בשנת 2025 (נכון לסוף יולי 2025) נרשמו עליות שערים חדות בשוק המניות בבורסה בת"א. מניות רבות נסחרו ברמות שיא – והניעו בעלי שליטה ובעלי עניין רבים, כצפוי בתקופת גאות, לנצל זאת למימוש רווחים.
היקף מכירת המניות שביצעו בעלי העניין מתחילת השנה ועד סוף יולי 2025, הסתכם בכ-10.3 מיליארד שקל, כמעט פי שניים מהיקף המכירות בכל שנת 2024 שעמד על כ-5.4 מיליארד שקל.
מנגד, סך הרכישות שבוצעו ע"י בעלי עניין הסתכם נכון לסוף יולי בכ-2.2 מיליארד שקל בלבד, כך שבסיכום כללי, מדובר במכירות נטו בסך של כ-8.1 מיליארד שקל.
כשליש מהמימושים בוצעו במהלך הרבעון הראשון של השנה, כשהבורסה המקומית עוד דשדשה ורשמה עליות מתונות, בעוד רוב המימושים (כ-6.4 מילי ארד, שהם למעלה מ-60%) התבצעו במהלך החודשים יוני ויולי, במהלכם התקיים מבצע "עם כלביא". במהלך חודשיים אלו, הבורסה רשמה עליות חדות לאור ההצלחה הצבאית והירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, כשמדדי הדגל של ת"א שברו שיאים חדשים ועקפו את המדדים המובילים בעולם.
כ-80% מהמימושים של בעלי העניין (כ-8.3 מיליארד שקל) נרכשו בעסקאות מחוץ לבורסה ע"י גופים מוסדיים(2), והביאו לגידול בשיעור החזקות הציבור באותן חברות והגדלת הנזילות והסחירות באותן מניות.
בקרב חברות אלו, אשר מכירות בעלי העניין למוסדיים הסתכמו ב-50 מיליון שקל ומעלה, עלה שיעור החזקות הציבור בממוצע בכ-9%, כשב-16 מהן עלה שיעור החזקות הציבור בשיעור דו-ספרתי מאז סוף 2024 בעיקר בזכות המימושים.
יתרת מימושי בעלי העניין (כ-2 מיליארד שקל) הינה ברובה עסקאות מחוץ לבורסה בסך כ-1.7 מיליארד שקל בהן הן הצד המוכר והן הצד הרוכש היו בעלי עניין (כשברוב המקרים הרוכשים נעשו בעלי עניין בעקבות הרכישה), ולכן – לא השפיעו על שיעור החזקות הציבור בבורסה.
סכום הרכישות הנ"ל לא כולל עסקאות קנייה של מניות של חברות דואליות בבורסות הזרות, אשר הסתכמו בכ-1.4 מיליארד שקל נוספים, ובראשן קרן הגידור Point 72 אשר רכשה מניות טאואר במהלך הרבעון הראשון של השנה בכ-1.1 מיליארד שקל והפכה לבעלת עניין. כמו כן, הנתונים אינם כוללים מימושים של בעלי מניות שלא נחשבו בעלי עניין, כדוגמת מכירת 2% ממניות לאומי ע"י אהרון פרנקל תמורת כ-1.4 מיליארד שקל.
מכירות ורכישות של בעלי עניין, כולל עסקאות בהן שני הצדדים היו או נהיו/חדלו מלהיות בעלי עניין כתוצאה מהעסקה.
מוסדיים - גופים מוסדיים לסוגיהם, משקיעים מסווגים (כשירים), קרנות גידור. בחלוקה ענפית, המימושים השנה התפזרו על פני כל ענפי הפעילות. מכירות בעלי העניין של מניות חברות הביטוח והשירותים הפיננסיים – שהינן מהסקטור הפיננסי שרשם את הזינוק הבולט ביותר בשערי המניות בשנת 2024 ובמחצית הראשונה של 2025 – היוו כ-28% מסך מכירות בעלי העניין.
