מעמדה הפוליטי של ישראל בעולם נפגע כששורה של מדינות הכירו במדינה פלשתינית ואירופה מאיימת בנקיטת סנקציות כלכליות, שעשויות להיות בעלות השלכות כלכליות נרחבות. כ-30% מיצוא הסחורות של ישראל מיועד לאיחוד האירופי, ונהנה מהסכם סחר חופשי. הטלת מכסים על היצוא, לא נראית בעלת סיכויים גבוהים, אך אם בכל זאת תתממש הפגיעה שלה ביצוא עשויה להיות משמעותית, ולא רק בגלל גובה המס, שכנראה היצואנים יצטרכו לספוג את רובו, אלא שבמקרים רבים, זה יבלום עסקאות. יצוא הסחורות לאיחוד האירופי ירד בחודשים ינואר-אוגוסט 2025 בכ-6% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. אם מסתכלים על השווקים הפיננסיים, לא נראה שאלו מעניקים לתרחישים כאלו הסתברות גבוהה: שער החליפין של השקל יציב מאוד, לאחר שהתחזק ב-3.6% מול סל המטבעות מתחילת השנה ופרמיית סיכון המדינה יציבה גם היא. השווקים כנראה מעניקים יותר אמון לאמירות של טראמפ לפיהן סוף המלחמה קרוב, ובתרחישים מסוימים המצב הגיאופוליטי של ישראל משתפר.
הפעילות הכלכלית ביולי עלתה ביחס לחודש יוני, שכלל את המלחמה באיראן, אבל זו עלייה שמחזירה אותנו לרמה שלפני המלחמה, כמעט בלי פיצוי על תקופת המלחמה. מדד הפדיון בענפי המשק עלה ביולי ב- 12.6% לעומת יוני, אך הוא גבוה רק ב-1.4% לעומת מאי. כלומר אם היינו ממצעים את החודשיים האחרונים היינו רואים ירידה בפדיון. יצוא הסחורות גם הוא נראה קפוא. הלמ"ס עדכנה את נתוני התוצר של הרבעון השני של השנה לירידה בשיעור שנתי של 4% לעומת רבעון ראשון. אנו מעריכים עתה שהצמיחה השנה תעמוד על 2.0% בקירוב, כלומר רמת תוצר לנפש כמעט ללא שינוי בשלוש השנים האחרונות.
האינפלציה צפויה לרדת באופן ניכר בשנה הקרובה, סיכוני האינפלציה לטווחים הארוכים יותר נותרו גבוהים. האטה מסוימת בצמיחת המשק, זאת לצד שקל חזק וירידה במחירי הטיסות, צפויים להערכתנו להביא את האינפלציה ב- 12 החודשים הקרובים למרכז היעד -כ-2.0%. הפחתנו את תחזית מדד המחירים לחודש ספטמבר לירידה של 0.3%, זאת לאור ירידה חדה במחירי המזון לקראת החגים. מחירי השכירות הם כעת הסעיף עם התרומה הגדולה ביותר לאינפלציה, אך גם כאן ככל שמחירי הדירות יורדים, בסוף זה ישתרשר גם למחירי השכירות. בהסתכלות ארוכת טווח סיכוני האינפלציה עדיין מוטים כלפי מעלה לא רק בישראל אלא ברוב העולם. חוסר יכולת פוליטית להתמודד עם הגירעונות התקציביים הגבוהים, ולחצי שכר בשוק העבודה עשויים להביא לגלים נוספים של אינפלציה בשנים הקרובות. שוק הנגזרים צופה אינפלציה יציבה בשיעור של כ-2% לשנה בשנים הקרובות. אנו נוטים להעריך שגם אם האינפלציה תפחת באופן ניכר בשנה הקרובה, סיכוני האינפלציה לטווחים הארוכים יותר עדיין קיימים.
