הכלכלן הראשי באוצר פרסם היום (ד’) סקירה בקשר להטבת מס שבקרנות ההשתלמות, ובשורה התחתונה ממליץ לבטלה.
על פי הכלכלן הראשי באוצר, בשנת 2024 הסתכמה ההוצאה התקציבית (הפסד הכנסות ממסים, כולל הפרשות לבטל"א) בגין הטבות המס בקרנות השתלמות בכ-10.7 מיליארד שקל. מתוכן כ-8.5 מיליארד שקל בגין הטבה בעת ההפקדה וכ2.2- מיליארד שקל בגין הטבת הפטור ממס רווחי הון בעת המשיכה.
על פי הכלכלן הראשי באוצר, 47% מהשכירים בגילאי 25-64 מפקידים לקרן השתלמות (ונהנים מהטבת המס), כאשר בקרב רמות ההכנסה הגבוהות ובעלי ההשכלה הגבוהה, שיעורי ההפקדה גבוהים יותר באופן משמעותי. רק 9% מהעובדים בעשירון התחתון מפקידים לקרן השתלמות, לעומת 83% מהעובדים בעשירון העליון שיעורי ההפקדה גבוהים במיוחד בקרב אקדמאים (63%), יהודים שאינם חרדים (56%), ועובדים בענפי ההייטק, הפיננסים ועובדי המגזר הציבורי. מנגד, שיעורי הזכאות להטבה נמוכים בקרב עובדים ללא השכלה גבוהה (33%), מהמגזר החרדי (26%) והערבי (18%), ובקרב עובדים בענפי החקלאות, מסחר, בינוי ואירוח ואוכל.
מעבר לכך, כותב הכלכלן הראשי באוצר, מבנה ההטבה הוא רגרסיבי ובעל יתרון מובנה לבעלי הכנסה גבוהה, משום שהוא נקבע לפי המס השולי של בעל קרן ההשתלמות. כתוצאה מכך: גובה ההטבה השנתית הממוצעת בהפקדה בעשירון העליון (כ-6.2 אלף שקל) גבוה ביותר מפי 5 מבחמישון החמישי (כ-1.1 אלף שקל) בעוד שבחמישון התחתון ההטבה הינה זניחה.
על פי הכלכלן הראשי באוצר, 71% מההטבה בהפקדה מוענקים לשלושת עשירוני ההכנסה העליונים, כאשר החציון התחתון נהנה יחדיו מפחות מ-10% מסך ההטבה. פערים מצטברים משמעותיים בהטבה לאורך החיים (כולל ההטבה הניתנת בצבירה) - עובד בעשירון העליון צפוי ליהנות מהטבה מצטברת מהוונת לאורך תקופת - חסכון של 36 שנה בגובה של כ-173 אלף שקל פי 5 מעובד בעשירון החמישי, ופי 150 מעובד בעשירון התחתון.
הסבר נוסף על פי הכלכלן הראשי באוצר, הוא כי בעשירונים הנמוכים, ההטבה מהווה רק כחמישית מההפקדות המצטברות, ואילו בעשירונים העליונים שיעור ההטבה מגיע למעל מחצית מההפקדות כך שהתמריץ לחיסכון עבורם גבוה יותר. "מומלץ לצמצם באופן משמעותי את הטבת המס בקרנות ההשתלמות, עם עדיפות להפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה. צעד זה יאפשר הפחתה של שיעורי המס באופן שקוף יותר, ובמסגרת זו גם יאפשר לשפר את פרוגרסיביות מערכת המס. לחלופין צעד זה יכול לשמש לצמצום של החוב הציבורי או לקידום הוצאה ציבורית תומכת צמיחה ורווחה. יתרה מכך, ככל שקיים צורך בעידוד ממשלתי לחסכון של משקי הבית לטווח בינוני , עדיפה החלפתן של הקרנות בכלי אחר, שוויוני ונגיש לאוכלוסייה באופן רוחבי", כך על פי הכלכלן הראשי באוצר.
נותר לשאול, מדוע הכלכלן הראשי באוצר מתעלם ממכשול עיקרי למחקר - ההסתדרות. על פי ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות, אין מה להתרגש. "לא לדאוג מכל מחקר של כלכלן מפורום קהלת - שלא ינסו אותנו", מסר בר דוד.