בעלה, רואה חשבון, הפקיד את משכורתה לחשבון המשותף, אך את הכנסותיו חילק: מעט לחשבון המשותף, ואת רוב הכסף לחשבון פרטי על שמו בלבד.
בכל פעם שביקשה להוציא כסף לעצמה, היה מזכיר לה שהיא "חיה על חשבונו". כשנישואיהם התפרקו, לא ידעה שירה דבר על הנכסים, ההשקעות והחסכונות שנצברו לאורך השנים.
הבעיה מתחילה הרבה לפני הפרידה אלימות כלכלית אינה מתחילה ברגע שבו בני זוג מחליטים להתגרש. היא חודרת לקשר כבר בשנים הראשונות, כשהצד שמחזיק במפתחות לקופה משתמש בהם לשליטה. ברוב המקרים זה הבעל, המפרנס העיקרי, אך יש גם מצבים הפוכים – כשהאישה מנהלת את כל החשבונות ובידה המידע, והבעל נשאר תלוי בה. כך או כך, השותף "החלש" אינו באמת שותף.
דפנה, שהייתה עקרת בית במשך שני עשורים, קיבלה מבעלה "דמי כיס" מצומצמים לקניות מזון וביגוד, בעוד שהוא עצמו משך כספים מחשבונות השקעות וקרנות השתלמות שהוסתרו ממנה. כשנישואיהם הגיעו למשבר, היא מצאה את עצמה ללא מקור הכנסה וללא אפשרות אפילו לממן עורך דין.
גם גברים עלולים לחוות אלימות כלכלית, אם כי בתדירות נמוכה יותר. זה קורה בעיקר כאשר האישה היא המפרנסת העיקרית, והבעל תלוי בה. במצבים כאלה השליטה עלולה להתבטא בדרישה לדין וחשבון על כל הוצאה או בהגבלת גישה מוחלטת לחשבון הבנק.
במתגרשים חכם אנו רואים מדי שנה כיצד אלימות כלכלית משפיעה לא רק על חיי היומיום, אלא גם על סוגיות גירושין רחבות כמו מזונות, משמורת וחלוקת רכוש.
התופעה מתחדדת בגירושין בשלב הגירושין התופעה מתחדדת: יש מי שמבריחים נכסים, מעלימים הכנסות או מעבירים כספים לחשבונות פרטיים, בידיעה שבן הזוג לא יודע את מצב החשבון האמיתי. אחרים ממשיכים לשלוט גם אחרי הפרידה, למשל באמצעות עיכוב תשלומי מזונות או צמצום מכוון של הסכומים שהם מעבירים.
בישראל, המושג "אלימות כלכלית" עדיין אינו מוגדר בחוק. פסיקות בודדות אמנם העניקו לקורבנות הקלות, כמו פטור מחובות שנצברו בתקופת הנישואין, אך בתי המשפט נדרשים לאלתר פרשנות בכל מקרה מחדש. הצעות חוק בנושא הוגשו לכנסת אך לא נכנסו לספר החוקים, כך שההגנה כיום תלויה ברצונם של השופטים להתערב.
"לא כל המתגרשים יודעים מהם הצעדים המשפטיים שיש לנקוט במקרה של אלימות כלכלית", אומר עו"ד שי קדמי מ"מתגרשים חכם". "הצעד הראשון שאנחנו ממליצים עליו הוא לא לפחד לפנות לעזרה מקצועית". מדובר בסוגיה רגישה מאוד, וברוב המקרים פנייה לעורך דין שמתמחה בדיני משפחה, ובמידת הצורך עריכת חקירה כלכלית מקיפה על הנכסים הרשומים ע"ש בן הזוג, עשויות להביא לתפנית בניהול התיק, משום שברגע שהצד השני מבין ש"עלו עליו", ושהרכוש שהסתיר התגלה, הדרך להסכמות נסללת".
לדברי צוות הפורטל, במקרים רבים חשיפת התמונה הכלכלית המלאה היא נקודת המפנה גם בהליכים רחבים יותר של משמורת, איזון משאבים וקביעת מזונות.
אלימות כלכלית – טרנד עולמי
בעולם התמונה שונה. בבריטניה, למשל, אלימות כלכלית נחשבת מאז 2015 לחלק מעבירה פלילית של התנהגות שתלטנית או כפייתית. באחד המקרים הבולטים, בית המשפט העליון פטר אישה מחובות משכנתא שלקחה בלחץ בן זוגה, בקובעו שהבנק היה מחויב לוודא שלא הופעלה עליה השפעה בלתי הוגנת.
גם המחקר מחזק את חומרת התופעה. בניו זילנד נערך מחקר בקרב 1,431 נשים בזוגיות, ו־15% מהן דיווחו כי חוו אלימות כלכלית.
החוקרים זיהו שלושה דפוסים עיקריים: שליטה כלכלית (מניעת גישה לכסף והדרה מקבלת החלטות), חבלה תעסוקתית (מניעת יציאה לעבודה או הטרדה במקום העבודה), וניצול כלכלי (יצירת חובות על שם האישה או שימוש לרעה בקצבאות).
התוצאות של האלימות הכלכלית, על פי המחקר, קשות: פגיעה בבריאות הנפשית של הקורבנות, עלייה בסיכון לדיכאון ולהפרעת דחק פוסט טראומטית, חוסר ביטחון תזונתי ותלות בקצבאות. החוקרים מדגישים שאלימות כלכלית אינה עומדת לבדה – היא מחמירה את ההשפעות של אלימות אחרת.
הקורבנות בישראל – ללא מענה אמיתי
במצב המשפטי הנוכחי בישראל, מי שחווה אלימות כלכלית רשאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. לרשות בתי המשפט עומד ארגז כלים רחב להתמודדות עם התופעה – החל מהטלת סנקציות ועד למתן סעד מידי לשמירה על זכויות הקורבן.
אך עד שתופעת האלימות הכלכלית בישראל לא תוגדר בחוק באופן ברור, ימשיכו קורבנותיה לעמוד חסרי אונים מול בן הזוג השולט בקופה, וגורלם ייקבע לפי שיקול דעתו של שופט זה או אחר. בינתיים, הכוח נשאר בידי המקרבן – והכסף ממשיך לשמש בידיו כנשק לכל דבר ועניין.