מכירות בעלי עניין של מניות מענף הנדל"ן והבנייה (אשר זינקו במהלך ולאחר מבצע "עם כלביא") היוו כ-18%, של מניות מענף המסחר והשירותים כ-16%, מענף הטכנולוגיה כ-14% ומענף האנרגיה, נפט וגז כ-12.5%.
עסקאות המכירה למוסדיים בדרך של הפצה מחוץ לבורסה בוצעו ברוב המקרים בדיסקאונט שנע בין 3% ועד 7% לעומת שער הנעילה של המניה ערב העסקה.
חלק משמעותי מהמכירות (כ-4.2 מיליארד שקל) בוצע ע"י קרנות השקעה שונות, ובראשן:
קרן סרצ’לייט מכרה (במשותף עם דוד פורר) החזקות של בי קומיוניקיישנס בבזק למוסדיים מקומיים וזרים תמורת כ-912 מיליון שקל. הקרן רכשה את השליטה בבי קומיוניקיישנס, בעלת השליטה ב בזק, בדצמבר 2019 במסגרת הסדר חוב של שאול אלוביץ ומימשה את ההחזקה לאחר עלייה של כמעט 150% בשער מניית בזק.
קרנות סנטרברידג’ וגלאטין, אשר מכרו את השליטה בחברת הביטוח הפניקס במחצית השנייה של שנת 2024 תמורת כ-2.2 מיליארד שקל, מכרו בינואר השנה את יתרת החזקתן (4.95%) לקרן AP Investment שמוביל ג’ארד קושנר לאחר שזו קיבלה היתר להחזיק עד 10%. קרן AP, שרכשה את המניות תמורת 452 מיליון שקל, היא בעלת המניות הגדולה כיום בבזק (9.9%).
סנטרברידג’ וגלאטין שרכשו את השליטה מ קבוצת דלק בנובמבר 2019 זכו לממש את ההחזקה במחיר כפול בערך מהמחיר ששילמו ל קבוצת דלק , אך זאת לאחר שהמניה דשדשה במשך כשנתיים וחצי לפני המכירה – והן לא זכו ליהנות מהזינוק החד במניה בשנה שלאחר מכירת החזקתן.
קרנות מאניקיי ונובו נורדיסק מימשו החזקות במנייתה של הבורסה לניירות ערך בת"א, תמורת סך כולל של כ-880 מיליון שקל. שתי הקרנות השקיעו בחברה בשנת 2018 טרם הנפקתה לציבור (כשקרן נובו נורדיסק הגדילה החזקתה בנובמבר 2023) ומימשו את ההחזקות לאחר עלייה חדה במניית הבורסה. עיקר המימושים השנה בוצעו ביוני ויולי במחיר ששיקף תשואה של יותר מ-1,000% מהמחיר בו נכנסו להשקעה בחברה ב-2018.
קרנות פימי ניצלו את העליות במניות מהסקטור הביטחוני ומימשו החזקות בארבע מניות שהניבו להן רווחים גבוהים מאז נרכשו בתמורה כוללת של כ-700 מיליון שקל – עשות (250 מיליון שקל), פיסיבי טכנולוגיות (135 מיליון שקל) ואורביט (50 מיליון שקל) בעסקאות מחוץ לבורסה, ותאת טכנולוגיות בהצעת מכר לציבור של כ-266 מיליון שקל.
כמו כן, בסוף יולי חתמה פימי על הסכם למכירת כל החזקותיה (31.4%) ביוניטרוניקס תמורת כ-122 מיליון שקל במחיר המשקף תשואה של מעל 400% מאז רכישת השליטה ב-2016 ולא כולל דיבידנדים שקיבלה בשנים האחרונות (כשבמקביל, שותפם חיים שני צפוי למכור את מרבית החזקותיו בחברה תמורת כ-34 מיליון שקל).
