשתיות האינטרנט בשילוב עם שיעורי נטישה נמוכים.
קונסולידציה במגזר הטלוויזיה – לאור הרווחיות הבעייתית בתחום, אנו עדים לקונסולידציה המתהווה בעולמות ה-TV עם הודעת שת"פ בין פרטנר ו- Sting+, כאשר גם סלקום להוט בודקות איך לשתף פעולה. נציין כי פרטנר ו- Sting+ כבר קיבלו אישור רשות התחרות.
כניסה לתחום מכירה ואספקת חשמל לצרכנים ביתיים ועסקיים, אשר בטווח הארוך יתרום לגיוון בכנסות.
השפעות המלחמה – המלחמה הובילה לירידה בתיירות הנכנסת והיוצאת, אשר גרמה לירידה בהכנסות משירותי נדידה. אך לאחר הסכם הפסק האש, נראה כי חברות התעופה חוזרות לישראל וצפויות להשפיע לחיוב על התיירות היוצאת שתתרום גם להכנסות משירתי נדידה.
מנית סלקום מומלצת על ידינו ב"תשואת יתר". בזק ופרטנר מומלצות ב"תשואת שוק".
התעשייה הביטחונית - אנליסט: דוד לוינסון
המלחמות בעולם מעלות את הביקוש. המלחמה בישראל, פלישת רוסיה לאוקראינה ומוקד החיכוך למול סין באסיה פסיפיק מעלות את המתיחות הגיאופוליטית ומגדילות את תקציבי הביטחון של ברית נאט"ו ושל משרדי הביטחון האמריקאי והישראלי בעשרות אחוזים. שוק תעשיית הנשק בעולם בכלל, ובישראל בפרט, הפך משוק של צרכנים לשוק של יצרנים. צרכי החימוש בעולם נמצאים במחסור עצום: גם לו כל נקודות העימות ברחבי העולם היו כבות לפתע פתאום, עדין חידוש מלאי התחמושת היה אורך מספר שנים נוספות. אולם טבעם של עימותים במאה ה-21 הוא שהם מתמשכים לאורך זמן וללא הכרעה. בנוסף המלחמות משנות את פניהן באופן מהיר לפלטפורמות מתוחכמות של לוחמת לייזר, מל"טים, ל"א (לוחמה אלקטרונית) וטילים נגד טילים, כל זאת באמצעות מערכות תקשוב, תקשורת ובקרת אש (C4ISR).
ליכולות הלוחמה המודרנית לתעשיית הביטחון הישראלית יכולת מוכחת וניסיון רב שנרכש והשתכלל במלחמת חרבות ברזל. הצפי ל-2026 הינו המשך צמיחה מהירה במכירות בשיעורים דו ספרתיים בדומה או נמוך מאלו של 2025 (כ-15%). בנוסף הצפי הוא גידול בשולי הרווח של התעשייה בשל הביקושים הקשיחים, צעדי התיעלות ואוטומציה שנעשו בעבר הגיעו לבשלות ב-2025. מכאן ניתן לצפות לצמיחה ברווח הגדולה מ-30% בתעשייה זו בשנת 2026.
למרות האמור לעיל, מחיר המניה של אלביט מגלם בתוכו את צמיחת הרווח לשנת 2026 והיא נסחרת במכפיל היסטורי של 41 ומכפיל על הרווח המתוקן לשנת 2026 31, הרבה מעבר לממוצע ההיסטורי ושל התעשיה הביטחונית. ברמות התימחור הנוכחיות, התפתחויות גיאופוליטיות חיוביות כגון הסכם בזירת רוסיה/אוקראינה או במזה"ת עשויות להשפיע מאד לשלילה על תימחור המניה.
אנו מסקרים במגזר את חברת אלביט מערכות, המומלצת על ידינו ב"תשואת שוק".
נדל"ן מניב - אנליסט: שי זיגלמן
מגזר הנדל״ן המניב נכנס לשנת 2026 מעמדה יציבה, על רקע ירידה ראשונית בריבית מאז תחילת 2024 וציפייה להמשך תוואי הפחתות. החברות מציגות שיפור תפעולי עקבי, אך לאחר מהלך עליות משמעותי במניות, מרווח האפסייד הפך מוגבל יותר ולכן ההסתכלות קדימה נותרת חיובית אך מדודה.
