המסרים הסותרים של כלכלת ארה”ב והאיתותים של טראמפ. מה יעשה הפד?

ערב חג המולד, כלכלת ארצות הברית משגרת איתותים סותרים, שלא יקלו על מלאכת הורדת הריבית. על רקע זה ניתן להבין את קריאתו של הנשיא טראמפ להורדת ריבית גם אם נתוני התוצר נראים טוב ואף מפתיעים כלפי מעלה. הנשיא ער לכך שהפד נוקט מדיניות מדודה, תלוית נתונים. מן הסתם, נתוני התוצר לרבע השלישי עשויים לחזק מדיניות זו והנשיא היה מעוניין שהפד, תחת הנהגתו של היו"ר הבא, ינקוט מדיניות מקלה יותר. בשוק, מנגד, לא אוהבים נתונים "טובים מדי"...אלו עלולים לאותת על מדיניות מוניטארית שמרנית משקיוו.

על מה מדובר ומדוע ניתן להבין מהיכן מגיעים דברי הנשיא?

מחד, נתוני התוצר לרבע השלישי הפתיעו מאוד כלפי מעלה. הם אמנם הגיעו, כמו נתונים רבים אחרים, באיחור, נוכח ההשבתה הארוכה של שירותי הממשל, אך במהלך תקופת העיכוב השוק היה תחת הרושם שקצב ההתרחבות של כלכלת ארצות הברית מדוד והתחזית החדשה של הפד לשנת 2026 אף עמדה על 2.3%, נתון די פושר, להערכתי.

והנה, מתברר כי התוצר רשם צמיחה שנתית צמח 4.3% בתקופה זו, אחוז שלם מעל ציפיות השוק והמשך לעלייה שנתית מרשימה לא פחות של 3.8% ברבע השני.

לא זו בלבד, התברר כי ההוצאות לצריכה פרטית – מנוע הצמיחה של כלכלת ארה"ב – רשמה עלייה נאה של 3.5% וייצוא הסחורות והשירותים – מנוע חשוב נוסף – זינק 8.8%. התברר כי רוב רכיבי הביקוש עלו, כך שההתרחבות הכלכלית הייתה רוחבית, למעט, אולי, ההוצאות להשקעה בנכסים קבועים בענפי המשק, שהסתפקו בעלייה של אחוז אחד.

זאת ועוד, הייבוא רשם ירידה שנתית של 4.7%, מן הסתם על רקע המכסים החדשים של ארצות הברית, מה שעשוי היה לגרום לכך שחלק נוסף של הביקוש כוון לתוצר המקומי של ארצות הברית. זה משתלב היטב עם מדיניות אמריקה תחילה של הנשיא ויש ביכולתו לנופף בכך.

למעשה, התוצר צמח, ברבע השלישי, בשיעור הגבוה ביותר זה שנתיים.

לא פלא שהשוק סבור כי נתון חזק ומפתיע זה מגדיל את הסיכוי שהריבית לא תשתנה בחודש הבא ומעיב גם על הציפיות להמשך. אמנם גם לפניו רוב הסיכויים היו שהריבית תישאר על כנה, אך כעת הסיכוי לכך גדל מ-76% לפני שבוע ו-80% אתמול ל-86% נכון להיום. כמו כן, לאלו הסבורים כי הורדות הריבית שבוצעו עד כה מקנות לפד זמן וצורך להמתין ולבחון את השפעתן – יש כעת תימוך נוסף.

כאמור, עוצמת השפעת הדוח הינה הן בשל ההפתעה הניכרת כלפי מעלה והן משום שנוכח התעכבות הפרסום היה פרק זמן ארוך יותר תחת הרושם שצמיחת התוצר מתונה יותר.

נתון נוסף שעלה מהפרסום הינו לגבי מדד המחירים של הוצאות משקי הבית (ללא מוצרי מזון ואנרגיה), שרשם עלייה שנתית של 2.9% ברבע השלישי של השנה, אמנם בהתאם להערכות השוק, אך עדיין גבוה מקצב עלייתו ברבע השני, שעמד על 2.6%. לפי נתון זה, האינפלציה עדיין לא מתווה תוואי ברור של התכנסות לרמת היעד של 2 אחוזים.

הנתונים הללו אינם מתיישבים עם הנתונים האחרונים שהגיעו משוק העבודה וכן הנתון על מדדי המחירים לצרכן לחודש נובמבר – שהתעכבו אף הם – אך הצביעו על התקררות מה הן של התעסוקה והן של מדדי המחירים. עם זאת, נתוני התוצר הם עבור החודשים יולי – ספטמבר ולכן הפעם גדולה עוד יותר החשיבות להמתין ולראות אם נתוני הרבע האחרון של השנה יאוששו את התמונה, או יסתרו אותה.

אותות סותרים, אמרנו? ובכן, האם הפד אכן אמור לראות בנתוני התוצר עילה להמתנה עם הורדות ריבית נוספות? לא בהכרח. זאת משום שבד בבד פורסם אתמול מדד אמון הצרכנים מבית Conference Board, שבחודש דצמבר ירד פעם חמישית ברציפות. לא זו בלבד, המדד ירד ל-89.1, מתחת לציפיות השוק, תוך שהירידה מתמקדת ברכיב המתייחס למצבם הנוכחי של הצרכנים משקי הבית.

רוב רכיבי המדד מצביעים על חולשה, אם כי רכיבי הציפיות הראו דווקא שיפור.

נתון חלש הגיע לא רק מזירת הצרכנים, כי אם מהסקטור העסקי. ההזמנות למוצרים בני-קיימא ללא כלי רכב – אינדיקציה ממקדימה לפעילות התעשייה - ירדו 2.2% באוקטובר, לאחר שעלו 0.7% בחודש הקודם והשוק צפה כי יקטנו פחות.

מדד הייצור התעשייתי, שעלה 0.1% בלבד במהלך החודשיים האחרונים, פורסם אף הוא אתמול ומשרטט גם כן תמונה פושרת, כזו שמעיבה על נתוני התוצר המרשימה, במבט להמשך השנה (בדגש על הרבע האחרון).

מה השורה התחתונה? מסרים מעורבים. צמיחה מהירה של התוצר לבטח אינה מתיישבת עם הורדת ריבית משמעותית, אך השאלה עד כמה זו משקפת את התמונה להמשך השנה, נוכח נתונים מאוחרים פושרים יותר (הגם שהתקבלו באיחור). זה קושי של ממש מבחינת המדיניות המוניטארית הנחוצה – מה שיוליך, לדעתי, להמשך נקיטת מדיניות זהירה, תלוית נתונים. מלאכתו של הפד – שהייתה מורכבת מאוד עוד קודם לכן, בין השאר נוכח הצורך לעמוד על השלכות המכסים ולהתמודד עם מחסור/עיכובי נתוני מפתח, לא תהייה קלה יותר בהמשך, כשברקע מסריו הלעומתיים של הנשיא טראמפ, חילופי הגברי הקרבים בהנהגת הפד והדעות המנוגדות בקרב חבריו כיום. מעטפת זו תשליך, מן הסתם, גם על שוקי איגרות החוב והמניות של ארה"ב, בעוד הסוחרים לוקחים בחשבון גם את היות 2026 שנת בחירות אמצע לקונגרס.

*הכותב הוא כלכלן שווקים ראשי בנק מזרחי טפחות*