לאומי: ”תהליך של התמתנות משמעותית במחירי הדיור יהיה ממושך”

סקירת מאקרו שבועית של לאומי: בחודשיים הראשונים של השנה הסתכם הגירעון המסחרי של ישראל בכ- 2.2 מיליארד דולר (נתונים מקוריים). בהשוואה לתקופה המקבילה ב- 2010 חלה עלייה של כ-143%. גידול זה בגירעון הכולל, בחודשיים הראשונים של השנה, נבע במידה לא מבוטלת מהעלייה במחירי הדלק, אשר מהווה כמעט 20% מסך היבוא. החשבון המסחרי הבסיסי (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים וחומרי אנרגיה) הסתכם אף הוא בחודשיים הראשונים של השנה בגירעון, של כ- 0.4 מיליארד דולר (לפי נתונים מנוכי עונתיות), זאת בשונה מהתקופה המקבילה בשנה שעברה, אז החשבון המסחרי הסתכם בעודף של 0.7 מיליארד דולר. שינוי זה במגמה, דהיינו מעבר מעודף לגירעון, הוא תוצאה של עלייה מהירה יותר של היבוא על פני היצוא.

העלייה ביבוא באה לידי ביטוי בכל רכיביו, כאשר מגמה זו תואמת את הגידול המשמעותי בהיקף ההשקעות הריאליות המקומיות ובצריכה הפרטית ובפרט בצריכה של מוצרים בני קיימא. מנגד, ניכרת חולשת היצוא, הנובעת, בין היתר משחיקת התחרותיות בשוק הבינלאומי, בעקבות הייסוף המתמשך בשער החליפין של השקל מול המטבעות השונים. נציין כי לעלייה ביצוא תרם ענף הכימיה ללא תרופות המהווה כ- 20% מהיצוא התעשייתי. ענף זה נהנה מהעלייה במחירי הדשנים בעולם אשר לרוב מתרחשת כאשר ישנה עלייה גלובלית במחירי המזון. כמו כן, ניכרת עלייה ביצוא של מספר ענפי טכנולוגיה עילית מרכזיים ובהם ענף ציוד לבקרה ופיקוח וענף הרכיבים האלקטרוניים (שמושפע בעיקר מפעילותה של חברת אינטל).

במבט קדימה, הגידול ביבוא צפוי להימשך לאור איתנותם של הביקושים המקומיים, הן להשקעות והן לצריכה פרטית. מצד היצוא לא ניתן להצביע כרגע על שינוי בכוחות שהביאו עד כה לייסוף שער החליפין האפקטיבי הריאלי, אשר פגע בתחרותיות היצוא הישראלי. לפיכך, נראה כי בשנה הקרובה ימשיך הגירעון המסחרי הבסיסי להתרחב והוא עלול להביא לצמצום בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים.

שחיקה מתמשכת בתנאי הסחר של ישראל בשנת 2010 בשל עלייה מהירה יותר של מחירי היבוא ביחס ליצוא

בבחינת מחירי היבוא והיצוא (ללא אניות, מטוסים, יהלומים ודלק) עולה, כפי שניתן לראות בגרף משמאל, כי במחצית הראשונה של 2009 חל שיפור חד בתנאי הסחר. שיפור זה נבע מירידה חדה במחירי היבוא (ובפרט של מחירי חומרי הגלם המשפיעים על עלות היצור בענפי היצוא התעשייתי) לצד ירידה מתונה יותר של מחירי היצוא, ברבע הראשון של 2009, כאשר ברבע העוקב לו מחירי היצוא אף עלו. מאז הרבע השלישי של 2009 החלה שחיקה של השיפור בתנאי הסחר, דבר אשר הוביל לצמצום של העודף המסחרי הבסיסי, עד כדי מעבר לגירעון, החל מהרבע הרביעי של 2009.

השינוי במדדי המחירים של היבוא והיצוא ב- 2010, מלמד על הרעה בתנאי הסחר, שכן לצד עלייה של 8% במחירי היבוא של חומרי הגלם לתעשייה, חלה עלייה מתונה יחסית של 0.6% במחירי היצוא. כלומר, היצואנים ספגו כמעט את מלוא העלייה במחירי חומרי הגלם. לכך יש להוסיף את השחיקה בהכנסותיהם כתוצאה מהייסוף בשער החליפין הריאלי האפקטיבי של השקל. מנגד, יש לזכור, כי בחינת הרווחיות של היצוא דורשת ניתוח של נתונים נוספים (החורג ממסמך זה), בהם עלויות העבודה (כולל פריון העבודה), השפעת הייסוף על היבוא, רמת הריבית הנמוכה המשפיעה על הוצאות המימון וכיוב’.

מדד חודש פברואר עלה ב- 0.3% וקצב עליית המחירים ב- 12 החודשים האחרונים עלה ל- 4.2%

בהתייחס לסעיף הדיור, קצב עליית המחירים השנתי של סעיף שירותי דיור בבעלות, המבוסס על מחירי שכירות של חוזים מתחדשים, ממשיך בקצב ממוצע של כ- 5% עד 7% ובכך תורם לסביבת האינפלציה הגבוהה. מחירי הדיור כפי שהם נמדדים במדד סקר מחירי הדיור, המבוסס על מחירי העסקאות (מכירה וקנייה של דירות) המדווחות לרשות המסים, עלה בחודש דצמבר 2010 ב- 16% (הנתון מפורסם בעיכוב של חודשיים). נציין כי מדובר בירידה בקצב העלייה שנתי מ- 20% ויותר במחצית הראשונה של 2010. יחד עם זאת, עדיין מדובר בקצב עלייה גבוה מאוד ולהערכתנו תהליך של התמתנות משמעותית יותר במחירי הדיור יהיה ממושך.

במבט קדימה, אנו צופים המשך עלייה בקצב השינוי השנתי של המדד, לאור המשך הלחצים לעלייה במחירי הדיור, ורמתם הגבוהה של מחירי הסחורות. אנו מעריכים, כי סביבת האינפלציה הגבוהה, לצד איתנות הפעילות הכלכלית הריאלית, כפי שזו באה לידי ביטוי בנתוני החשבונאות הלאומית ובאינדיקטורים השונים, תחייב את המשכו של תהליך העלאת הריבית, תוך מעבר מריבית ריאלית שלילית לריבית ריאלית חיובית. נציין כי הערכות אלו תואמות את הודעת הריבית האחרונה של בנק ישראל, בה צוין כי גוברים הסיכויים למהלך מהיר יחסית לתחזיות קודמות של העלאת הריבית. העלאת ריבית מהירה יותר, במידה הנדרשת, צפויה לרסן בסופו של דבר את לחצי האינפלציה, אך זאת רק בהמשך השנה.