השתלות שיניים הן פתרון מודרני ואפקטיבי לשיקום הפה, אך לא כל מטופל נמצא במצב מתאים לביצוע השתלה מידית. אחת הבעיות הנפוצות היא חוסר בעצם בלסת העליונה, בעיקר באזור האחורי. כאן נכנסת לתמונה הרמת סינוס – הליך כירורגי שמאפשר השתלה גם בתנאים לא אידאליים.
למה יש חוסר עצם בלסת העליונה?
עם השנים, במיוחד לאחר עקירות, העצם התומכת בשיניים מתחילה להיספג ולהידלדל. בתהליך זה משתתף גם הסינוס המקסילרי - חלל אוויר שנמצא מעל לשורשי השיניים העליונות האחוריות. כשהעצם נספגת, רצפת הסינוס "צונחת" ונשאר מרווח קטן מדי בשביל לעגן בו שתל.
חוסר עצם כזה נפוץ אצל מטופלים שעברו עקירות ישנות, אצל מבוגרים או במצבים רפואיים מסוימים שגורמים לדילול עצם. כדי לשקם את האזור ולאפשר השתלת שיניים, יש להחזיר את נפח העצם - וזה בדיוק מה שעושה הרמת הסינוס.
איך מתבצעת הרמת סינוס?
מדובר בהליך כירורגי במהלכו מרימים את רצפת הסינוס ומחדירים מתחתיה חומר גרמי ייעודי - לרוב תחליף עצם סינתטי או ממקור ביולוגי. תוך מספר חודשים, החומר הזה מתמזג עם העצם הקיימת ומאפשר עיגון יציב לשתלים.
ישנם שני סוגים עיקריים של הרמת סינוס:
- הרמה סגורה (Zinclusion): מיועדת למקרים בהם חסר נפח קטן בעצם (לפחות 5 מ"מ קיימים). ההרמה מתבצעת דרך קדח השתל עצמו וההחלמה מהירה יותר.
- הרמה פתוחה (Lateral Window): מתאימה למצבים בהם יש חוסר עצם משמעותי. נפתחת "חלונית" בצד הלסת וההרמה מתבצעת דרך הגישה הזו. ההחלמה מעט ארוכה יותר אך התוצאות יציבות מאוד.
למי זה מתאים ומתי נדרש?
הרמת סינוס מתבצעת לרוב בלסת העליונה האחורית, כאשר אין מספיק נפח עצם כדי לעגן שתלים בצורה בטוחה. זהו הליך מקדים להשתלה, אך במקרים מסוימים ניתן לבצע אותו יחד עם החדרת השתלים - הכל תלוי בנפח העצם הקיים ובשיקול דעת הרופא.
המועמדים המתאימים להליך הם:
- מטופלים ללא מספיק עצם באזור השיניים האחוריות בלסת העליונה.
- כאלו שעברו עקירות לפני שנים רבות.
- בעלי סינוס גדול במיוחד (מבנה אנטומי).
- אנשים המעוניינים בשיקום קבוע במקום שיניים נשלפות.
ההליך אינו מתאים למי שסובל מדלקות סינוס כרוניות, זיהומים פעילים באזור, או מצבים רפואיים שמונעים ריפוי תקין של העצם.
האם מדובר בניתוח מסובך?
ההרמה עצמה נחשבת להליך שגרתי יחסית בתחום הכירורגיה הדנטלית. עם זאת, נדרש ניסיון רב מצד הרופא - גם כדי למנוע סיבוכים במהלך העבודה עם הסינוס, וגם כדי לבחור את סוג ההרמה המתאים ביותר לכל מטופל.
ההליך מבוצע לרוב בהרדמה מקומית ואורך כשעה. תיתכן נפיחות קלה בימים שלאחריו, ולעיתים גם שטפי דם פנימיים. ברוב המקרים ההחלמה קלה, בתנאי שמקפידים על הוראות הרופא: לא להתכופף, לא לקנח את האף בכוח, ולהימנע ממאמץ פיזי.
איך מתבצעת ההשתלה לאחר ההרמה?
במקרים מסוימים ניתן לבצע את ההשתלה עצמה כבר באותו ניתוח, אם נותר מספיק נפח עצם. אך ברוב המקרים יש להמתין 4–9 חודשים, עד שהחומר שהושתל מתמצק ומתחבר לעצם הקיימת.
לאחר מכן, מבוצעת השתלת השיניים באופן רגיל - שתל טיטניום שמוחדר לעצם ומחכה להיקלטות מלאה לפני הרכבת הכתר או הגשר הקבוע.
התהליך אומנם ארוך יותר מהשתלה רגילה, אך עבור מטופלים שאינם מתאימים להשתלה רגילה - הרמת סינוס פותחת את האפשרות לשיקום קבוע ועמיד לאורך שנים.
מהם הסיכונים והתופעות האפשריות?
כמו כל הליך כירורגי, גם הרמת סינוס טומנת בחובה סיכונים מסוימים, אם כי הם נדירים:
- קרע בקרום הסינוס: עלול לגרום לדחיית ההשתלה. ניתן לטפל ולהמתין לריפוי לפני ניסיון חוזר.
- זיהום מקומי: ניתן למניעה עם אנטיביוטיקה ושמירה על היגיינה קפדנית.
- כאבים או נפיחות מוגברת: לרוב חולפים תוך מספר ימים.
- כשלון קליטת השתל: במקרים נדירים יש לבצע הרמה חוזרת.
בחירה במרפאת שיניים בראשון לציון, יחד עם שיתוף פעולה מלא מצד המטופל - מפחיתים משמעותית את הסיכון לסיבוכים.
שאלות ותשובות נפוצות
האם אפשר לבצע הרמת סינוס עם תותבות נשלפות?
לא. הרמת סינוס נועדה לאפשר החדרת שתלים דנטליים. אם אינכם מעוניינים בשתלים - אין טעם בהליך.
האם זה כואב?
ההליך מתבצע בהרדמה מקומית ואין תחושת כאב במהלך הניתוח. תיתכן אי נוחות בימים שלאחר מכן, אך ניתן להתמודד איתה בעזרת משככי כאבים פשוטים.
מה קורה אם אין מספיק מקום אפילו להרמה פתוחה?
במקרים קיצוניים ניתן לבצע השתלות זיגומטיות (שתלים ארוכים במיוחד) או להשתמש בשיטות שיקום אחרות, אך אלו מורכבות ודורשות הערכה רפואית מעמיקה.
האם התוצאה נשמרת לאורך זמן?
בהחלט. ברוב המקרים, העצם שנבנית מחזיקה יציבה לשנים רבות, ויחד עם שתלים איכותיים - מדובר בפתרון קבוע.
לסיכום
הרמת סינוס היא לא עוד הליך שגרתי - היא פתרון שמחזיר תקווה למטופלים שנאמר להם בעבר ש"אין מספיק עצם להשתלה". עם אבחון נכון, טיפול מקצועי והקפדה על הוראות ההחלמה - גם אתם יכולים לעבור השתלת שיניים מלאה, חזקה וטבעית, גם כאשר התנאים ההתחלתיים לא היו אידיאליים.