רוב הגורמים תומכים בהפחתת ריבית, מלבד אולי הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים. הציפיות לאינפלציה נמצאות בסמוך למרכז היעד, וניתן להעריך כי גם בבנק ישראל מעריכים שבתרחיש המרכזי האינפלציה תהיה סביב מרכז היעד. סביב אותו תרחיש מרכזי יש מניפה רחבה של תרחישים שמושפעת ממצב המלחמה, וכאן נכנסת לתמונה קיבולת הסיכון של בנק ישראל. הפד מנהל סיכון דומה, במקרה שלו החשש העיקרי הוא מעליות מחירים שמקורם במכסים. הפד הקנה משקל גבוה בהחלטה האחרונה לרפיון בשוק העבודה, בעוד שבישראל המנדט העיקרי של הבנק המרכזי הוא עדיין אינפלציה. השווקים מעריכים שהריבית לא תופחת מחר, אנו נוטים לחשוב שלא ניתן לשלול הפחתת ריבית. מכל מקום, ההאטה בצמיחה וירידה במדד ספטמבר יובילו להערכתנו בהמשך השנה להפחתת ריבית. בטווח של שנה מהיום השוק צופה ריבית ברמה של 3.75%, שהיא גבוהה בכ-0.5% מהריבית הצפויה בארה"ב במועד זה. פער זה בצפי לריבית נראה בעינינו גבוה, בעיקר בתרחיש בו המלחמה מסתיימת, אך לא מן הנמנע שאולי התיקון יבוא מצד ארה"ב, אם יתברר שהאינפלציה שם ממשיכה להיות עיקשת.
גלובלי
האינפלציה לא ממהרת לרדת ל-2%, והלחץ הפוליטי על הבנקים המרכזיים להפחית ריבית בכל זאת גובר. במסיבת העיתונאים שלוותה להחלטת הפד נשאל פאוול מספר פעמים על הלחץ הפוליטי ועצמאות הפד. השווקים הפיננסיים אינם מושפעים מלחץ פוליטי ותשואות האג"ח לשלושים שנה בעולם משקפות את המצב האמיתי – הגירעונות גבוהים והאינפלציה לא נעלמה. הפד אולי יפחית את הריבית, אבל התשואות לשלושים שנה בארה"ב נותרו סביב 4.8% ובבריטניה 5.6%.
החשש מהשבתת הממשל הפדרלי בארה"ב גובר. המימון לממשל הפדרלי בארה"ב מסתיים ב-30.09 ועד כה ההצעות שהוגשו לא אושרו ע"י הקונגרס. ללא הסכם צפויה השבתה של פעילויות הממשל, וכחלק מההיערכות לכך הורה הבית הלבן למשרדי הממשלה להכין תוכניות לפיטורים שעלולות לפגוע במאות אלפי עובדים. ההיסטוריה מראה שההשפעה של זה על הצמיחה לא כזו מהותית.
בשבוע האחרון נרשמה מגמה מעורבת בבורסות בעולם. בארה"ב נרשמו בסיכום השבוע ירידות שערים מתונות, מדד ה-S&P500 ירד ב-0.3%, ומדד הנאסד"ק ירד ב-0.7%. באירופה נרשמו עליות שערים מתונות ומדד היורוסטוקס 50 עלה ב-0.8%. מדד הקאק בצרפת עלה ב-0.2%, הדאקס בגרמניה עלה ב-0.4% ומדד הפוטסי בלונדון עלה ב-0.7%. באסיה נרשמו ירידות שערים. מדד הניקיי ביפן עלה ב-0.7%, בסין מדד הCSI300- עלה ב-1.1% ואילו מדד הניפטי בהודו ירד ב-2.7%.
האינדיקטורים השוטפים בארה"ב הצביעו על המשך התרחבות ומדד האינפלציה (ליבה) של ה-PCE נותר יציב ברמה גבוהה יחסית. בהכנסה ובהוצאה הפרטית נרשמה החודש עלייה חדה יותר מהצפוי. ההכנסה הפרטית עלתה באוגוסט ב-0.4%, וההוצאה הפרטית עלתה ב-0.6%. ההוצאה הפרטית הריאלית עלתה בשיעור של 0.4% לעומת צפי לעלייה של 0.2%, וב-12 החודשים האחרונים היא עלתה ב-2.7%. בהתאם, שיעור החיסכון מתוך ההכנסה הפנויה ירד לרמה של 4.6%. מדד ה-PCE עלה באוגוסט ב-0.3%, בדומה לצפי, והקצב השנתי נותר ברמה של 2.7%. מדד הליבה של ה-PCE עלה ב-0.2%, והקצב השנתי נותר ברמה של 2.9%. הזמנת מוצרים בני קיימא בחודש אוגוסט רשמה גם היא גידול חד מהצפוי של 2.9%, לעומת צפי לירידה של 0.5%, וללא תחבורה נרשמה עלייה של 0.4%. הנתונים השבועיים של דרישות חדשות לדמי אבטלה ירדו לרמה של 218 אלף, מתחת לרמה הממוצעת בארבעת השבועות האחרונים שעמדה על 237 אלף, והדרישות המתמשכות נותרו יציבות יחסית ברמה של 1.93 מיליון.
