בשנתיים האחרונות פועלת תעשיית ה-AI תחת מודל, בו חברה אחת, אנבידיה, אחראית על התכנון והאספקה של יותר מ-90% משוק שבבי ה-AI למרכזי נתונים . הביקוש חסר התקדים למעבדים גרפיים (GPUs) העניק ל-אנבידיה כוח תמחור יוצא דופן ושולי רווח שאפיינו בעבר חברות תוכנה ולא חומרה (75% רווח גולמי).
עיקר הביקושים לתשתית ולשבבי ה-GPU המתקדמים הגיעו מארבע ענקיות הענן, ה-Hyperscalers: גוגל, אמזון, מיקרוסופט ומטא, שהזרימו ביקושים של עשרות מיליארדי דולרים ל-אנבידיה, על מנת להצטייד בתשתית זו.
עם זאת, התלות המוחלטת של ענקיות הענן בספק כמעט יחיד יצרה סיכון אסטרטגי עבורן, וגרם להן להניע תהליכי עומק לשינוי המצב. בשבוע האחרון סומנה נקודת מפנה בתחום, על רקע הדיווחים בדבר כוונתה של Google להתחיל למכור את שבבי ה-TPU שלה (המתחרים ב-Blackwell של אנבידיה) ללקוחות ענק חיצוניים, ובראשם Meta (אחת מארבע הלקוחות הגדולים של אנבידיה).
אנו רואים בכך איתות לשינוי מהותי ביחסי הכוחות: המעבר ממודל של שיתוף פעולה המבוסס על תלות מוחלטת, לדינמיקה חדשה המשלבת גם תחרות ישירה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם תחת תחרות זו, מעמדה של אנבידיה כמובילת השוק נותר יציב ומובטח לשנים הקרובות.
המניעים האסטרטגים: כדי להבין את עומק השינוי של מעבר של חברות ההיפרסקיילרס (כאמור, GOOG, MSFT, AMZN, META) לפיתוח עצמאי של שבבים (Custom Silicon), יש לנתח את הרציונל הכלכלי והתפעולי המניע חברות תוכנה וענן להיכנס לפרויקט מורכב ויקר זה:
חיסכון בעלויות ו"שבירת" המונופול של אנבידיה– מעמדה הכמעט בלעדי בתחום תשתיות הבינה המלאכותית, בשילוב עם הצורך ההולך וגובר ליותר כוח מחשוב ובניית מרכזי DATA CENTERS, העניקו ל-אנבידיה כוח תמחור מאוד גבוה, שהוביל לשולי רווח חסרי תקדים של כ-75%. מציאות זו מהווה תמריץ מאוד גבוה להייפרסקיילרס לפתח שבב משל עצמן, למרות העלויות הגבוהות הכרוכות בכך.
אופטימיזציה לביצועים (Performance): שבב גנרי של אנבידיה מתוכנן לספק מענה רחב למגוון יישומים. לעומתו, שבב ייעודי (ASIC), כמו ה-TPU של גוגל, מתוכנן ספציפית להרצת המודלים של החברה (כדוגמת Gemini) ביעילות מקסימלית. יעילות זו מתורגמת לחיסכון אנרגטי משמעותי ולניצול טוב יותר של יכולות הדאטה-סנטר.
ביטחון באספקה (Supply Security): שליטה בשרשרת האספקה מפחיתה את התלות בהקצאות (Allocations) מצד אנבידיה בתקופות של עודף ביקוש. בהקשר זה גוגל אינה יוצאת דופן, אלא חלק ממגמה רחבה בקרב ענקיות הטכנולגיה: Amazon (AWS) מקדמת את שבבי ה-Trainium ו-Inferentia שלה בקרב לקוחות הענן כתחליף ל-GPU.
Microsoft מאיצה את פיתוח והטמעת שבב ה-Maia.
מהלך זה, המצביע על שינוי אסטרטגי בו גוגל בוחנת לא רק השכרת יכולות ענן אלא גם מכירה ישירה של שבבי ה-TPU והטמעתם במרכזי הנתונים של לקוחות ענק (כדוגמת המגעים המדווחים עם Meta), מעיד על בגרות המוצר והפיכתו למתחרה ישיר בחומרה של אנבידיה. הוא מסמן את השאיפה האסטרטגית של ה-Hyperscalers להשתחרר בהדרגה מהתלות המוחלטת בספקיות שבבים חיצוניות, ולעבור לעמדה של ספקיות תשתית AI עצמאיות ומלאות, בראייה ארוכת טווח. בהקשר זה חשוב לציין כי על אף כל התוכניות של ה-,Hyperscalersההשפעה על אנבידיה מחייבת הבחנה בין הטווח הקצר לבין האיום המבני בטווח הבינוני-ארוך.
