חברת מ.ו השקעות דיווחה היום (א’) כי חתמה על הסכם להעמדת הלוואה בהיקף של עד 50 מיליון שקל לטובת בעלי השליטה בה, נילי ומשה וינברג, לצורך מימון פעילותם העסקית הפרטית. ההלוואה תינתן בריבית שנתית של 8%, גבוהה מהריבית שהחברה משלמת למחזיקי האג"ח שלה.
ההסכם מאפשר לבני הזוג וינברג למשוך את הכספים "בכל עת ולפי שיקול דעתם", עד לגובה המקסימלי של ההלוואה. מעבר לכך, מדובר בהלוואה מתגלגלת, כך שכל סכום שיוחזר אפשר יהיה ללוות אותו שוב במסגרת ההסכם.
בעוד שהריבית הגבוהה עשויה להיראות כעסקה משתלמת עבור החברה, עצם השימוש בכספי ציבור למימון אישי של בעלי שליטה - בתנאים גמישים כל כך - עשוי לעורר שאלות של ממשל תאגידי, במיוחד לאחר שהחברה גייסה חוב מהציבור. ברשות ניירות ערך נוהגים להתייחס ברצינות לעסקאות מסוג זה, הדורשות אישור ועדת ביקורת, דירקטוריון ואסיפת בעלי מניות באישור רוב מקרב בעלי המניות שאינם נגועים בעניין אישי.
במבט ראשון, מדובר במודל מימון שמאפשר לבעלי השליטה גישה נוחה ומהירה להון, מבלי לעבור דרך גופים מוסדיים או בנקים - אך במקביל עלול לערער את אמון הציבור בהפרדה שבין החברה הציבורית לבין ענייניהם הפרטיים של בעליה.
לפני שנה וחצי החברה חתמה על קו אשראי לבעלי המניות, כך שההסכם הנוכחי הינו בתנאים דומים. במסגרת אג"ח ד’ שהחברה גייסה ממתינים כ-38 מיליון שקל אצל הנאמן, ובחברה מסבירים בשיחה עם "ספונסר" כי כשהכסף יעבור לחברה ויהיו לה עודפים כך חלקו יוכל להיות מועמד בריבית הנ"ל. לפי החברה, כל עוד הכסף שנותר לחברה שאין לו שימוש, יושב בפק"מ, עדיף שיולווה בהתאם להסכם שעליו היא מדווחת כעת.