צמיחה גבוהה יותר בתוצר של הרבעון השני בארה"ב. העדכון השלישי לנתוני הצמיחה לרבעון השני של 2025 היה גם הוא כלפי מעלה והנתונים מצביעים כעת על צמיחה של 3.8% בתוצר במונחים שנתיים לעומת אומדן קודם שהצביע על צמיחה של 3.3% (ו-3.0% באומדן הראשון). העדכון בשיעור הצמיחה הושפע בין היתר מגידול חד יותר בצריכה הפרטית- 2.5% לעומת אומדן קודם של 1.6%.
האינדיקטורים המובילים בארה"ב הצביעו על האטה קלה. האומדנים הראשונים למדדי מנהלי הרכש (ה- PMI) ירדו מעט בחודש ספטמבר, אך הם מוסיפים להצביע על התרחבות בפעילות. המדד למגזר התעשייה ירד לרמה של 52 נקודות והמדד למגזר השירותים ירד לרמה של 53.9 נקודות. במדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש ספטמבר נרשמה ירידה קלה, על רקע ירידה במדד השוטף בעוד שבמדד הציפיות נרשמה יציבות יחסית. ציפיות האינפלציה שעולות מהסקר התמתנו מעט בחודש האחרון. הנסקרים צופים אינפלציה של 4.7% בשנה הראשונה ושל 3.7% לתקופה של חמש עד עשר שנים. מכלול הנתונים בארה"ב הצביע על המשך התרחבות בכלכלת ארה"ב ותחזיות הצמיחה לרבעון השלישי עודכנו כלפי מעלה לשיעור של כ-3.0%.
נדל"ן ארה"ב- מגמה מעורבת בענף הנדל"ן. במכירת דירת חדשות נרשמה עלייה חדה של 20% והיקף העסקאות עלה לרמתו הגבוהה ביותר מאז ינואר 2022. מנגד, בעסקאות בדירות קיימות נרשמה ירידה קלה של 0.2% ורמת העסקאות נותרה נמוכה, בדומה לשנתיים האחרונות, ברמה שנתית של כ-4 מיליון דירות. גם היתרי הבניה הצביעו על חולשה ואלו ירדו באוגוסט ב-2.3% לרמה הנמוכה ביותר מאז משבר הקורונה ב-2020.
בשבועיים האחרונים נרשמה עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים עלתה לרמה של 4.18% מרמה של 4.03% באמצע ספטמבר. התשואה לחמש שנים עלתה לרמה של 3.75% והתשואה לשנתיים עלתה לרמה של 3.64%. הציפיות להפחתות ריבית, כפי שהן נגזרות משוק ההון, התמתנו בשבוע האחרון והן מגלמות הפחתת ריבית לרמה של 3.75% בסוף ב-2025 בסבירות של 66% לאחר שזו כבר הייתה מגולמת באופן מלא ואף מעבר לכך. בטווח של שנה מהיום השוק צופה שריבית הפד תרד לרמה שבין 3.25%-3.50%.
גוש האירו- האומדנים של מדדי מנהלי הרכש של חברת PMI לחודש ספטמבר הצביעו על מגמה מעורבת. המדד למגזר התעשייה ירד לרמה של 49.7 נקודות ושב להצביע על התכווצות בפעילות לאחר חודש אחד בלבד בו היה מעל 50 נקודות. מנגד, המדד למגזר השירותים עלה לרמה של 51.4 נקודות והוא מוסיף להצביע על התרחבות בפעילות.
ריבית ה-ECB כבר ירדה לרמה של 2.0% במהלך השנה, ושוק ההון לא מגלם הפחתת ריבית נוספת עד סוף השנה. השוק נותן הסתברות נמוכה של כ-35% להפחתה אחת נוספת לרמה של 1.75% ברבעון השני של 2026.
*הסקירה נכתבה על ידי המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים*