האם הייתם קונים מכונית משומשת במחיר של רכב יוקרה חדש, רק כי הפרזנטור שלה הוא כוכב טלוויזיה אהוב? כנראה שלא. ובכל זאת, כאשר מדובר בהשקעה בחברות הזנק, נראה שהיגיון פשוט זה נעלם כלא היה. המקרה של אנבלה שמנסה לגייס הון מהציבור הרחב לפי שווי פנומנלי של כ-212 מיליון שקל, הוא דוגמה קלאסית ונוקבת למה שקורה כשפרסום אגרסיבי פוגש ציבור תמים שרוצה ’לעשות אקזיט’.
אנבלה, שפיתחה משאבת חלב המדמה יניקה של תינוק, עלתה לכותרות בתוכנית "הכרישים" שם זכתה להבעת אמון מאחד מהכרישים אורן דוברונסקי שהצטרף להשקעה בחברה במעמד חשיפתה ב"כרישים", ומאז ביצע השקעה נוספת לפי שווי של 17 מיליון דולר, כאשר החברה גם גייסה לפי שווים נמוכים יותר של 3 מיליון דולר. כעת, אנבלה מבקשת לגייס כ-34.9 מיליון שקל לפי שווי של כ-212 מיליון שקל (66 מיליון דולר).
לטובת העניין יצאה החברה בקמפיין פרסום אגרסיבי ברשתות ובתקשורת ומציעה לציבור הרחב להצטרף לחלום לצד שמות מוכרים, ולהשקיע מינימום של כ-6,500 שקל. בינתיים, אנבלה גייסה 4.7 מיליון שקל בלבד.
מבחינה עסקית, מדובר בחברה מפסידה, עם הכנסות מינוריות ועם עתיד עסקי לא ברור בשוק תחרותי ומשתנה. אז איך, לכל הרוחות, נקבע לה שווי כזה מופרך? הציבור נמשך לאור הזרקורים, הוא רואה בסלבס מעין אח גדול או גורו שיודע את הדרך להתעשרות. "אם הם שם, זו בטח השקעה טובה", יחשוב לעצמו המשקיע הפוטנציאלי. אבל כאן טמונה הסכנה הגדולה בדמות טיפשות ההמונים. המשקיע הממוצע, זה שחוסך כל שקל משכרו, אינו בעל הידע, הניסיון או הכלים להעריך שווי של חברת סטארט-אפ, במיוחד אחת עם נתונים בסיסיים חלשים.
איך משקיע מן הציבור יכול לבחון את השווי של 212 מיליון שקל? הוא לא יכול. כדי להעריך שווי כזה, נדרש ניתוח מורכב של תזרים מזומנים עתידי (DCF), השוואה לחברות דומות (Multiples), בחינת המודל העסקי לעומק, והערכת סיכונים של מומחים. המשקיע הרגיל רואה רק את פני השטח: פרזנטורים, סרטונים וכתבות שמציגים חלום ורוד - ללא אף נורת אזהרה אחת.
מרגע יציאתה לשוק החברה רשמה הכנסות שבין 1.5-2.5 מיליון שקל לחציון בין השנים 2023 ל-2025. את מחצית הראשונה של 2025 סיימה עם הכנסות של 4.5 מיליון שקל. לחברה רווח גולמי של 1.7 מיליון שקל והפסד כולל של 7.6 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה. החברה רוכשת מספקיה בדולר ומשלמת שכר בשקלים, כך שהתחזקות השקל לא הטיבה עם התוצאות.
הרשת מלאה בכתבות, אבל היכן האזהרות?
מדוע הרשתות החברתיות ואמצעי התקשורת מלאים בכתבות אוהדות על הגיוס, ללא שום ביקורת או אזהרה אמיתית? בתחתית דף הגיוס של החברה יש לינק לסיכונים ואזהרות ושם נמצאים הסיכונים.
וכך, יתרת המזומנים עומדת על 8.1 מיליון שקל בתום המחצית הראשונה של השנה, ומאז עברו כמה חודשים של פעילות בהן החברה שרפה כסף - לא פלא שהסיכון העיקרי לחברה, מלבד תחרות, חומרי גלם, מכסים ומיתון - בראש ובראשונה, נמצא סיכון הנזילות, ולכן החברה מגייסת כעת מהציבור.
כוחן של החברות הללו לשווק את עצמן, ובשיתוף הפעולה של הרשתות, לוקחים בחשבון את ההשלכות על משקיע חסר ידע שלא יבחן בציציות. זו מכונת הייפ משומנת היטב, המנצלת את הרצון הטבעי של אנשים להתעשרות מהירה.
קריאה דחופה לרגולטור: עצור את החגיגה
כאן נכנס לתמונה מי שאמור להגן על הציבור והוא הרגולטור. השקעה בחברות הזנק היא פעילות בסיכון גבוה ביותר, המיועדת בעיקר למשקיעים כשירים – כאלו שיש להם את ההון והניסיון לבחון את ההשקעה לעומק, ולספוג הפסד כואב. לאזרח הקטן ששם את ה-6,500 שקל שחסך בעמל רב.
חובתו של הרגולטור היא לעצור גיוסים שמנצלים את תמימות הציבור דרך מותגים מוכרים, כאשר שווי החברה אינו נתמך על ידי נתונים כלכליים בסיסיים.
יש לחייב חברות לגייס הון בסיכון גבוה שכזה רק ממשקיעים מוסדיים וכשירים – אלו שיש להם את היכולת לבצע בדיקת נאותות (Due Diligence) אמיתית, ולא כאלו שנמשכים להבטחות שווא.
אם אנבלה ודומותיה יכשלו (וסטטיסטית, רובם המכריע של הסטארט-אפים נכשל), מי שייפגעו קשות הם המשקיעים הקטנים והתמימים, ששמו את כספם הטוב על סלבריטאים שיכולים להרשות לעצמם להיתקע עם המניות חסרות הערך, אבל הציבור הרחב – יפסיד את הונם הקטן.
הגיע הזמן לעצור את חגיגת ההימורים הזו על חשבון הציבור, לפני שיהיה מאוחר מדי.