ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה<br>קרדיט: אנבידיה
ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה קרדיט: אנבידיה

חברת אנבידיה (סימול: NVIDIA) עשתה היסטוריה כשהפכה אמש לחברה הציבורית הראשונה בעולם לחצות שווי שוק של 4 טריליון דולר, הישג שממצב אותה כמובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית ומחשוב העל. הצמיחה המטאורית של החברה, שהחלה כספקית כרטיסי מסך לגיימרים והפכה לחלוצה בתחום ה-AI, היא עדות לחדשנותה וליכולתה לזהות מגמות טכנולוגיות לפני כולם.

בימים אלו, כשאנבידיה ממשיכה להוביל את המהפכה הטכנולוגית, היא מכריזה על תוכניות שאפתניות להרחבת נוכחותה בישראל, עם הקמת קמפוס ענק בצפון הארץ. אך דווקא כאן, בתוך ההצלחה המסחררת, מסתתר פספוס משמעותי: אנבידיה לא שמה על המפה את הגליל המזרחי, שם כבר קיימת שלוחה של החברה בתל חי, ושבו מתפתח וואלי הייטק צעיר ותוסס הזקוק לזריקת מוטיבציה כמו זו שאנבידיה יכולה לספק.

ההכרזה על הקמת הקמפוס החדש בצפון, שצפוי להשתרע על שטח של 70 עד 120 דונם ולהכיל לפחות 3,000 עובדים, היא בשורה מרשימה להייטק הישראלי. הקמפוס, שיוקם בקרבה למרכז הפיתוח המרכזי של אנבידיה ביקנעם, שמבוסס על רכישת מלאנוקס ב-2019 תמורת 6.9 מיליארד דולר, מבטא את האמון של החברה בהון האנושי הישראלי. עם זאת, מדוע לא להרחיב את השלוחה הקיימת של החברה בתל חי-קריית שמונה בסמוך לגבול הצפון?

אך אם לא הון אנושי בלבד, מה בעצם מחפשת אנבידיה בישראל? מעבר לכישרונות ההנדסיים המוכחים של המדינה, אנבידיה רואה בישראל מערכת אקולוגית ייחודית של חדשנות, שבה סטארט-אפים, אקדמיה ותעשייה משתלבים ליצירת טכנולוגיות פורצות דרך. החברה מחפשת גישה לרעיונות חדשים בתחומי ה-AI, למידת מכונה ותשתיות מחשוב, שבהן ישראל מובילה עולמית. בנוסף, היא נהנית מתמיכה ממשלתית, תמריצי מס וקירבה לשווקים אירופיים ואסייתיים. הקמפוס החדש נועד לשמש כמרכז חדשנות גלובלי, שבו אנבידיה תוכל לפתח מוצרים כמו שבבי AI מתקדמים ולחזק את מעמדה בשוק העולמי. עם זאת, דווקא הגליל המזרחי, עם האקדמיה המתפתחת והיזמות המקומית, יכול להציע לאנבידיה את אותה מערכת אקולוגית, עם יתרון נוסף של חיבור לפריפריה ופוטנציאל צמיחה לא ממומש.

אבל אחת המגבלות המרכזיות שמונעות מאנבידיה לממש את הפוטנציאל היא התחבורה הציבורית הלקויה בישראל. למרות הפוטנציאל של האזור, עם המיקום האסטרטגי שלו וההון האנושי האיכותי, התשתיות התחבורתיות בפריפריה - ובפרט בגליל העליון - אינן עומדות בקצב הצרכים של תעשיית ההייטק. קווי תחבורה ציבורית דלילים, זמני נסיעה ארוכים וחוסר בחיבורים יעילים בין הגליל למרכזי טכנולוגיה כמו יקנעם או תל אביב מקשים על גיוס עובדים ועל שיתופי פעולה. זה הזמן לשאול את הממשלה איפה הרכבת לקריית שמונה?

מגבלה זו לא רק מונעת מאנבידיה להרחיב את פעילותה הקיימת בתל חי, אלא גם מעכבת את התפתחות הוואלי הטכנולוגי המקומי, שזקוק לחיבור תחבורתי אמין כדי למשוך כישרונות ולהפוך למרכז חדשנות של ממש. השקעה בתשתיות תחבורה יכולה להפוך את הגליל ליעד אטרקטיבי עבור אנבידיה ולשחרר את הפוטנציאל הכלוא של האזור שמתחיל למצב את עצמו כוואלי הייטק מתפתח.

השקעה משמעותית של אנבידיה באזור קריית שמונה והגליל, בין אם על ידי הרחבת השלוחה הקיימת בתל חי או הקמת מרכז פיתוח חדש, יכולה לשמש זרז לפיתוח הוואלי המקומי, להגדיל את התעסוקה ולהפוך את הגליל למגנט עבור כישרונות צעירים. אנבידיה כבר הוכיחה שהיא יודעת לזהות הזדמנויות. הרכישות שלה בישראל, כולל חברות כמו Run:ai ו-Dec, לצד פעילותה במרכזי פיתוח ברחבי הארץ, מראות שהיא מבינה את החשיבות של ההייטק הישראלי. עם זאת, המיקוד ביקנעם, תל אביב ובאר שבע משאיר את הגליל המזרחי מחוץ למשוואה. השקעה משמעותית בגליל לא רק תחזק את מעמדה של אנבידיה כשחקנית מרכזית בישראל, אלא גם תתרום לפיזור התעשייה הטכנולוגית בארץ, תקל על עומסי התשתיות במרכז ותסייע בצמצום פערים כלכליים בין המרכז לפריפריה.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש

  • 1
    אכן.החברה נקראת מלנוקס

    בבעלות מלאה של אנבידיה,ונמצאת ביוקנעם כבר הרבה שנים,הייתה בבעלותו של ולדמן.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • melizik
    • 10/07/2025 08:42