לאחר שנתוני שוק העבודה החלשים ונתוני האינפלציה הטובים הסירו את המכשול להורדת ריבית בארה"ב, הפד (FED) צפוי לפרסם הערב (ד’) את החלטת הריבית שאליה השוק נושא עיניים בקוצר רוח.
התחזיות בשוק הן כי הפד יבצע הפחתה של 0.25% היום, ולאחריה הפחתות נוספות בחודשים הקרובים. היסטורית, הורדות ריבית "רכות" כאלו תרמו לשוק המניות, אולם ייתכן כי השוק כבר מתמחר את המהלך וכל איתות ניצי מצד יו"ר הפד ג’רום פאוול עלול לעורר תנודתיות בשווקים.
טראמפ רוצה ריבית נמוכה כדי להאיץ צמיחה
הלחץ מצד הנשיא טראמפ על היו"ר הפד רק עלה מדרגה מאז הביקור המביך של הנשיא במרתפי הפד. גם השבוע טראמפ לא חסך משמות גנאי לפאוול, וסביר להניח כי גם הורדת ריבית בשיעור של 0.25% לא תרצה את הנשיא. טראמפ קרא לפאול המושל "איטי מדי" (Too Late).
מעבר לכך, טראמפ ביצע מינויים שמעוררים חששות. כמו למשל של סטיבן מירן - יועץ כלכלי בכיר של טראמפ (יו"ר מועצת היועצים הכלכליים) שצפוי להצביע נגד ההורדה הקטנה ולהדריש חיתוך גדול יותר, בהתאם לקו של טראמפ. הבעיה: מירן לא התפטר מהתפקיד בבית הלבן, אלא לקח חופשה ללא תשלום - מה שגורם לדמוקרטים (כמו אליזבת וורן) להאשים אותו ב"בובה" של טראמפ ומאיים על עצמאות הפד. זה המינוי הראשון כזה מאז 1936, וג’יי.פי מורגן מזהיר שהוא "איום קיומי" על חקיקת הפד.
טריגר נוסף - ליסה קוק שמונתה על ידי ביידן, אותה טראמפ ניסה לפטר על רקע האשמות הונאת משכנתא (מלפני המינוי), אבל בית משפט לערעורים חסם את זה, אז היא כן תצביע הערב.
טראמפ רוצה ריבית נמוכה כדי להאיץ צמיחה (למרות סיכון אינפלציה ממכסים), אבל הפד מתעקש על עצמאות. דוחות מצביעים על "תככים פוליטיים" חריגים בפגישה, שיכולים להשפיע על שווקים (תשואות אג"ח ירדו, מניות עלו).
"נראה כי התמחור הנוכחי בשווקים מייחס משקל רב להתמתנות בתוספת המועסקים ופחות לאינדיקציות החיוביות יחסית שמתקבלות מסקרי הציפיות ומהשיפור בתנאים הפיננסים", ציין רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI. "אלו, יחד עם סביבת האינפלציה הגבוהה, שצפויה לעלות בהמשך השנה צפויים ליצור סביבה יותר מאתגרת לתרחיש של סידרה רצופה של הפחתות ריבית באופן שמתומחר בשווקים. אמנם קשה להאמין כי הפד יסתפק בהפחתה אחת בלבד בישיבה הקרובה בספטמבר, כלומר סביר לצפות להפחתה אחת נוספת עד לסוף השנה, אך מעבר לכך הדבר תלוי במידה רבה בהמשך הידרדרות של שוק העבודה.
"נזכיר כי בעבר הפחתות משמעותיות בריבית אירעו תוך הרעה ברווחיות החברות וגלישה למיתון, אחרת נרשמה לכל היותר התאמה בריבית, ולהערכתנו זהו התרחיש הסביר יותר, כך שהשוק מתמחר תוואי אגרסיבי מדיי של הפחתות ריבית בארה"ב, שכוללות צפי להפחתה מצטברת של כ-150 נ"ב ל-ריבית של 3%-2.75%", אמר גוזלן.
"בשוק גוברים החששות מחזרה על תרחיש 2024, שבו תשואות לטווחים ארוכים דווקא עלו לאחר הורדת הריבית", ציינו כלכלני יוליוס בר. "על אף שיש טיעונים תקפים לחששות, נקודת הפתיחה הנוכחית מספקת כרית ביטחון גדולה יותר לדעתנו, ואנו מעריכים כי הסיכונים מוגבלים יותר כעת. אף שהשוק בהחלט ממתין בקוצר רוח לריביות נמוכות יותר, נותרו חששות מחזרה על תרחיש ספטמבר 2024, אז הוריד הפדרל ריזרב את הריבית לראשונה אחרי מחזור העלאות אגרסיבי בשנים 2022–2023 בהורדה גדולה מהרגיל של 50 נקודות בסיס. אז, במקום שתשואות האג"ח הארוכות ירדו בתגובה, הן דווקא זינקו בחדות. למעשה, לאחר הורדות מצטברות של 100 נקודות בסיס עד סוף 2024, תשואת האג"ח הממשלתי ל־10 שנים הייתה גבוהה באחוז אחד יותר. יש להודות כי הבחירות בארצות הברית השפיעו אז על המהלך.
"ישנם בהחלט טיעונים שמבססים את החשש מתשואות גבוהות יותר בקצה הארוך של העקום, ולמה לא כדאי לצפות לירידה מהירה יותר בתשואות מכאן. הפדרל ריזרב קרוב יותר כעת לכל הערכה של ריבית נייטרלית לעומת השנה שעברה, ואינפלציה עדיין לא הגיעה באופן יציב ליעד. בנוסף, יש גורמי ממשל מוסדיים כמו עצמאות הפדרל ריזרב שמסבכים את התמונה (למרות שלדעתנו קיימים איזונים ובלמים מספיקים כדי לשמור על העצמאות ולא להביא אותה לסיכון קיצוני). עם זאת, נקודת הפתיחה שונה בהשוואה ל־12 חודשים אחורה. תשואת האג"ח ל־10 שנים עדיין מעל 4% (לעומת כמעט 3.6% אז). יתר על כן, ציפיות האינפלציה הגלומות נותרו יציבות ולא הניעו את הירידות האחרונות בתשואות. במילים אחרות, אנו רואים את התשואות הבינוניות והארוכות פחות פגיעות לזינוקים חדים מכאן, וממשיכים להעדיף השקעה במח"מ של 5–7 שנים, כולל נטילת סיכון אשראי בריא", ציינו ביוליוס בר.