"אפקט אנבידיה" – אחד התהליכים המעניינים בעת האחרונה הוא שינוי בטון ובהתעניינות של חברות טכנולוגיה גלובליות כלפי ישראל, תהליך שמושפע גם מהעמקת הפעילות המקומית של מובילי שוק עולמיים. ההרחבה המתוכננת של פעילות אנבידיה בישראל, לרבות מרכז פיתוח בקריית טבעון, מייצרת תחושה של עומק טכנולוגי שהולך ונבנה כאן ומביאה חברות אחרות לבחון מחדש את היקף הנוכחות וההשקעה שלהן בארץ. זה אינו ביקוש מיידי, אך מדובר במגמה שמתחילה לחלחל ומחזקת את רמת הביטחון בנכסים במיקומי ליבה במטרופולין תל אביב, שבהם התפוסות ושכר הדירה נותרו גבוהים.
מחוץ למוקדי הביקוש המרכזיים, דפוסי שוק המשרדים נותרים מאתגרים יותר: זמינות שטחי משנה גבוהה, חוזים גמישים ותחרות אינטנסיבית על שוכרים, תופעה שתימשך גם עם תוספת ההיצע לאורך ציר איילון; בתחום המסחר, הפדיונות השנה דשדשו ביחס לרמות השיא של 2024, בהשפעה בעיקר של חזרת הישראלים לטוס לחו"ל, אך נותרו גבוהים לעומת 2023, עם תפוסות יציבות וגבוהות במרכזים מובילים; בתחום המגורים נרשמה חולשה במכירות בתל אביב; מנגד, הלוגיסטיקה ממשיכה להציג יציבות ותפוסות גבוהות.
במבט רוחבי על החברות: עזריאלי רושמת שיפור תפעולי שהושפע מהבשלה מלאה של פרויקטים שהחלו לתרום השנה במלואם, ובראשם קמפוס הדאטה סנטר של TikTok בנורבגיה. במקביל, רכישת השליטה (67%) בצמח המרמן מוסיפה זרוע יזמית למגורים בקנה מידה משמעותי ומרחיב את בסיס הצמיחה העתידי; מליסרון מציגה צמיחה בתוצאות התפעוליות כתוצאה מעלייה ריאלית בדמי השכירות ושיפור בתפוסות, תוך התקדמות בפרויקטים מרכזיים ובהם לנדמארק A והרחבות מרכזים מסחריים. לצד זאת נמשך מומנטום חיובי בפעילות אביב מליסרון בתחום הייזום למגורים, על אף האטה נקודתית במכירות בתל אביב. בשתי החברות ניכר כי רמת עומס מתונה יחסית על השוכרים מאפשרת המשך העלאת דמי שכירות גם בסביבה של דשדוש בפדיונות.
אמות מציגה צמיחה תפעולית מתונה יותר השנה, בין היתר עקב השפעות זמניות של מימוש נכסים ושל מספר נכסים המצויים בשלבי אכלוס, כמו בחולון ובני-ברק. מנגד, החברה ממשיכה להרחיב את מודל ה-Plug & Play (הכנה מהירה של שטחים מותאמים ושירותי תפעול לאחר האכלוס) המסייע בשימור תפוסות גם בסביבה תחרותית; אלוני חץ, המחזיקה בשליטה ב אמות, נהנית מאותן מגמות לצד פיזור גיאוגרפי ונכסים ברמת גימור גבוהה יציבים בחו"ל. החברה מרחיבה את צנרת הייזום שלה במספר פרויקטי מגורים בהיקפים גדולים בארה"ב, מתחילה בפרויקטי ייזום משמעותיים בסיטי של לונדון ובפארק המדע בקיימבריג’ באנגליה, ומרחיבה את כושר ייצור האנרגיה של אנרג’יקס, כאשר התחזקות המגמה ההתחלתית של ירידת שיעורי ההיוון בשוקי הפעילות נושאת בחובה פוטנציאל להצפת ערך בנכסים.
