נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס החשב הכללי שנערך אתמול כבר זכה לכינוי "נאום ספרטה". בדבריו הודה נתניהו כי ישראל מצויה בבידוד מדיני והזהיר כי המשק צריך להיערך לאפשרות של קיום אוטרקי - מצב שבו המדינה מתקיימת לבדה ללא תלות בייבוא.
בישראל, שנחשבת "מדינת אי" ונשענת על ייבוא אנרגיה, חומרי גלם ומוצרים חיוניים, חזון שכזה נתפס ככמעט בלתי אפשרי. גם אם נתניהו התכוון בעיקר להפחתת התלות בחימוש צבאי מחו"ל, המסר פורש כהצהרה רחבה הרבה יותר.
ביקורת חריפה מצד הקהילה העסקית
פורום העסקים, הכולל כ-200 מבכירי המשק, פרסם בתגובה הודעה חריפה: "מדיניות הממשלה בראשות בנימין נתניהו מובילה את מדינת ישראל לשפל כלכלי ומדיני מסוכן וחסר תקדים. כאן זה לא ספרטה – החזון הזה כפי שהוצג היום יקשה עלינו לשרוד בעולם גלובאלי מתפתח".
עוד נמסר כי "הכלכלה הישראלית אמנם מראה חוסן ועמידות יוצאי דופן למרות האתגרים הביטחוניים והמדיניים, אך לא לעולם חוסן. הממשלה חייבת לשנות כיוון באופן מיידי: להביא לסיום המלחמה הארוכה בתולדות ישראל, לשחרור כלל החטופים, להכרזה על ועדת חקירה ממלכתית ולקביעת מועד בחירות קרוב".
ההשפעה על הבורסה
דברי נתניהו לא נותרו במישור הפוליטי בלבד. בבורסה לניירות ערך בתל אביב נרשמו אתמול ירידות שערים, בעיקר במניות הבנקים וחברות היצוא, שנתפסות כרגישות במיוחד לאפשרות של צמצום בסחר החוץ. הבוקר נרשמה פתיחתה צורמת עם ירידות של עד 3% במדדים המובילים אך אלו התמתנו לפי שעה.
נראה כי השוק מגיב לא לדברי נתניהו בלבד, אלא לפרשנות שניתנה להם. ברגע שנוצר הרושם שמדינת ישראל עשויה להתכנס פנימה ולהגביל את עצמה מיחסי סחר בינלאומיים, המשקיעים נבהלים במיוחד בענפים שמבוססים על ייבוא וייצוא.
מי הייתה ספרטה?
ספרטה, אחת הערים-מדינות המרכזיות ביוון העתיקה, סימלה עוצמה צבאית, הסתפקות במועט וחיים אוטרקיים. החברה הספרטנית התאפיינה במשמעת קשוחה, הסתגרות והתמקדות בכוח צבאי, בניגוד לאתונה - שסימלה תרבות, מסחר ודמוקרטיה.
ההשוואה לספרטה עוררה הד תקשורתי וכלכלי חריף: בעוד ספרטה התקיימה מהסתגרות וצבא, ישראל של המאה ה-21 מתקיימת מהשתלבות עמוקה בגלובליזציה, השקעות בינלאומיות ושרשראות אספקה חוצות יבשות.
ספרטה לא נחרבה באופן פתאומי אלא דעכה בהדרגה לאורך מאות שנים. העיר-מדינה שנודעה כמעצמה צבאית חסרת חת החלה לדעוך במאה ה־4 לפנה"ס. נקודת המפנה הייתה קרב לאוקטרה (371 לפנה"ס), שבו הובסה ספרטה בידי תבאי ואיבדה את ההגמוניה ביוון. עם השנים הידלדלה אוכלוסיית האזרחים הספרטיאטים, הכלכלה נחלשה, והעיר לא הצליחה להתחרות במעצמות החדשות. לבסוף, בשנת 146 לפנה"ס סופחה ספרטה לרפובליקה הרומית, ושמרה על ייחודה רק כעיר פרובינציאלית.
במובן זה, "נאום ספרטה" של נתניהו מעורר הקבלה היסטורית מטרידה - בין חזון של הסתגרות לבין גורלה של המדינה שניסתה להתקיים כך בעולם שהפך גלובאלי עוד בימי קדם.