נתוני האינפלציה שפורסמו אתמול בישראל עלולים להטעות. מדד המחירים לצרכן אמנם ירד ב-0.5% וקצב האינפלציה התמתן ל-2.4% שנתי, אך עדיין זה לא אומר שנהיה פה זול.
קביעת מדד המחירים לצרכן נעשית לפי סקר הוצאות של משקי בית של הלמ"ס, שבודק את הסעיפים שעליהם משלמת משפחה ממוצעת בישראל מדי חודש. סוקרי הלמ"ס בודקים בכמה השתנה המחיר של כל אחד מהמוצרים בסל של המשפחה הממוצעת, ושיעור השינוי משקף את האינפלציה במשק.
אבל צריך להבחין בין קצב האינפלציה - שיעור השינוי של המחירים במדד - לבין יוקר המחיה, שנובע כתוצאה של התייקרויות שהתרחשו בעבר. כלומר, ייתכן כי קצב האינפלציה יורד ועדיין יוקר המחיה גבוה בגלל שנות אינפלציה גבוהה בעבר.
לפי אתר נמבאו (Numbeo), המתבסס על חוכמת ההמונים, הערים הגדולות תל אביב, ירושלים וחיפה מדורגות ברשמית הערים היקרות בעולם במקום ה-12, 26 ו-32, בהתאמה. כלומר, חיפה יקרה יותר מערים כמו פאריז, ירושלים יקרה יותר ממיאמי, ותל אביב יקרה יותר מאוסלו, סינגפור ולונדון.
הפער הקיים בין ההתמתנות הרשמית של קצב האינפלציה (2.4% שנתי) לבין תחושת הציבור, שעדיין מתמודד עם יוקר מחיה קיצוני, נובע משני הבדלים מהותיים: האחד, הרכב סל המוצרים שאינו משקף את ה"כאב" האמיתי. מדד המחירים לצרכן מחושב על בסיס "סל" המייצג את ההוצאה הממוצעת של משקי הבית. בתוך הסל הזה, יש סעיפים שמשקלם במדד גבוה, אך ייתכן שהם אינם אלה ש"כואבים" הכי הרבה למשפחה הטיפוסית.
משקל הדיור: סעיף הדיור הוא אחד המרכיבים הגדולים במדד. ירידה קלה במחירי שכר הדירה, או האטה בקצב העלייה שלהם, יכולה להוריד משמעותית את המדד הכולל. עם זאת, משפחות רבות מרגישות את הנטל הכלכלי במוצרים שנקנים בתדירות גבוהה בסופר, שם המחירים ממשיכים לעלות בקצב גבוה יותר.
השפעת גורמים חד-פעמיים - במדד שפורסם אתמול, חלק ניכר מהירידה נבעה מהוזלות משמעותיות בסעיפים כמו נסיעות לחו"ל (לאחר עונת החגים) או הוזלות עונתיות בירקות ופירות טריים. אלה הוזלות חשובות, אך הן אינן משקפות שינוי מבני במחירם של מוצרי צריכה בסיסיים, מזון ארוז או שירותים (כמו חינוך, בריאות). ברגע שהסעיפים העונתיים הללו יחזרו לעלות, המדד עשוי "לקפוץ" שוב, מבלי שבאמת חל שיפור מתמשך.
השני, השחיקה בכוח הקנייה (The Price Level) - האינפלציה הנוכחית (2.4% שנתי) מחושבת על בסיס המחירים הגבוהים אליהם הגענו בשנים האחרונות. עליות המחירים המצטברות של השנתיים-שלוש האחרונות כבר "ננעלו" במחיר הסופי של המוצרים. כך למשל, אם מוצר שעלה 100 שקלים עלה ב-20% בשנתיים האחרונות (והגיע ל-120 שקלים), העובדה שבשנה הנוכחית הוא יעלה רק ב-2.4% (ויגיע ל-122.88 שקלים) לא משפרת את המצב של הצרכן. הוא עדיין משלם כמעט 23 שקלים יותר ממה ששילם בעבר.
האינפלציה כ"מדרגה"
כאמור, האינפלציה היא קצב השינוי. יוקר המחיה הוא גובה המדרגה אליה כבר הגענו. הנתונים מראים שההליכה במעלה המדרגות האטה, אך הדירה עדיין נמצאת בקומה גבוהה מאוד. כדי שהציבור ירגיש הקלה ביוקר המחיה, צריך לא רק שהמחירים יפסיקו לעלות, אלא שיהיו ירידות מחירים ממשיות (דפלציה), או שקצב עליית השכר יעקוף משמעותית את קצב עליית המחירים ושיעור המיסוי.
למי צריך להגיד תודה?
ירידה במדד המחירים לצרכן היא תוצאה של מספר גורמים ושל פעולות שונות. בדרך כלל, ניתן לומר תודה לכמה גורשמים שהפעולות או ההתפתחויות בהם תרמו לירידה במדד. בראש ובראשונה, בנק ישראל והוועדה המוניטרית - התפקיד המרכזי במאבק באינפלציה הוא של בנק ישראל, ובפרט של הוועדה המוניטרית שלו, באמצעות כלי הריבית. העלאת הריבית (שבוצעה בתקופה שקדמה לירידה) אחראית לירידה במדד. שכן, כשהריבית עולה, הלוואות נעשות יקרות יותר (משכנתאות, הלוואות צרכניות), מה שמייקר את הכסף ומצנן את הביקושים במשק. ביקוש נמוך יותר מוביל לירידה בלחץ לעליית מחירים.
גם להתפתחויות הגלובליות ולשער החליפין חלק מהותי בירידה. חלק ניכר מהמוצרים בישראל מיובא, ולכן גורמים חיצוניים משפיעים. כאשר השקל מתחזק מול מטבעות זרים (כמו הדולר והאירו), מוצרי היבוא נעשים זולים יותר בשקלים, וזה מוזיל את מחירם הסופי לצרכן הישראלי (לדוגמה, ייבוא של מוצרים, חומרי גלם או אפילו עלות נסיעות לחו"ל).
להתמתנות האינפלציה בעולם יש גם חלק בדבר, שכן ירידה במחירי הסחורות בעולם (כמו מחירי נפט או מחירי משלוחים) מורידה את עלות הייצור והיבוא.
התמתנות הביקושים וההאטה בצריכה
המדד משקף גם שינויים בהתנהגות הצרכנים, כמו האטה בצריכה הפרטית: ירידה בביקוש מצד הצרכנים (למשל, עקב חוסר ודאות כלכלית או ריבית גבוהה) גורמת לעסקים להוריד מחירים או להאט את קצב העלאת המחירים, כדי למשוך קונים. הצרכנים עצמם תורמים לכך כשהם מצמצמים קניות.
וכמובן, הוזלות עונתיות: לעיתים קרובות, ירידה משמעותית במדד נובעת מהוזלות עונתיות בולטות, כמו נסיעות לחו"ל אחרי תקופת החגים, או ירידה במחירי ירקות ופירות טריים.