אז שוב עולה הזעקה: "בנק ישראל מקפיא את הכלכלה!", "הריבית חונקת את הצמיחה!", "תורידו כבר את הריבית, אנשים סובלים!".
המוכרים הקבועים של הפופוליזם הזול שוב נמצאים בכותרות, משוכנעים שפתרון לכל בעיה כלכלית הוא קסם פשוט של הורדת ריבית. אבל רגע, בואו ננשום עמוק ונבדוק מה באמת קורה כאן, כי פרוטוקול הוועדה המוניטרית של בנק ישראל שפורסם היום (ד’) מראה תמונה שונה מהנהי והבכי - תמונה של אחריות.
ששת חברי הוועדה המוניטרית, כולם, כאיש אחד, החליטו להותיר את הריבית על כנה. למה? כי האינפלציה, זו שמכרסמת בכיס של כולנו, עדיין מתרוצצת מעל תחום היעד של 1%-3%. כן, כן, אותה אינפלציה שגורמת למחירי הלחם, הדלק והחשמל לטפס, לא ממש מתכוונת להירגע. ומה עוד? המלחמה, זו שמטלטלת את המדינה, לא מראה סימני סיום קרובים.
וזאת מבלי להתייחס לשוק העבודה שלמרות המלחמה וגיוס המילואים מפגין עוצמה עם שיעור אבטלה נמוך.
אז למה בדיוק מצפים? שבנק ישראל יוריד את הריבית, יזרוק משתנים כלכליים בסיסיים לפח בגלל קריאות מהטריבונה? פתאום עכשיו כשמחירי הדירות מתחילים לרדת זה לא טוב לציבוא שנאנק תחת יוקר המחיה?
בנק ישראל לא כאן כדי לזכות בתחרות פופולריות. תפקידו הוא לשמור על יציבות כלכלית, לא לחלק סוכריות. הורדת ריבית עכשיו, כשהאינפלציה עדיין גבוהה והמלחמה מייצרת אי-ודאות כלכלית עצומה, תהיה כמו לשפוך דלק על מדורה שכבר בוערת. אותו ציבור ש"סובל" כביכול מהריבית הגבוהה - ימצא את עצמו משלם הרבה יותר על כל דבר, מהסופר ועד המשכנתא. וזה לא שאפשר להוסיף לו עוד על הנטל הקיים.
צמיחה אמיתית לא בונים על אשליות של כסף זול, אלא על יציבות שמאפשרת השקעות לטווח ארוך. והאינפלציה? היא פוגעת קודם כל בחלשים - אלה שמרוויחים הכי פחות ושחוסכים הכי פחות.
הוועדה המוניטרית מסתכלת על התמונה הגדולה: אינפלציה מעל היעד, ומלחמה שמייצרת הוצאות ממשלתיות אדירות. הורדת ריבית עכשיו לא תפתור את הבעיות האלה; היא תחמיר אותן. ובנק ישראל, בניגוד לפופוליסטים, מבין שכלכלה מנהלים עם החלטות שמבוססות על נתונים ותחזיות ולא כדי לרצות את הקהל.
בשורה התחתונה, בנק ישראל לא יוריד ריבית כל עוד האינפלציה מעל לתחום היעד, ובטח שלא לפני הורדת ריבית בארה"ב על ידי הפד, שם, בהחלטה הקרובה בספטמבר נראה כי כח הימור זוכה.