בי ווי די (BYD), יצרנית הרכב הסינית הגדולה בעולם בתחום החשמליות, הודיעה הבוקר (ה’) כי היא מקצצת את יעד המכירות לשנת 2025 בעד 16% – לרמה של כ־4.6 מיליון כלי רכב בלבד. ההודעה מעוררת סימני שאלה לא רק לגבי כוחה של BYD, אלא גם לגבי עתידו של שוק הרכב החשמלי כולו, שנדמה היה עד לא מזמן ככוכב העולה של תעשיית הרכב.
אם יצרנית כמו BYD – שסימלה את המהפכה הסינית ברכב החשמלי – מאותתת על האטה, קשה להתעלם מהאפשרות שהביקוש לרכב חשמלי אינו מתפתח בקצב הצפוי. ייתכן שמדובר באפנה שפרצה בעוצמה אך נתקלה בחסמים לא פשוטים: תשתיות טעינה מוגבלות, עלויות גבוהות של סוללות, ירידת ערכי רכב מהירה וחוסר וודאות רגולטורי במדינות רבות.
בישראל, השאלה מקבלת ממד נוסף. בעוד שברכבי בנזין שוק היד השנייה משגשג בזכות האפשרות לייצא כלי רכב לירדן ולמדינות נוספות באזור, רכבים חשמליים נתקעים כאן. בירדן, למשל, כמעט ואין תשתית טעינה – מה שמונע כל אפשרות לייצוא רכבים משומשים מישראל. המשמעות היא שמי שקונה רכב חשמלי חדש עלול לגלות שתוך כמה שנים ערך הרכב שלו נשחק בצורה חריפה הרבה יותר בהשוואה לרכב בנזין.
אם נוסיף לכך את חוסר הוודאות בנוגע לתקנות מיסוי עתידיות ואת העובדה שהצרכנים עדיין חוששים מטווחי נסיעה מוגבלים, לא קשה להבין מדוע ההודעה של BYD עשויה להיחשב לאות אזהרה.
השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא האם הרכב החשמלי הוא מהפכה שעדיין בתחילת דרכה – עם חסמים זמניים שייפתרו בהמשך – או שמדובר באפנה חולפת שעלולה להותיר את בעלי הרכבים עם נכס ששוויו יורד במהירות.