"ההחמרה המהירה במצבה הבינלאומי של ישראל צפויה לגרום לבנק ישראל להמשיך ולשמור על הריבית ללא שינוי כדי לא לזעזע את השווקים הפיננסים, למרות שפרמיות הסיכון של ישראל עלתה רק במעט", כתב אלכס ז’בזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב בסקירתו השבועית.
"אם זה היה תלוי רק בכלכלה, הריבית הייתה יורדת", כתב ז’בזינסקי. "השיקולים הכלכליים בעד הורדת ריבית בנק ישראל התחזקו, אך הסיכונים הביטחוניים-גאופוליטיים התגברו גם: האינפלציה בישראל נמצאת במגמת ירידה; לפי המדד לפעילות המשק של בנק ישראל והאינדיקאטורים האחרים, הפעילות הכלכלית נחלשה בחודשים האחרונים. הצריכה הפרטית ירדה במחצית הראשונה של השנה, במיוחד הצריכה הפרטית לנפש; שוק העבודה הדוק, אך הסיבה לכך קשורה לירידה במספר אנשים זמינים לעבודה בגלל המלחמה. למרות האבטלה הנמוכה ומספר משרות פנויות בשיא, קצב הגידול בסך התשלומים לשכירים יורד. בסה"כ, שוק העבודה ההדוק לא מייצר לחצים אינפלציוניים משמעותיים.
"בשוק הנדל"ן ניכרת ירידה במכירות ובמחירים, תוך עלייה בפער בין ההיצע לביקוש לדירות בבעלות. הריבית הגבוהה דוחקת אנשים לשוק השכירות ומעלה אינפלציה. מבחינה זו, הורדת הריבית הייתה עשויה דווקא לסייע לבנק ישראל להפחתת האינפלציה. שע"ח של השקל התחזק בכ-1.5% מול הדולר ובכ-1% מול סל המטבעות מאז החלטת הריבית הקודמת.
"סיבות אלה היו יכולות לתמוך בהורדת הריבית כבר בהחלטה השבוע. אולם, ההחמרה המהירה במצבה הבינלאומי של ישראל צפויה לגרום לבנק ישראל להמשיך ולשמור על הריבית ללא שינוי כדי לא לזעזע את השווקים הפיננסים, למרות שפרמיות הסיכון של ישראל עלתה רק במעט", כתב ז’בזינסקי.