קרן נוי מכרה למוסדיים את יתרת החזקתה בנופר אנרג’י תמורת 237 מיליון שקל. הקרן להשקעה בתשתיות ואנרגיה השקיעה בנופר טרם הנפקתה בדצמבר 2020 במחיר נמוך משמעותית מהמחיר בהנפקה, כך שלמרות שהמימוש נעשה במחיר נמוך ממחיר ההנפקה - השקעתה בנופר הניבה לה תשואה נאה.
זרועות ההשקעה של הבנקים מימשו החזקות תמורת כ-340 מיליון שקל, כשהמכירה הבולטת היא של חברת האשראי החוץ בנקאי מניף ע"י דיסקונט קפיטל תמורת כ-244 מיליון שקל.
קרן ההשקעות JTLV מכרה בתחילת השנה למשקיעים מוסדיים כ-12.5% ממניות חברת דוניץ תמורת 280 מיליון שקל. הקרן, שהחלה להשקיע בחברה בשנת 2021 והפכה לבעלת שליטה בשנת 2022, העניקה למוסדיים אופציה לרכוש כ-9% נוספים תמורת כ-229 מיליון שקל עד לסוף שנת 2025 במחיר הגבוה ממחיר השוק כיום.
המכירות הבולטות שבוצעו ע"י בעלי עניין במהלך שנת 2025 הינן:
סאמיט, שבשליטת זהר לוי, מכרה ביולי לגופים מוסדיים 11% מהון פז קמעונאות ואנרגיה תמורת כ-767 מיליון שקל, תוך שהיא רושמת תשואה של יותר מ-70% (לפי מחיר רכישה ממוצע) על השקעתה. סאמיט הפכה לבעלת עניין בפז בתחילת 2022 והגדילה מאז החזקתה לכ-16%, תוך שהיא נהנית מדיבידנדים שחילקה פז לצד עלייה חדה בשער המניה. סאמיט העניקה לרוכשות אופציה לרכוש את יתרת החזקותיה בתוך חצי שנה תמורת כ-354 מיליון שקל נוספים.
בנוסף ביולי מכרה סאמיט מניות של מגוריט מחוץ לבורסה תמורת 80 מיליון שקל.
בסוף יוני השלים איש העסקים אהרון פרנקל מכירה של כ-18% מ תמר פטרוליום, המחזיקה 16.75% ממאגר ת מר, לחברת הנפט הממשלתית של אזרבייג’ן SOCAR, תמורת כ-521 מיליון שקל. העסקה בין הצדדים כללה גם רכישה של חלק מהחזקותיו הפרטיות של פרנקל במאגר ת מר, כך ש-SOCAR רכשה כ-10% ממאגר תמר עבורם שילמה סה"כ כ-1.25 מיליארד דולר.
פרנקל מכר את מניות תמר פטרוליום במחיר כמעט כפול מהמחיר ששילם תמורתם לגופים מוסדיים ביולי 2023.
בעל השליטה במגדל, שלמה אליהו, המשיך השנה למכור החזקות בחברת הביטוח כשהתמורה מיועדת לשמש לפירעון החוב שנטל לשם רכישת השליטה. בשנת 2024 אליהו מכר למוסדיים מניות תמורת כמעט 600 מיליון שקל עם אופציה לרכישת מניות נוספות תמורת כ-440 מיליון שקל – אשר מומשה השנה ע"י אותם מוסדיים בחודשים מאי ויוני. לאחר המכירות נותר אליהו עם החזקה בשיעור של כ-48.6%.
האחים אלון ויורם עמרם, בעלי השליטה בחברת עמרם אברהם, ניצלו את העלייה החדה בשער המניה מאז הרישום למסחר במאי 2024, ומכרו למוסדיים מניות בכ-300 מיליון שקל בדרך של הצעת מכר, במחיר הגבוה בכ-80% מהמחיר בהנפקה הראשונית.
המנכ"לים המשותפים בנופר אנרג’י, נדב טנא ושחר גרשון, הפתיעו את השוק ביוני כשהודיעו על פרישה מתפקידם וסמוך לאחר מכן נודע כי מכרו את כל החזקותיהם בחברה למוסדיים תמורת כ-224 מיליון שקל. סמנכ"ל הכספים של החברה, נעם פישר, אשר פרש בפברואר השנה, מימש עם עזיבתו את החזקותיו תמורת כ-148 מיליון שקל (אך לא נחשב בעל עניין כיוון שהחזיק כ-4.9%).
