מנכ"ל משרד האוצר הנכנס, אילן רום, משרטט בנאומו בכנס החשב בכללי את תפישת עולמו בקשר לכלכלה הישראלית בעת המלחמה, בדגש על ההוצאות הביטחוניות, ונראה כי בפיו שינוי ההתנהלות בהוצאות הביטחוניות.
"כעת, כשאנו לקראת התייצבות, יש מקום לעצור ולחשב מסלול מחדש", אמר רום. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הבטחון צריכה להתעדכן. למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה. במשך שנתיים הכלכלה נתנה לעולם הבטחוני את הגיבוי הדרוש ותמשיך לספק זאת ככל שידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם. אך האם בעקבות ההצלחות ושינוי תמונת המצב אין מקום לשנות את ניהול הסיכונים הכלכליים? האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל בשיפור תחום החינוך? בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לבטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו.
"העולם הכלכלי הוא ניהול משאבים בחסר. למשק בית אין סעיף עם הוצאה בלתי מוגבלת, כך גם לחברה פרטית מוצלחת ככל שתהיה, והדבר נכון גם למדינה. להוצאה הבטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".
"חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הבטחוניות", אמר רום. "כהמחשה, ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל תקין. המצב פוגע קודם כל בחיילי המילואים עצמם ודווקא באלה שנרתמים יותר להתגייס. פיזור היממ"ים לכל דורש כמטבע עובר לסוחר בלי כובד ראש ואחריות משליך על המשק כולו. מעגלי העבודה נפגעים והתימרוץ לחוסר תעסוקה אפקטיבי גובר. דווקא בגלל הכבוד והערכה שמדינת ישראל זוקפת לחיילי המילואים ובני משפחותיהם ניהול ההוצאה הזו חייב להיעשות בשום שכל ובאחריות. התייעלות איננה ויתור על ביטחון – אלא היא תנאי לביטחון בר־קיימא", אמר רום.
עוד קודם הדגיש רום כי כלכלה ובטחון נשענים זה על זו. "אם תרצו, הם מתנהלים בחיפויים הדדיים כאשר כלכלה חזקה מאפשרת לקיים בטחון איתן, ובטחון מייצר את התנאים לצמיחת הכלכלה - ביצה ותרנגולת. לכך אני מבקש להוסיף ואולי להציב תמרור - תקציב הבטחון בשנתיים הקרובות ישפיע על כלכלת ישראל לשנים ארוכות, לכאן או לכאן".