בישיבת הממשלה שהתקיימה היום בנושא תקציב 2026, הזהיר נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, מפני אובדן הכריות הפיסקליות שבזכותן הצליחה ישראל להתמודד עם שני המשברים הגדולים של העשור – מגפת הקורונה והמלחמה המתמשכת. לדבריו, “היכולת של ישראל לצלוח משברים נבעה בעיקר ממדיניות אחראית ורמת חוב-תוצר נמוכה. אסור לאבד את היתרון הזה”.
הנגיד הדגיש כי למרות החוסן שמפגין המשק בעקבות התמתנות הלחימה, ישראל נמצאת עדיין בסביבת סיכונים גבוהה, המחייבת את הממשלה להציג מחויבות אמיתית לצמצום הגירעון. הוא בירך על יעד הגירעון של 3.6% ב-2026, אך הבהיר כי יישומו מחייב צעדים קשים הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות. “השווקים צריכים לראות שהממשלה באמת עומדת מאחורי היעדים שהיא מציבה”, אמר.
בביקורת ישירה הצביע ירון על סעיפים מרכזיים בחוק התקציב: הצעת מס רכוש שאינה מבשילה במלואה, הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי שמפחיתה הכנסות, והסתמכות על מקור חד-פעמי של כ-10 מיליארד שקל. לדבריו, צעדים אלו עלולים לייצר גירעון מבני ולפגוע במגמת הירידה של יחס חוב-תוצר בשנים הבאות.
פרק נרחב הקדיש הנגיד לתקציב הביטחון. הוא הבהיר כי מתווה הוצאה ביטחונית גבוהה ומתמשכת - כפי שנדון בשבוע האחרון - עלול להביא את יחס החוב-תוצר לכיוון 80% עד סוף העשור, גם אם המשק יצמח בהתאם לפוטנציאל.
"בשבוע האחרון התנהלו דיונים על תוואי רב-שנתי לתקציב הביטחון ומדובר בהם על רמה גבוהה ומתמשכת של הוצאות", אמר הנגיד. "רמה כזאת של הוצאות ביטחון, לצד התוואים הקיימים של ההוצאות האזרחיות ושיעורי המס הנוכחיים, אינם תומכים בירידה של יחס החוב לתוצר ואף יביאו לעליה מתמשכת וניכרת שלו ותחת תרחישים מסוימים להתקרב לרמה של 80% תוצר לקראת סוף המתווה. זאת, גם אם התוצר יצמח בהתאם לפוטנציאל, ואף יותר מכך.
"משום כך חשוב שככל שהממשלה תאמץ תוואי כזה היא תאשר גם צעדי התאמה בהיקף הנדרש, של ההוצאות האחרות או בצד ההכנסות. זאת כדי להבטיח שיחס החוב לתוצר ימשיך לרדת באופן משמעותי ובהתמדה לסביבה הרצויה של כ-65 אחוזי תוצר בשנת 2030. כך נוכל לבנות מחדש את כריות הביטחון הפיסקליות שתרמו כה רבות לייצוב המשק בזמן הקורונה ובמלחמה", אמר ירון.
מנגד, ירון שיבח חלק מהצעדים בחוק ההסדרים, בהם רפורמות בחלב, קידום מהלכים דיגיטליים בממשלה, וקידום בנייה לשכירות ארוכת טווח. לעומת זאת, הוא ביקר בחריפות את ההחלטה לבטל בפועל את תוכנית החומש לחברה הערבית ולקצץ תקציבים בתחומי חינוך, תעסוקה ותחבורה.
בנוסף, הנגיד התייחס לשורה של רפורמות פיננסיות שבדרך - פתיחת דלת לבנקים חדשים, מאגר אשראי עסקי והעמקת התחרות בשוק האשראי – והדגיש כי חלק מהתיקונים שביקש הבנק לשלב בחקיקה טרם נכנסו לנוסח המוצע.
בסיום קרא ירון לממשלה להעדיף השקעות שיקדמו צמיחה - תשתיות, חינוך והון אנושי - ולהימנע מתקציבים היוצרים תמריץ לאי-תעסוקה. “השימוש הגובר במילואים במקום שירות סדיר יקר למשק ופוגע בשוק העבודה”, אמר. “זה הזמן לחזק את היציבות, לא להחליש אותה”.