הקרב על השליטה בחברת אקסיליון הסתיים לעת עתה עם ניצחונם של הראל הרשטיק ויעקב עמידרור. אסיפת בעלי המניות שנערכה בסוף השבוע הכריעה בעד סיום כהונתו של היו"ר עמי ברלב, ולמינויו של הרשטיק לתפקיד היו"ר החדש. בכך הושלם הליך השתלטות עוינת, שהסעיר את החברה בחודשים האחרונים.
ההשתלטות לוותה במהלך תקשורתי ואישי אינטנסיבי שניהלו הרשטיק ועמידרור כדי לשכנע בעלי מניות לתמוך בהדחת ההנהלה הקיימת. ברקע, החברה מתקשה כבר תקופה ארוכה לייצר ערך לבעלי מניותיה, והאמון בהנהלה הקודמת נשחק.
עם זאת, הדרך לניצחון לא הייתה נקייה ממחלוקת. הרשטיק שלח מכתב אישי לעמי ברלב, שבו הציע לו לוותר על ההתמודדות לתפקיד היו"ר תמורת תגמול עתידי - הצעה שעוררה את חשדה של רשות ניירות ערך, שבחנה את נסיבותיה. למרות זאת, לא ננקטו צעדים משפטיים עד כה, וההצבעה באסיפה התקיימה כסדרה.
ההשתלטות בפועל
על פניו, להרשטיק ולעמידרור הייתה תמיכה ציבורית שולית ביותר – אחוזים בודדים מהמניות. אולם, את הרוב הדרוש הם קיבלו בזכות החזקה אחת קריטית: מניותיו של מייסד החברה, אילן ויצמן, שנמכרו לפתע ליהודה שנהב. עסקה זו, שנעשתה באוגוסט האחרון הייתה הנדבך שאִפשר את ההשתלטות בפועל.
המכירה בוצעה פחות מחודש לפני פרסום הדוחות של אקסיליון ובתקופה שבה אקסיליון ציינה שהיא מנהלת עסקאות מיזוג שונות. כלומר סביר שאילן היה חשוף לחומרים עסקיים רבים. אם אכן בוצעה עסקה כזו כאשר אילן החזיק מידע מהותי מאוד או לפני פרסום הדוחות, הרי שברור מאליו שהיה עליו לחלוק את המידע עם הקונה או הברוקר מטעמו, על פי הכללים הנהוגים כאשר המוכר הוא איש פנים אשר מחזיק במידע מהותי אודות עסקאות של החברה. החברה גם הודיעה כי בשל ההתנהלות, הקונים נסוגו - כלומר אילן יכול היה להניח שהמיזוג יסוכל. במילים אחרות, העסקה עצמה מעידה אולי ששני הצדדים פעלו מתוך ידע בדבר סיכול מהלך המיזוג. נותר לשאול האם העסקה בין ויצמן לשנהב בלמה בפועל את המהלכים האסטרטגיים של החברה?
כעת, עם כניסתם של הרשטיק ועמידרור ללשכת היו"ר, החברה ניצבת בפני פרשת דרכים. בעלי המניות אמנם מקווים שהנהלה חדשה תצליח היכן שקודמתה כשלה, אך השאלות סביב הדרך שבה הושגה השליטה מאיימות להעיב על פתיחתה של תקופה חדשה באקסיליון.