בזמן שקצב האינפלציה ממשיך לטפס, כפי שהראה אתמול מדד המחירים לצרכן ביוני, שהצביע על עליות מחירים בקצב שנתי של 3.3%, יש מי שעדיין סבור כי צריך להוריד ריבית, וזאת למרות שהשפעות המלחמה על האינפלציה טרם הובהרו.
"ההשפעות של ההתקפות מאיראן היו דרמטיות ביותר על המשק הישראלי כי אין גיבוי לעיריות שנפגעו. אין להן שיפוי מהמדינה וזה נורא. עד היום הן עוסקות במתן מענה של מגורים למפונים. זאת תעודת עניות למדינה", אמר רו"ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי חשבון, בפורום Duns 100 בתחום חדלות פירעון.
"יש שיתוק פרלמנטרי בקבלת החלטות", הוסיף שרייבר. "ברשות המסים יש פקק עבודה כי הם לא מצליחים לעמוד בעומס העבודה. רק שר האוצר יכול לקבל החלטה לגבי רשות המיסים כדי לתגבר את כוח האדם, כי הם לא מצליחים לגייס אנשים איכותיים. הפעלנו לחץ אגרסיבי על נגיד בנק ישראל שיבין שאנחנו מצפים ממנו לקחת יוזמה ולהוריד חצי אחוז בריבית. השמיים לא יפלו. הסיבה היחידה שהוא לא הוריד את הריבית היא פוליטית בלבד כי הוא רוצה שהממשלה יקצצו את ההוצאות. אבל הוא חייב להתערב בנושא כדי להציל את העסקים שקורסים בתקופה הזאת. אני מקווה ומאמין שבחודש הבא הוא יעשה את הצעד המתבקש ויוריד את הריבית".
שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט: "שנת 2024 נרשמה כשנת שיא גלובלי בחדלות פירעון, עם 65% מהמדינות שחוו עלייה משמעותית - והמשק הישראלי משקף מגמה דומה. על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, שיעור התשלומים שאינם מתבצעים בדייקנות עלה ל-15% בסוף הרבעון השני, לעומת ממוצע של 13% בשנים קודמות. במקביל, נרשמה עלייה של 11% בחשבונות מוגבלים בקרב עסקים - אינדיקציה ישירה למתח הפיננסי המצטבר במשק. אנו עדים לאפקט דומינו בו קושי תזרימי של עסק אחד מקרין על הסביבה העסקית כולה. העסקים הקטנים והבינוניים הם הנפגעים העיקריים, במיוחד בענפי הבנייה והמסעדנות. תיקון 9 לחוק חדלות פירעון מגיע בעיתוי קריטי ומעניק כלים חשובים לאיזון בין הגנה על חייבים לשמירה על זכויות נושים. האתגר המרכזי כעת הוא זיהוי מוקדם של סימני אזהרה ופעולה מונעת. הסנטימנט נוטה לתרחיש אופטימי, אך הנתונים מחייבים ערנות ופעולה מוקדמת למניעת החמרה במצב ולשמירה על יציבות המשק העסקי".