בטווח הקצר (12-18 חודשים): איום נמוך, שכן הביקוש גובר על ההיצע, וצבר ההזמנות של אנבידיה מלא לטווח הנראה לעין. עוצמת הביקוש לשבבי AI היא כה גבוהה, שכל שבב המיוצר נמכר מיידית. גם בתרחיש בו גוגל או מטא מסיטות חלק מהרכש ל-TPU, קיים "תור" ארוך של לקוחות אחרים (Enterprise, Sovereign AI) שימלאו את החלל. ולכן, בטווח הקצר, שנה-שנתיים, אנבידיה צפויה להמשיך ולהציג ביצועים פיננסיים חזקים הנתמכים בעודף ביקוש.
בטווח הבינוני-ארוך (2027 ואילך): קיים איום פוטנציאלי על כוח התמחור של אנבידיה. לא מדובר על קריסה פתאומית בביקוש, אלא שחיקה הדרגתית בכוח התמחור ובשולי הרווח, בייחוד בשל ריכוזיות הלקוחות הגבוהה (הערכות שוק מייחסות למעלה מ-50% מהכנסות הדאטה-סנטר מגיעות מ-4 החברות הגדולות). כאשר לקוחות ענק אלו יגיעו לבגרות תפעולית עם השבבים האלטרנטיביים שלהם, כושר המיקוח של אנבידיה מולם עשוי להישחק, שכן היכולת להסיט עומסי עבודה (Workloads) לתשתית פנימית זולה יותר, תציב תקרה ליכולת של אנבידיה להעלות מחירים. עם זאת, האתגר של ענקיות הענן אינו מסתכם בחומרה בלבד. על מנת לאיים באמת על ההגמוניה של אנבידיה, עליהן לייצר אלטרנטיבה משכנעת לאקו-סיסטם של התוכנה (CUDA), שכן מרבית המפתחים כיום עדיין "שבויים" בסביבת הפיתוח של אנבידיה.
מי הנהנים מתהליך זה? תהליך המעבר של ה-Hyperscalers לעצמאות בתחום השבבים מייצר הזדמנויות השקעה בחברות התומכות בתהליך זה, הנהנות מהגידול ב-Capex ללא תלות בזהות המנצח בקרב הארכיטקטורות.
Broadcom (AVGO) ו-Marvell (MRVL): ענקיות הענן אינן מפתחות את השבבים לבדן, אלא נשענות על שותפות בעלות מומחיות עמוקה בקניין רוחני (IP) ובקישוריות (Networking). Broadcom משמשת כשותפה המרכזית בפיתוח ה-TPU של גוגל וכל גידול בהשקעה של גוגל ב-TPU מתרגם ישירות להכנסות עבור ברודקום, לצד שיתוף פועלה עם Open AI לבניית שבב יעודי עבורה. Marvell ממלאת תפקיד דומה עבור אמזון (AWS) ו- MSFTבפיתוח שבבי ה- Maia. עבור חברות אלו, מגמת ה-Custom Silicon היא מנוע צמיחה ישיר ומשמעותי.
TSMC (TSM): בסיס הייצור. בין אם השבב המבוקש הוא GPU שלאנבידיה או TPU של גוגל, או Trainium של אמזון, הייצור הפיזי של שבב הסיליקון המתקדם מתבצע כמעט בלעדית במפעלי TSMC. מורכבות הייצור הגוברת מעמיקה את "החפיר" של החברה ואת חיוניותה לכלל השחקנים בשוק.
לסיכום: השוק אולי בתחילתו של מעבר לשלב בוגר יותר עם תחרות מורכבת יותר כאשר אנבידיה נותרת מובילת שוק, אך סיכון הריכוזיות הופך לגורם משמעותי בהערכת השווי לטווח הארוך. Hyperscalers (GOOGL, AMZN, MSFT) בעלות פוטנציאל להתרחב מחברות שירותים לחברות תשתית וחומרה, מה שיכול להמשיך ולהצדיק את היקפי ה-Capex הגבוהים. Custom Silicon Partners) AVGO, MRVL) הנהנות הישירות ביותר ממגמת המעבר לפיתוח עצמאי. הן מספקות את המומחיות הקריטית (IP, Networking) שמאפשרת לענקיות הענן לבנות את השבבים האלטרנטיביים. TSM כספקית התשתית ההכרחית לייצור כלל השבבים המתקדמים (הן GPU והן ASIC), היא מספקת חשיפה לגידול הכולל בביקושים, ללא תלות בזהות המנצח בקרב על הארכיטקטורה.
*הכותב הוא אנליסט בדסק שווקים גלובליים ביחידת המחקר בבנק הפועלים*