גב-ים נהנית מביקוש יציב וחזק מצד חברות טכנולוגיה במיקומי ליבה, אך לאחר ראלי חד במניה התמחור מגביל את מרווח האפסייד; נכסים ובניין, כחברה האם, מהווה חשיפה אטרקטיבית יותר לערך הכלכלי הגלום בגב-ים; מבנה מציגה שיפור תפעולי עקבי והתקדמות במנועי צמיחה חדשים ובכלל זה פרויקט הדאטה־סנטר בפתח-תקווה אם כי תוצאותיה עדיין מושפעות זמנית ממימוש נכסים בחו"ל ובישראל, ותהליכי אכלוס איטיים במספר נכסים כמו בחולון ובכפר סבא.
ג׳י סיטי ממשיכה להציג שיפור ב-NOI מנכסים זהים, לצד צעדים משמעותיים בחיזוק המבנה הפיננסי של הקבוצה כגון השלמת הנפקת אוריון (המאגדת שלושה נכסים בפולין, מחוץ לוורשה, תחת מבנה עצמאי) התורמת לשחרור הון ולהפחתת המינוף המאוחד. מנגד, הגדלת ההחזקה בסיטיקון במסגרת הצעת רכש מחזקת את השליטה בפעילות הצפון-אירופית, אך עשויה לחייב את החברה להגדיל החזקתה בסיטיקון מעבר למתוכנן. התוצאות החשבונאיות נותרות תנודתיות בשל השפעות מטבע ומימושי נכסים, ורמת המינוף הגבוהה מציבה את המניה כאופציה המתאימה בעיקר למשקיעים בעלי סיבולת סיכון גבוהה.
לסיכום, הענף פותח את 2026 עם בסיס תפעולי חזק, סביבת מימון מתמתנת וביקוש יציב במיקומי הפריים, לצד תמחור גבוה שמגביל את האפסייד. בהתאם לכך אנו מחזיקים בהמלצת מגזר של “תשואת יתר (עם אפסייד מוגבל)”, וברמות שערי המניות הנוכחיות מעדיפים את עזריאלי , מליסרון, נכסים ובניין, אמות, אלוני חץ וג’י סיטי.
שבבים - אנליסט: שי זיגלמן
תעשיית השבבים פותחת את 2026 עם מומנטום צמיחה מובהק, מונע מהתרחבות ה-AI ומהשקעות בתשתיות מרכזי נתונים. היצרנים המובילים עוברים לארכיטקטורת GAA (Gate-All-Around– טרנזיסטור מתקדם ב-2-3 ננומטר לייצור השבבים האיכותיים ביותר) ומרחיבים יכולות ייצור בהתאם. במקביל, תחום האריזות המתקדמות (Advanced Packaging), המאפשר חיבור של מספר שבבים למערכת אחת חזקה, מתרחב במהירות ובתוכו בולט זיכרון HBM המשמש בסיס למערכות AI. גם הביקוש לרכיבי תקשורת אופטית מסוג SiPho ו-SiGe עולה. לפי CFRA, הכנסות התעשייה צפויות לגדול ב־10%-15% וההשקעות בציוד ייצור (WFE) ב־7%-13%. בתוך המגמות הללו בולטות החברות המסוקרות: נובה בליבת המעבר ל־GAA ולאריזות המתקדמות; קמטק במרכז שוק האריזות המתקדמות; וטאואר בצמיחה מהירה של שבבים לתקשורת אופטית.
ההאצה בצמיחת השקעות היצרנים צפויה במחצית השנייה של 2026 – הדינמיקה השנתית צפויה להתחלק: במחצית הראשונה קצב ההזמנות מתון, כי היצרנים עדיין מעכלים את ההצטיידות של השנתיים האחרונות, משלימים בנייה והסמכה של קווים חדשים וממתינים להכרעות של שחקני־על על היקפי ההצטיידות. במחצית השנייה, עם כניסת הקווים החדשים לפעילות מלאה, צפויה האצה בהשקעות סביב שלושה מוקדים: יישום רחב של GAA; תחילת ייצור מסחרי של HBM4 (דור מארזי הזיכרון הבא ל-AI, עם רוחב-פס גבוה במיוחד); והתרחבות מואצת של האריזות המתקדמות, כולל שימוש גובר ב-Chiplets– שבבים מודולריים המחוברים יחד לשיפור ביצועים ולהפחתת עלויות.
