תוצר המשק שהיה תחת השפעה חלקית של 12 ימי הערכה מול איראן התכווץ 3.5% - כך פרסמה היום (א’) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
התוצר למעט מיסים נטו על הייבוא רשם התכווצות של 3.2% בהשוואה לצמיחה של 5.7% ברבעון המקביל.
הוצאות משקי הבית ירדו באופן טבעי ב-4.1% כאשר הצריכה השוטפת לנפש ירדה ב-9.5%. צריכת מוצרים בני קיימא לנפש ירדה כ-10.1%.
רונן מנחם, כלכלן השווקים של בנק מזרחי טפחות מציין כי "הרכיב הרגיש ביותר למתיחות הביטחונית אכן רשם את הפגיעה החדה ביותר - ההשקעות בנכסים קבועים התכווצו 12.3%. סדר גודל זה מזכיר במשהו את הפגיעה שספגו ההשקעות בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אך בסדר גודל מצומצם יותר. מעניין (ואולי מעודד) לציין כי חרף הריבית הגבוהה, יחסית, והמצב הכללי, ההשקעות בענפי המשק לא ירדו. כל הירידה נרשמה בהשקעה בבתי מגורים וניתן להבין זאת נוכח המצב. זו ירידה ראשונה מאז הרבע האחרון של 2023 וסביר להניח כי אם הסביבה הכלכלית תאפשר זאת – סעיף זה יתאושש, בהמשך, וימשוך עמו את הפעילות הכלכלית. בנוסף, התמודד ייצוא הסחורות והשירותים (למעט חברות הזנק) הן עם השלכות קצה של המכסים שהכריזה ארה"ב, הקשיים שמעמיד האיחוד האירופי, ותיסוף השקל בפרק הזמן הנתון.
"אמנם הסקטור העסקי הוליך את הנסיגה, אך גם ההוצאה לצריכה ציבורית רשמה ירידה של 1.0% ברבע השני של השנה, והתלות בהשלכות המלחמתיות (צבאיות ואזרחיות) בהמשך גדלה, בשל כך. אם ההוצאות הללו תגדלנה, בנגוד להנחות עבודה הכלכליות של גופים כמו האוצר ובנק ישראל, שחיקת התוצר העסקי עלולה להחריף. כנגד הרבע השני של השנה שעברה גדל התוצר 1.6% בלבד. גם לפי שיטת מדידה זו ניכרת תאוטה מ-5.7% ברבע האחרון של 2024 (בהשוואה לרבע האחרון של 2023 , כאמור, רבע פרוץ המלחמה) ו-3.0% ברבע הראשון של השנה. עם זאת, תקופת ההשוואה (במהלכה רשם התוצר גידול חד של 5.4%) הפעם מאתגרת, ובחינת התוצר המקומי הגולמי למעט מיסים נטו על הייבוא אף מראה גידול ניכר יותר של 2.1%. בנק ישראל העריך לאחרונה כי חסר תוצר בשיעור של 4% בהשוואה לתוואי שיכול היה להיות לפי קו המגמה מאז הרבע האחרון של 2023. מדובר בכ-80 מיליארד ₪, סדר גודל של מקורות שיכול היה לכסות את חלק הארי של הגירעון בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים, לדוגמא.
"לכן, הנתון שפורסם היום מרחיק את הדרך מסגירת הפער וההתאוששות תהיה הדרגתית ותלויה במידה רבה בסביבה המדינית – ביטחונית שסביב המשק בהמשך הדרך. זה יצריך, כמובן, מדיניות פיסקאלית זהירה, שתתמקד בסעיפים תומכי צמיחה. יש לציין כי יחד עם התכווצות התוצר, התכווץ גם ייבוא הסחורות והשירותים ולכן סך המקורות שעמדו לרשות המשק רשם ירידה חדה יותר של 1.6%. ככל שסך המקורות קטן, לחצי המחירים לכל רמה נתונה של ביקוש גדלים ודבר זה יעמוד, מן הסתם, לנגד עיני בנק ישראל. בסך הכול, הנתונים לא הפתיעו יתר על המידה. הן נוכח המלחמה העצימה יותר חלק מהזמן והן משום שהתאוששות כלכלית מזעזוע כה גדול כמו פרוץ מלחמת חרבות ברזל טבעי שתהייה תנודתית. לכך יש להוסיף את הסביבה החיצונית, המאתגרת את פעילות המשק בהיותו משק קטן ופתוח לחלוטין לתנועות הון ומוצרים. גם הריבית הגבוהה ותיסוף השקל אתגרו את המשק. כמו כן, נצטרך לפחות רבע אחד או שניים כדי "לנקות" את השפעת עם כלביא מנתוני המגמה.
"בסופו של דבר, אם למרות כל אלו הסתיימה המחצית הראשונה של השנה עם עלייה של 2.4% שרשם התוצר למעט מיסים נטו על הייבוא (וצמיחה של 1.0% לפי התוצר הכללי), ניתן לומר: לא נעים, לא נורא.
אולם, אי הוודאות לגבי הסביבה הביטחונית – מדינית וכללית של המשק גבוהה מאוד וסביר כי ההתכנסות שלו לרמות שהולמות את מגמת הצמיחה ארוכת הטווח תהייה איטית, הדרגתית ולא רציפה", סיכם מנחם.