התחלות בניית הדירות הגיעו ב-4 הרבעונים האחרונים לשיא של 81 אלף יח"ד. הגידול בהתחלות הבנייה מתרחש למרות המשך הירידה במכירות הדירות החדשות ויד שנייה.
בשלוש השנים האחרונות התחלות בניית הדירות המיועדות למכירה היו הרבה יותר גבוהות ממכירות הדירות החדשות בפועל. ברבעונים האחרונים הפער עומד על כ-5-6 אלף דירות ברבעון. עובדה זו יכולה להסביר הצטברות מלאי הדירות החדשות העומדות למכירה שעלה בחודש אוקטובר ל-86.3 אלף (גידול של 22% בשנה) שמהווים ביקושים של יותר משנתיים בקצב הנוכחי.
גידול בהתחלות הבנייה וירידה בביקוש לקניית דירות ממשיכים ללחוץ על מחירי הדירות שירדו ברצף ב-8 החודשים האחרונים ב-2.6% במצטבר, כאשר הדירות החדשות ירדו ב-6 חודשים אך בשיעורים חדים יותר ב-5.7% במצטבר.
שורה תחתונה: הפער בין ההיצע לביקוש בשוק הדירות בבעלות מתרחב וצפוי להמשיך ללחוץ לירידה במחירי הדירות.
הורדת ריבית הבאה צפויה בפברואר
מדד המחירים בנובמבר משקף היחלשות בסביבת האינפלציה במשק, כפי שהצגנו בתגובה שפרסמנו. קצב האינפלציה ירד ל-2.4%, כאשר האינפלציה ללא התערבות מוסדית (ממשלה) ירדה ל-1.5%. שוק ה-IRS מגלם הסתברות גבוהה להורדת ריבית בנק ישראל כבר בינואר (תרשים 2). להערכתנו, הסיכוי עדיין נמוך, אלא אם השקל יתחזק באופן משמעותי בשבועיים הקרובים. אנו מעריכים שהורדת הריבית הבאה תהיה בפברואר.
מעבר לגירעון בחשבון השוטף אינו זמני, אך השקל לא צפוי להיפגע
החשבון השוטף במאזן התשלומים של ישראל נכנס ברבעון השלישי לגירעון של 1.1 מיליארד דולר, לאחר עודף מזערי ברבעון הקודם, וזאת אחרי עודפים גבוהים שנמשכו יותר מעשור.
יש שתי סיבות עיקריות לגירעון: הגדלת גירעון הסחר בגלל סטגנציה ביצוא הסחורות ועלייה ברווחים שהניבו ההשקעות הישירות של משקיעים זרים בחברות הישראליות שהמשקיעים החליטו לא למשוך, אלא להשקיע מחדש בחברות.
האם מדובר בשינוי בכוחות שתומכים בשקל? התשובה היא – כן, חלקית. הרווחים שלא חולקו לא אמורים להשפיע על המסחר במט"ח. עם זאת, גם בנטרול הרווחים שלא חולקו העודף פחת.
במבט קדימה, המשק הישראלי צפוי לצמוח בשיעור גבוה בשנה הבאה, מה שאמור להוביל להגדלת היבוא. היצוא תלוי במצב הכלכלה העולמית ובשע"ח של השקל. נראה, שצפויים אתגרים לגידול ביצוא בשנה הקרובה לאור חוזקו של השקל. לכן, הגירעון בחשבון השוטף עשוי להישאר ואף להתרחב. אף על פי כן, אנו מעריכים שהתמיכה בשקל לא תיחלש:
הביצועים החזקים של השווקים הפיננסיים בישראל ועוצמתו של השקל צפויים למשוך את המשקיעים הזרים אל השוק המקומי. בסה"כ ההשקעה המצטברת של הזרים במניות בישראל לא גדלה משמעותית מתחילת המלחמה, למרות הרכישות שלהם במחצית הראשונה של השנה.
באג"ח ומק"מ השקעות הזרים ירדו בכ-50 מיליארד דולר מתחילת המלחמה (ככל הנראה הרוב בגלל המק"מ והאג"ח הקצרות). יש סיכוי טוב שהזרים יגדילו השקעות באג"ח המקומיות בסביבת ריבית יורדת ושקל חזק.
המשקיעים המוסדיים המקומיים הקטינו בשנה האחרונה את החשיפה שלהם לנכסים זרים מ-44% מהתיק לכ-42%, כאשר בקופות גמל וקרנות השתלמות החשיפה ירדה בכ-3.5% לכ-51%. הירידה בחשיפה נובעת גם מהתחזקות השקל וגם מהטיית ההשקעות לישראל, מגמה שצפויה להימשך.
נוסיף שההכרזות על מכירת גז למצריים ועל עסקאות נשק גדולות פועלות לחזק את השקל.
שורה תחתונה: הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים עשוי להעמיק גם בשנה הקרובה, אך השקל צפוי להמשיך וליהנות מהכוחות התומכים בו. מעבר לירידות בשוקי המניות בעולם הנו האיום הכלכלי העיקרי על התחזקות השקל.
*הכותב הוא הכלכלן הראשי של מיטב*