"הנגיד פחדן. הוא מגיב לאט מדי ומאוחר מדי. הוא מחכה ועשה טובה אחרי שכולם הפעילו עליו לחצים", כך אמר יעקב אטר’קצי, הבעלים של חברת הנדל"ן אאורה, במסגרת ועידת מרכז הבנייה הישראלי, המתקיימת זו השנה ה-25 במלון דן אילת.
"אנחנו אחרי מלחמה, משק בצמיחה, היצואנים בוכים. הוא מזיק למשק. הבנתי את ההחלטה שלו לפני 4 חודשים, היום כבר לא מבין. רבע אחוז זה לעג לרש. הריבית צריכה לרדת באחוז וחצי וזה טוב גם לרוכשי הדירות כי הם צריכים להחזיר ריבית סבירה", אמר אטרקצ’י.
בשלב זה אטרקצי’ מאתגר את ניסיונו של הנגיד בישראל שזכה ללא מעט פרסים בעולם, וקשה שלא לשאול האם אטרקצי’ לחוץ ומדבר מפוזיציה. "הכלי של הריבית הוא חשוב במשק. אין היום כלכלן במדינה, אין איש עסקים במדינה שלא חושב כמוני שצריך להוריד את הריבית בצורה חדה. אז כולנו טיפשים והוא צודק? אני חושב שעודף שמרנות זה פחדנות. הוא שוגה. כדאי שיתעשת ויוריד את הריבית".
"אנחנו רוצים ש-2026 תהיה שנת פריחה כלכלית. זו מדינה אחת החזקות בכלכלה העולמית. שנתיים אחרי מלחמה המשק לפני צמיחה בפריצה. חסרה לנו רק הורדת הריבית", אמר אטרטקצ’י, במה שנשמע יותר כמו שחסר כמה מכירות כדי לעמוד ביעדים השאפתניים שהציב. "אני כן רואה בנובמבר ובתחילת דצמבר יותר אנשים יורדים מהגדר אבל רבע אחוז בריבית זה מעט מדי. אנשים מתמחרים את ההחזר החודשי. הם צריכים לראות ירידה אחת או שתיים".
לצד הרטוריקה החריפה, קשה להתעלם מכך שאטרקצ’י - בעליה של חברת נדל"ן ממונפת הפועלת בשוק רגיש לריבית - הוא אולי הדובר המובהק ביותר של האינטרס העסקי שלו עצמו. התביעה שלו לירידה חדה ומהירה של אחוז וחצי בריבית נשמעת יותר כמו ציפייה לסיוע רגולטורי מאשר ניתוח מאקרו־כלכלי שקול. בניגוד לנגיד, שאחראי על יציבות כוללת של משק שנאבק באינפלציה מתמשכת, אטרקצ’י נמדד על מכירת דירות ועל עמידה ביעדי צמיחה של חברה פרטית. לכן, גם אם יש טענות ענייניות כלפי מדיניות הריבית, ההתקפה האישית על "פחדנות" הנגיד ועל תזמון החלטותיו מעוררת שאלה עד כמה היא נובעת מתפיסה מקצועית ועד כמה מלחץ מתמשך של יזם שמבקש שהמדיניות המוניטרית תעבוד עבורו.
אולי כדאי לאטרקצ’י לפנות לנתוני שוק התעסוקה של האוצר שפורסמו אתמול והצביעו על חוזקה, לצד קצב עליית שכר גבוה של 5% שנתי, מה שתורם לסיכוני האינפלציה. לצד זאת, רכישות האשראי של הצרכנים בנובמבר עלו לשיא של כ-50 מיליארד שקל. אולי צריך לשקול העלאת ריבית לאור הנתונים, ואולי פשוט מחירי הדיור גבוהים מדי.