"בזמן שאתם אזרחי ישראל התגייסתם הבנקים עמדו מנגד, ניצלו את הריבית הגבוהה וגרפו רווחי עתק בסכומים בלתי נתפסים על חשבונכם", כך אמר שא האוצר, בצלאל סמוטריץ’ במסיבת העיתונאים שקיים היום (ה’) לקראת עריכת תקציב הממשלה ל-2026.
"במקום לתת כתף לאזרחי ישראל, להוריד ריבית, לקחת קצת סיכון ולתת אשראי גם ללווים קצת יותר מסוכנים, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו את המחירים עוד ועוד, פשוט ניצלו את המלחמה, וגרפו רווחי עתק לכיסים שלהם על חשבוננו. בתקציב הזה אנחנו הולכים סוף סוף לטפל בהם", אמר סמוטריץ’.
בחלוף שלוש שנים בתפקיד שר האוצר, מאז כניסתו לתפקיד בסוף 2022, סמוטריץ’ אכן קידם כמה צעדים נגד הבנקים והמונופולים אך רבים מהם נותרו ברמה של הצהרות, מסים זמניים או רפורמות חלקיות שלא שינו באופן דרמטי את המבנה הריכוזי של המשק.
בנוגע לבנקים, סמוטריץ’ הטיל כבר ב-2024 מס מיוחד על רווחי היתר שלהם, שהניב לקופת המדינה כ-2.5 מיליארד שקל ב-2024–2025. בנוסף, תחת לחץ מבנק ישראל, הבנקים התחייבו להחזיר לציבור כ-3 מיליארד שקל בהטבות ב-2025–2026. ואולם, רווחי הבנקים המשיכו לזנק ברבעון השלישי של 2025 הם רשמו רווחי שיא נוספים, בעיקר על רקע הריבית הגבוהה - וסמוטריץ’ עצמו הודה כי הבנקים "חזרו למנהגיהם הישנים".
סמוטריץ’ הבטיח מס קבוע חדש, תלוי ריבית, שיוטל ב-2026, אך זה עדיין לא חוקק, ובנק ישראל מתנגד לו בחריפות, בטענה שהוא יתגלגל בסופו של דבר אל הציבור.
גם מול המונופולים, סמוטריץ’ דיבר גבוהה: הוא איים לפרק חברות כמו תנובה, קידם רפורמה בייבוא חלב (שנויה במחלוקת ונתקלת בהתנגדות חקלאים), והבטיח צעדים להגברת תחרות במזון ובמוצרים בסיסיים.
בחוק ההסדרים של תקציב 2026 הוא כולל רפורמות להפחתת יוקר המחיה, כמו הגדלת פטור ממכס על קניות אונליין והקלה בייבוא. אך מבקרים טוענים כי מדובר בחזרה למדיניות הפרטה ודה-רגולציה של שנים קודמות, שלא פתרו את בעיית הריכוזיות אלא לעיתים אף החמירו אותה.
בסופו של דבר, למרות ההבטחות החוזרות להחזיר את הרווחים "לכיסכם", יוקר המחיה נותר גבוה, הבנקים ממשיכים לגרוף מיליארדים, והמונופולים שולטים בשוק. התקציב הקרוב אמור להיות "תקציב צמיחה" אך הוא תלוי בקיצוצים בביטחון ובמאבקים קואליציוניים. האם הפעם ההבטחות יתממשו, או שיישארו סיסמאות? הציבור מחכה לראות.