ההחלטה של הקבינט לכבוש מחדש את רצועת עזה מעוררת דיון סוער סביב ההשלכות הכלכליות של המהלך שמגיע לאחר כמעט שנתיים של לחימה עזה.
המהלך צפוי להטיל עומס כבד על הכלכלה הישראלית, עם השפעות מרחיקות לכת, כמו גם על מדיניות הריבית של בנק ישראל ועל שוק הנדל"ן. האם המהלך הצבאי עשוי לדחות את הורדת הריבית?
העלויות הכלכליות של כיבוש עזה
לפי הערכות, כיבוש מלא של רצועת עזה והקמת ממשל צבאי בה עלולים לעלות למשלם המסים הישראלי עשרות מיליארדי שקלים בשנה. על פי הערכות, כיבוש יתרת השטח יעלה בין 10 ל-20 מיליארד שקל, כאשר הכשרת השטח למגורים תדרוש השקעה חד-פעמית של כ-100 מיליארד שקל. העלות השנתית של אחזקה ואבטחה נעה בין 60 ל-130 מיליארד שקל, כולל טיפול באוכלוסייה האזרחית של כ-2.1 מיליון תושבים, תשתיות הרוסות והוצאות ביטחוניות כבדות. בנוסף, משרד הביטחון כבר התחייב ל-120 מיליארד שקל עבור משפחות חללים ונכי צה"ל, סכום שצפוי לגדול עם המשך הלחימה.
ד"ר ששון חדד, גם הוא יועץ כלכלי לשעבר של הרמטכ"ל, מזהיר כי ההוצאה הכספית המתמשכת תפגע במשק הישראלי, תגביר את הגירעון התקציבי ותוביל ללחץ בינלאומי שעלול לפגוע בדירוג האשראי של ישראל. הוא מציין כי מאזן הסחר של ישראל הפך לשלילי מאז 2023, בין היתר בשל ירידה בייצוא, והכיבוש עשוי להחמיר מגמה זו.
הגירעון התקציבי צפוי להתרחב עוד יותר עם ההוצאות הכבדות. עלייה זו בגירעון עשויה להגביל את יכולת הממשלה לממן תוכניות כלכליות, כולל תמיכה במגזרים שנפגעו, ולהגביר את הלחץ על בנק ישראל לשמור על יציבות פיננסית.
השפעה על מדיניות הריבית
הריבית בישראל, שנעה בין 4% ל-4.25% אמורה לרדת בשנה הקרובה על פי התחזיות של חטיבת המחקר בבנק ישראל. בנק ישראל נקט עד כה בגישה זהירה כדי למתן את הלחצים האינפלציוניים, שהוחמרו בשל שיבושים בשרשרת האספקה כתוצאה מהמלחמה. הכיבוש המלא של עזה צפוי להגביר את הלחצים האינפלציוניים, שכן עלויות גבוהות של תשתיות, סיוע הומניטרי והוצאות ביטחוניות יגדילו את הביקוש למשאבים ויעלו את מחירי הסחורות והשירותים.
בנק ישראל עשוי לדחות את הורדת הריבית כדי למנוע התחממות יתר של האינפלציה ולהגן על היציבות הכלכלית. דחייה זו עשויה להאריך את תקופת הריבית הגבוהה, מה שישפיע על כלכלת משקי הבית ועל המגזר העסקי.
חברות הנדל"ן והקבלנים, להם מלאי לא מכור של 80 אלף דירות, עלולים להיפגע משמעותית מדחיית הורדת הריבית. ריבית גבוהה מגדילה את עלויות המימון של חברות הנדל"ן, שמסתמכות על הלוואות בנקאיות וגיוסי הון למימון פרויקטים. עלייה בעלויות המימון עלולה להוביל להאטה בקצב הבנייה, ועל פניו הביקוש לדירות עשוי לרדת בשל ירידה בכוח הקנייה של הציבור.
הכיבוש המלא של עזה עשוי להחמיר את המחסור בכוח אדם, שכן גיוס נרחב של מילואים יפגע בזמינות העובדים. בנוסף, היעדר פועלים פלסטינים, שהיוו חלק משמעותי מכוח העבודה בענף, יגביר את עלויות הבנייה ויאריך את לוחות הזמנים של פרויקטים.
חברות הנדל"ן, שגייסו חוב כפטריות אחרי הגשם, לא תלויות בגיוסי הון בקרוב, אך אלו שלא השתתפו בגיוסים יחוו לחץ כפול: מצד אחד, עלויות מימון גבוהות יותר, ומצד שני, חוסר ודאות בשוק שמפחית את הביקוש לדירות.
עם זאת, פרויקטים של התחדשות עירונית בתל אביב ובמרכז הארץ עשויים להמשיך למשוך משקיעים, בשל הביקוש היציב באזורים אלה, אך גם כאן הקצב עלול להאט.
שורה תחתונה, ההחלטה לכבוש את רצועת עזה צפויה להטיל עומס כבד על הכלכלה הישראלית, עם עלויות שנתיות של עשרות מיליארדים, גירעון תקציבי הולך וגדל ולחצים אינפלציוניים. כתוצאה מכך, סביר להניח שבנק ישראל ידחה את הורדת הריבית כדי לשמור על יציבות כלכלית. השפעה זו תפגע בחברות הנדל"ן, שייאלצו להתמודד עם עלויות מימון גבוהות, מחסור בכוח אדם וירידה בביקוש לדירות. בעוד שחלק מהחברות עשויות למצוא הזדמנויות באזורים מבוקשים, המגזר כולו ניצב בפני תקופה מאתגרת. הממשלה תצטרך לנקוט בצעדים אסטרטגיים, כמו תמריצים לענף הבנייה והגברת השקיפות בנוגע לתוכניותיה בעזה, כדי למזער את הנזק הכלכלי.