חמשת מנהלי וחברי הדירקטוריון של חברת נקסט ויז’ן ניצלו גם השנה, בדומה לשנים קודמות, את העליות החדות בשער המניה, ומכרו בשלוש עסקאות שונות מניות למוסדיים מחוץ לבורסה בסך מצטבר של כ-480 מיליון שקל.
מימושים נוספים בוצעו ע"י בעלי השליטה ממשפחת המייסדים: ישרוטל (210 מיליון שקל), שטראוס (209 מיליון שקל) והראל השקעות (200 מיליון שקל). שלושתם מימשו החזקות גם בשנה שעברה תמורת 182 מיליון שקל, 328 מיליון שקל ו-250 מיליון שקל, בהתאמה.
בצד הרכישות בלטו בעיקר עסקאות בהן הצד המוכר היה בעל שליטה, ואשר חלקן הוזכרו לעיל – חברת הנפט הממשלתית של אזרבייג’ן SOCAR שרכשה החזקות בתמר פטרוליום מאהרון פרנקל (ראו לעיל).
קרן AP שרכשה מניות הפניקס מקרנות סנטרברידג’ וגלאטין (ראו לעיל).
שרון אבן חיים, אשר מונה לדירקטור בשיכון ובינוי ע"י בעל השליטה נתי סיידוף, רכש מסיידוף כ-4.1% ממניות החברה תמורת כ-169 מיליון שקל.
רמי אונגר רכש משותפיו בחברת ויתניה, משפחת חממה, את כל החזקותיהם (כ-11%) תמורת כ-131 מיליון שקל. אונגר השקיע בויתניה לראשונה בשנת 2022 דרך יבואנית הרכב טלקאר שבבעלותו, הגדיל החזקותיו עם הזמן ולאחר הרכישה מחממה הוא ביסס את שליטתו בחברה.
נזכיר כי בעבר, בשנים בהן סך המימושים של בעלי עניין היה גבוה יחסית, הייתה סיבה חיצונית אשר אילצה או עודדה את החברות למכור החזקות, כגון: החוק לצמצום הריכוזיות אשר הגביל את פירמידות השליטה לשתי שכבות וגם הורה להפריד בין החזקה בגוף פיננסי משמעותי לצד החזקה בגוף ריאלי משמעותי, ובכך אילץ חברות רבות למכור החזקות; או הרפורמה במדדי הבורסה מ-2017 שהעלתה את סף שיעור החזקות הציבור הנדרש כדי להיכלל במדדי הדגל, ובכך יצרה תמריץ לבעלי שליטה בחברות רבות למכור מניות. כך, למשל, בשנת השיא של 2018 בה מכרו בעלי עניין מניות בתמורה של 13.4 מיליארד שקל, הסיבות למימושים הגבוהים כללו את החלטת משרד האוצר למכור את יתרת ההחזקה במניות בנק לאומי שבידי המדינה, מכירת ההחזקות בחברת הפניקס שבידי קבוצת דלק בשל אילוצי חוק הריכוזיות, ומכירת ההחזקות באיי.סי.אל ע"י חברת הדשנים הקנדית פוטאש עקב דרישות רגולציה זרה במסגרת מיזוגה עם חברה אחרת.
מנגד, בשנים 2024 ו-2025, נראה כי מימושי המניות ע"י בעלי העניין נובעים בעיקרם מהגאות בשווקים, אשר אפשרה לממש מניות במחיר גבוה ביחס להשקעתם הראשונית. זאת, בדומה לשנת 2021, אז מימשו בעלי עניין מניות בהיקף של כ-7.7 מיליארד שקל נוכח הגאות שהייתה בשווקים באותה עת.
*הכותב הוא כלכלן ביחידת המחקר של הבורסה*