כ-330 אלף משקי בית בישראל מחזיקים כיום בקרקע פרטית פנויה למגורים, כך עולה מסקירה חדשה שפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. סך שווי הקרקעות הללו נאמד בכ-350 מיליארד ש"ח (במחירי 2024), והן מייצגות כ-12% ממשקי הבית בישראל - נתון חסר תקדים בגובהו ובעומק הפילוח שנחשף לציבור.
בעלי הקרקע מרוויחים משמעותית יותר
הכנסה חודשית ממוצעת (ברוטו) של משקי בית בעלי קרקעות פנויה למגורים נאמדה בשנת 2021 ביותר מ-34,700 ש"ח - גבוה לפחות ב־74% מהממוצע הכללי של כלל משקי הבית באותה שנה (19,900 ש"ח). גם בעשירונים הנמוכים - כמו השלישי, בו עומדת ההכנסה על 11,400 ש"ח - נרשמים פערים חיוביים בהשוואה לעשירונים המקבילים בכלל האוכלוסייה.
מי הם בעלי הקרקע?
בעשירון העליון: הכנסה שנתית ממוצעת של 2.5 מיליון ש"ח, מתוכם רק כ־40% מעבודה.
במאון העליון: 312 משקי בית עם הכנסה שנתית של 61 מיליון ש"ח, כאשר רק 8% ממנה מעבודה - אך הם מחזיקים רק 1.1% מסך הקרקעות.
שיעור גבוה במיוחד של בעלי הקרקעות מתגוררים במחוזות תל אביב והמרכז (60% בעשירון העליון, 84% במאון העליון).
איפה נמצאות הקרקעות?
אזור נתניה (כולל ערי השרון): בעל המשקל הגבוה ביותר - קרוב ל־20% משווי הקרקעות.
תל אביב ובת ים: מחזיקות רק כ־10% מהשווי, אך אצל כ-12,000 משקי בית בלבד - מה שמציב אותן בראש הטבלה אם יוטל מס רכוש לפי בעלות.
אזורים מפתיעים: חדרה ונצרת מרכזים יחד כמעט רבע משווי הקרקעות - חלקם מוסבר בריבוי קרקעות פרטיות ביישובים ערביים.
בעלי קרקעות בולטים - גם ביישובים ערביים
ביישובים כמו סח’נין, נצרת, שפרעם ואום אל-פחם - שיעור בעלי הקרקעות גבוה משמעותית ממשקלם באוכלוסייה. עם זאת, שווי הקרקע הממוצע באזורים אלו עומד על כ־400 אלף ש"ח בלבד, לעומת מיליון ש"ח בממוצע הארצי - פער הנוגע בעיקר למיקום הגיאוגרפי.
רוב השווי - לאחר ביטול מס רכוש
על פי הממצאים, 69% מהשווי המצטבר של הקרקעות נרכש מאז שנת 2000 - השנה בה בוטל בפועל מס רכוש בישראל. העשור הבולט ביותר היה 2010-2019, בו נצברו 30.5% מהשווי הכולל.
הנתונים מציגים תמונה מורכבת: מצד אחד, ריכוז קרקעות בידי אוכלוסיות מבוססות במיוחד - מהעשירונים הגבוהים ביותר; מצד שני, שיעור משמעותי של בעלי קרקע גם באוכלוסיות מוחלשות. הנתונים עשויים להשפיע משמעותית על הדיון הציבורי סביב מס רכוש, תכנון דיור, וצמצום פערים.