נובה (המלצת "תשואת יתר", סיכון גבוה) נובה תפתח את 2026 עם חשיפה ישירה לשלושה מוקדי השקעה בתעשייה: מעבר ל-Gate-All-Around, ביקושים עולים לזיכרונות מהירים, והתרחבות באריזות מתקדמות. בתחום ה-GAA צופה החברה מכירות מצטברות של כ-500 מיליון דולר עד סוף 2026, המעידות על מעבר הלקוחות לשלב ייצור רחב. האריזות המתקדמות מהוות כבר כ-20% מהכנסות המערכות, עם חדירה ראשונית של מערכת WMC והמשך ביקוש למערכת ה-Prism בתהליכי HBM ו־Chiplet. פעילות החברה צפויה להתכנס בעיקר למחצית השנייה של השנה, ותומכת בצמיחה נוספת ב-2026 בקצב מתון יותר לעומת השנתיים האחרונות. למרות שהמניה כבר מגלמת חלק מהפוטנציאל, היתרון הטכנולוגי (במדידות אופטיות, חומרים וכימיות), הביקוש המבני למדידה מדויקת והמאזן החזק מצדיקים את המשך המלצת "תשואת יתר", לצד סיכון גבוה בשל מחזוריות הענף.
קמטק (המלצת תשואת יתר, סיכון גבוה) קמטק תפתח את 2026 מעמדה מרכזית באריזות המתקדמות (כ-70% מפעילותה) עם פעילות ענפה בבדיקות Micro-Bumps, החיבורים הזעירים בין שכבות שבבים בארכיטקטורות HBM ,Chiplets ו־Fan-Out, שהופכים צפופים יותר בדור HBM4 ומגבירים את עומק הבדיקה. החברה ערוכה גם לעליית Hybrid Bonding מ-2027, חיבור ישיר וצפוף במיוחד בין שבבים, באמצעות מערכת ה-Hawk. לאחר שנתיים של הצטיידות גבוהה אצל יצרני הזיכרון ו-OSATs (קבלני אריזה שמבצעים את שלב ההרכבה והבדיקה עבור היצרנים הגדולים), תחילת השנה עשויה להיות מתונה יותר, אך המעבר לדורות החדשים באריזה צפוי לתמוך בהתאוששות הביקושים בהמשך. מערכות Eagle G5 ו-Hawk, היקרות והרווחיות יותר מדגמי העבר, צפויות להוות כ-50% מההכנסות ב-2026 (לעומת כ-30% כיום). המיצוב של קמטק בנקודות בדיקה חיוניות תומך בהמשך המלצת “תשואת יתר”, לצד סיכון גבוה בשל מחזוריות הענף.
טאואר (המלצת תשואת יתר, סיכון גבוה) נהנית ממומנטום יוצא דופן בשוקי Silicon Photonics (SiPho) ו-Silicon Germanium (SiGe)– טכנולוגיות תקשורת אופטיות המהוות תשתית קריטית למרכזי נתונים וליישומי AI. החברה מרחיבה משמעותית את קיבולת הייצור בארה״ב, בישראל וביפן, והמפעלים החדשים צפויים להתחיל לתרום בהיקף משמעותי החל מהמחצית השנייה של השנה. לצד זאת, תחומי הליבה המסורתיים יותר של טאואר – RFלמכשירים ניידים, חיישני CMOS וניהול הספק, ממשיכים לצמוח בקצב יציב. מניית טאואר נסחרת בפרמיה גבוהה יחסית, אולם היא נהנית מחשיפה עמוקה למרכזי הביקוש החדשים של התעשייה, ולכן מומלצת בהמלצת "תשואת יתר" המשקפת הערכה חיובית לגבי פוטנציאל הצמיחה הרב־שנתי, לצד הכרה בסיכון התפעולי הנובע מהיקף ההשקעות והמורכבות של הרחבת קיבולת הייצור.