הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני סחר החוץ של ישראל, המצביעים על החרפה במאזן המסחרי מול אירופה.
אירופה נותרה שותפת הסחר המרכזית של ישראל, אך עם גירעון עמוק. היבוא מהיבשת הגיע ל־98.9 מיליארד שקל מול יצוא של 42.9 מיליארד בלבד - מה שמייצר גירעון של 56 מיליארד שקל.
בחינה של נתוני המגמה לחודשים יוני–אוגוסט 2025 היצוא לאירופה בלט בירידה של 15.4% בחישוב שנתי, ובפרט היצוא לאיחוד האירופי שצנח ב־24.8%. מנגד, היצוא לאסיה הציג זינוק מרשים של 24.2%, כאשר היצוא לסין רשם קפיצה חדה של 62.2%.
סחר החוץ של ישראל נמצא בתקופה מאתגרת, עם ירידות ביצוא לשווקים המסורתיים באירופה ובאמריקה, לצד עליות מרשימות באסיה – ובעיקר בסין.
המשמעות לשוק ההון ברורה: היצואנים נאלצים להתמודד עם האטה בשווקים המסורתיים ועם חשיפה גוברת לכלכלה הסינית, בעוד המשק כולו נשען יותר על יבוא מוצרים, חומרי גלם ואנרגיה – מגמה שמחריפה את התלות החיצונית של ישראל ואת פגיעותה לזעזועים גלובליים.
"ביטול הפטור מהמכסים על היצוא הישראלי לאירופה, שותף הסחר הגדול של ישראל, אמור לייקר את היצוא בכ-270 מיליון אירו בשנה על פי ההערכות שהציג האיחוד האירופאי. זה לא סכום גבוה במיוחד, אך קיים חשש שהצעד לא רק יגרום להתייקרות היצוא ופגיעה בתחרותיות אלא יוביל לביטול עסקאות. גם המסחר עם המדינות האחרות יכול להיפגע", כתב אלכס ז’בזינסקי, הכלכלן ראשי של מיטב.
"פוטנציאל הנזק הכולל עלול להיות גבוה בהרבה: סחר החוץ והצמיחה - ירידה בסחר החוץ תפגע בייצור ובתעסוקה באופן ישיר. בנוסף, ענפי היצוא הם בעלי פריון גבוה מבין הענפים במשק. ירידה ביצוא תקטין את הפריון ותפגע בפוטנציאל הצמיחה. התייקרות מחירי התפוקות והתשומות - ירידה בסחר החוץ תעלה מחירים בישראל גם ליצרנים וגם לצרכנים. תנועות הון – המגבלות עלולות להגביר יציאת הכספים מישראל ולהקטין השקעות זרות. עלות ההשקעות תתייקר וכדאיותן תרד. היחלשות השקל – הכוחות שתומכים בשקל צפויים להיחלש גם בעקבות הרעה במאזן הסחר וגם בגלל התנועות הפיננסיות.
"בשורה התחתונה, המגבלות על סחר החוץ של ישראל עלולות להוביל לפגיעה חמורה בצמיחה ותעסוקה ולעליית מחירים", כתב ז’בזינסקי.