בנק ישראל מפרסם התייחסות חריפה להצעת חוק הגיוס ומציג נתונים כלכליים הממחישים את העלות הכבדה של הסתמכות מוגברת על אנשי מילואים בתקופת הלחימה המתמשכת. לפי הבנק, העלות הכלכלית המשקית של איש מילואים בחודש עומדת על כ-30–38 אלף שקל, שמתוכם כ-80% משקפים את הפגיעה המיידית בתפוקה ובשכר.
הבנק מציין כי הרחבת גיוס הגברים החרדים בשיעורים משמעותיים - למשל הגדלת מחזורי הגיוס ב-7,500 איש בשנה והבשלת התהליך להוספת כ-20 אלף חיילי חובה - עשויה להפחית את הנטל הכלכלי הנוכחי בפחות 9 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-0.4% מהתוצר.
העלות הכלכלית של גיוס חרדי נמוכה משמעותית משל מילואימניק
לדברי בנק ישראל, העלות המשקית של גיוס צעיר חרדי לשירות חובה נמוכה מאוד, בעיקר משום שברוב המקרים הגיוס אינו מחליף תעסוקה קיימת. יתרה מכך, שירות החובה אף עשוי לשפר את שילובם העתידי של חרדים בשוק העבודה - תהליך שבתרחיש שמרני עשוי להשוות את רמות התעסוקה של המתגייסים לרמות של יהודים לא-חרדים עד אמצע שנות ה-30 לחייהם.
במקרה כזה, התועלת המשקית המהוונת מהשירות עשויה להגיע לכ-22 אלף שקל בחודש לכל מתגייס, ובתרחישים של עלייה מהותית בתעסוקה התועלת עשויה לטפס ל-14 מיליארד שקל בשנה לאורך זמן.
הבנק מותח ביקורת נרחבת על הצעת החוק לשילוב תלמידי ישיבות וקובע כי היא אינה מספקת פתרון ביטחוני ולא כלכלי. לפי הניתוח, הצעת החוק מציבה יעדי גיוס נמוכים משמעותית מדרישות צה"ל ואינה כוללת תמריצים אפקטיביים, לא חיוביים ולא שליליים, שיביאו לעמידה ביעדים שנקבעו.
המסמך מציין כי גם במונחי העיצומים, יעדי הגיוס הראשונים אינם מגובים בסנקציות משמעותיות - רבות מהן אינן רלוונטיות לציבור החרדי, כמו מניעת מלגות סטודנטים או מניעת העדפה מתקנת באקדמיה, מאחר שרוב בני הישיבות כלל אינם משתתפים במסלולים הללו. בנוסף, סנקציות מרכזיות חלות רק לאחר גיל 26, שלב שבו חלק ניכר כבר הורים לילדים ולכן יעילותן מוגבלת מאד.
השלכות: הנצחת התלות במילואים והעמקת הפגיעה המשקית
בהיעדר שינוי משמעותי בחוק, מזהיר בנק ישראל כי המצב הקיים - שבו צה"ל נשען בהיקף רחב על אנשי מילואים - צפוי להימשך ואף להחריף, תוך המשך פגיעה בפריון, תפקוד שוק העבודה והעלויות התקציביות של שירות מילואים מוגבר. הבנק קורא לתיקון מהותי של חוק הגיוס ולבניית מנגנון תמריצים יעיל שיאפשר מענה אמיתי לצרכי צה"ל ולהפחתת העלות הכלכלית הגבוהה הנוכחית.