בית המשפט העליון קבע היום (ד’) כי החברה תחויב לשלם למדינה עבור המים שהיא מפיקה משטח הזיכיון בים המלח, המהווים כ-35 מיליון מ"ק מים בשנה. עלות התמלוגים עד סוף תקופת הזיכיון (2030) הוערכו בעבר על ידי חברת מקורות בכחצי מיליארד שקל.
הפסיקה לא חלה על מי הים אלא על המיים שהיא מפיקה מהבארות בתחום הזיכיון. על פי פסיקת בג"צ חוק הזיכיון ההיסטורי לא נועד להעניק למפעלי ים המלח חסינות מפני רפורמות במשק, כמו חובת התשלום על מים.
אף על פי שבעבר עלתה הצעה לפשרה שתחייב תשלום רק מכאן ואילך, פסק הדין הנוכחי משנה את המשוואה המשפטית והכלכלית מול המדינה, וזאת על רקע ההתקרבות לתום תקופת הזיכיון בשנת 2030.
בתוך כך, שר האוצר פרסם היום את תזכיר חוק זיכיון ים המלח, התשפ"ו-2025, להערות הציבור. החוק המוצע נועד להסדיר מחדש את זיכיון הפקת משאבי הטבע בים המלח, שיתחדש ב-1 באפריל 2030. בנוסף, החוק מהווה בסיס להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי להפקת המשאבים מים המלח, בדגש על קידום תחרות אופטימלית, הורדת חסמי כניסה ופנייה לשחקנים בינלאומיים מובילים.
הצעת החוק מתמקדת בשלושה עקרונות עיקריים:
1. הגדלת הכנסות המדינה: החוק צפוי להעלות את חלקה של המדינה ברווחי הזיכיון מ-35% כיום ל-50% בממוצע רב שנתי, באמצעות, בין היתר, תמלוגים דיפרנציאליים ופרוגרסיביים עבור כל משאב בנפרד, הקמת חברה ייעודית (SPC) לתחום הפקת המשאבים, יצירת הגדרות מדוייקות לקביעת סוגי מוצרים ולקביעת מנגנוני מחירי העברה.
2. שמירה על הסביבה: תזכיר החוק כולל הוראות להתמודדות מיטבית עם ההשלכות הסביבתיות וההשפעות השליליות של פעילות הפקת המשאבים בים המלח באמצעות הקטנת שטח הזיכיון העתידי והחזרת שטחים נרחבים לציבור, יישום עקרון "המזהם משלם", יצירת תמריצים לשימוש יעיל במשאבי הטבע, כולל הטלת חיוב על שאיבת מי ים המלח וקציר מלח מוסדר, ועוד.
3. ייעול ההליכים הבירוקרטים בזיכיון ובמכרז להקצאתו: החוק מציע להקים את המנהלת לענייני ים המלח הכוללת את כלל הרגולטורים הרלוונטיים לפעילות הזיכיון, להגביר את השקיפות לציבור באמצעות חובות דיווח ופרסום נתונים לציבור ולהגדיר כללים והוראות לעניין תום הזיכיון הנוכחי והעתידי. בנוסף, החוק מבטל את זכות הקדימה הנתונה לבעל הזיכיון הנוכחי ולטובת הגברת התחרות על המכרז להקצאת הזיכיון העתידי.
פרסום תזכיר החוק להערות הציבור הוא אבן דרך ראשונה בהליך החקיקה של זיכיון ים המלח העתידי. לצד הליך החקיקה בכנסת, המשך ההליך יכלול פרסום שני פרקים הנעדרים מתזכיר זה, פרק מיסויי ופרק עובדים, צו אינטרסים וכמובן פרסום המכרז להקצאת הזיכיון.