חברת הדירוג מודי’ס אישרה היום מחדש את דירוג של ישראל לטווח ארוך הן בחוב החיצוני והן במקומי ברמת Baa1. במקביל, מודי’ס אישרה מחדש גם את דירוג החוב הבכיר, מקומי וחיצוני, שאינו מגובה בביטחונות לרמה של Baa1 וכן את תכניות המדף לרמה של (P)Baa1. התחזית נותרה שלילית.
הדירוג Baa1 עם תחזית שלילית ממשיך לתאר הן את סיכוני האשראי והן את נקודות החוזק של פרופיל האשראי הריבוני של ישראל, בהקשר של הסכסוך הצבאי בן 12 הימים עם איראן שהחל ב-13 ביוני, והפסקת האש הנוכחית.
דירוג Baa1 מתחשב במצבה הפיסקאלי המוחלש משמעותית של ישראל כתוצאה מההסלמה בסיכון הגיאופוליטי מאז אוקטובר 2023, אשר חברת הדירוג שיקפה בפעולות דירוג קודמות. כתוצאה מהוצאות ביטחון גבוהות יותר וצמיחה כלכלית חלשה יותר, חברת הדירוג צופה שיחס החוב לתוצר יגיע לרף של כ-75% בטווח הבינוני. חברת הדירוג עדכנה את תחזיותיה משיא של 70% שחזינו לפני תחילת הסכסוך הצבאי עם איראן. הדירוג לוקח בחשבון גם את הגישה החזקה של ישראל לשווקים, הנתמכת על ידי בסיס משקיעים עמוק שימשיך למלא תפקיד חשוב בהפחתת סיכונים פיסקאליים על ידי הגבלת עלות הגיוסים. יתר על כן, גורמי הדירוג הדגימו חוסן כלכלי לשוק שנובע מסכסוך צבאי ממושך בחזיתות מרובות, חברת הדירוג צופה שיימשך.
התחזית השלילית משקפת את השקפת חברת הדירוג כי סיכונים כלפי מטה נמשכים ברמת הדירוג Baa1, המונעים על ידי סיכונים גיאופוליטיים וביטחוניים גבוהים מאוד. ההשלכות של סיכונים אלה על התחזית הפיסקלית והכלכלית של ישראל עשויות להיות חמורות יותר ממה שחברת הדירוג מעריכה כעת.
תקרות הדירוג של המדינה במטבע המקומי ובמטבע חוץ נותרו על Aa3. הפער של ארבע דרגות בין תקרת המטבע המקומי לדירוג הריבוני משקף את הערכות חברת הדירוג לגבי סיכונים גיאופוליטיים מוגברים, המאוזנים מול טביעת האצבע המוגבלת של הממשלה בכלכלה הישראלית המגוונת והיציבות החיצונית. תקרת המטבע החוץ תואמת את תקרת המטבע המקומי, ומשקפת סיכוני העברה והמרה נמוכים מאוד, בהתחשב בחשבון ההון הפתוח מאוד, ויתרות המט"ח הגדולות מאוד של הבנק המרכזי, כמו גם בהערכת חברת הדירוג את יעילות המדיניות הטובה.
רציונל ההחלטה לאשר את הדירוג ברמה של Baa1
פתיחת העימות הצבאי הישיר האחרון עם איראן תכביד עוד יותר על הוצאות הציבריות של ישראל. אנו צופים כעת הוצאות גבוהות יותר של כ-1% מהתמ"ג, הנובעות בעיקר מעלייה בהוצאות הביטחון, שחברת הדירוג צופה שיתרום לגירעון ממשלתי כללי גבוה יותר של כ-8% מהתמ"ג בשנת 2025. התחזית של חברת הדירוג לוקחת בחשבון גם את הסימנים של צמצום הגירעון שהחלו לפני התרחבות העימותים. באופן כללי יותר, במהלך 18 החודשים האחרונים, ההסלמה המשמעותית בסיכון הגיאופוליטי התממשה בהיחלשות התנאים הפיננסיים של ממשלת ישראל, דבר שבא לידי ביטוי בפעולות דירוג קודמות.
במקביל, בהינתן הגישה החזקה מאוד של ישראל לשווקים, חברת הדירוג צופה כי החוב יישאר בעלות סבירה יחסית וכי הממשלה לא תתקשה לעמוד בצורכי המימון שלה. הביקוש לאג"ח ממשלתיות ישראליות נותר חזק מאוד למרות גלי סכסוך רצופים, נתמך על ידי קהל רחב של משקיעים מקומיים ובינלאומיים. לממשלה היסטוריה חזקה מאוד של עמידה בצורכי המימון שלה בעתות מלחמה, דבר שהוכח שוב באמצעות מספר הנפקות של אג"ח ממשלתיות עם יחס כיסוי גבוה במהלך ואחרי הסכסוך הצבאי בן 12 הימים עם איראן.
אישור הדירוג לוקח בחשבון גם את הציפייה של חברת הדירוג שהכלכלה הישראלית תישאר איתנה, בהתאם לראיות מעימותים צבאיים קודמים וההתפתחויות הכלכליות מאז אוקטובר 2023. הכלכלה הישראלית התאוששה בחוזקה לקראת סוף 2024, והמשיכה לצמוח בתחילת 2025.
ההתאוששות מונעת על ידי השקעות וצריכה חזקות, הנתמכות על ידי רמות ההכנסה הגבוהות של ישראל ומגזר היי-טק דינמי. זרימת הון ופעילות כלכלית במגזר היי-טק המשיכו לעלות לאורך 2023 ו-2024, וחברת הדירוג צופה שמגמה זו תימשך. ההשקעות במגזר, הנתמכות על ידי הצעות בתחום אבטחת סייבר ובינה מלאכותית, הגיעו לכ-2.2 מיליארד דולר (כ-0.4% מהתמ"ג) ברבעון הראשון של 2025, מעל לממוצע הרבעוני של 1.7 מיליארד דולר בשנת 2023 ותואם לממוצע הרבעוני של 2.4 מיליארד דולר בשנת 2024.
בטווח הקצר, ירידה באמון הצרכנים תשפיע לשלילה על הצמיחה. החברה צופה, כי החולשה היחסית בענף התיירות ומחסור בכוח אדם ימשיכו להוות גורמי מעכבים בשנת 2025 ויובילו לשיער צמיחה ריאלי של התוצר בסביבות 2%. עם זאת, חברת הדירוג צופה התאוששות חדה של הכלכלה בשנת 2026 עם שיעור צמיחה של כ-4.5% בתמיכת תהליכי שיקום, עליה בהוצאות הביטחוניות ותגבור בצריכה הפרטית.
רציונל לתחזית השלילית
למרות הפסקות האש הקיימות עם איראן וחיזבאללה בצפון והמיתון בסיכונים הנובעים מהעימות הצבאי בעזה, הסיכונים הגיאופוליטיים נותרים משמעותיים ומהווים מקור לסיכון של ירידה בדירוג האשראי של ישראל.
הפסקת האש בין ישראל לאיראן נותרת שברירית. עימות ישיר וממושך עם איראן יחמיר את האתגרים הפיסקליים של ישראל באמצעות עליה מהותית בהוצאות הממשלה והיחלשות בהכנסות, מה שיוביל לגירעונות פיסקליים שנתיים גדולים יותר ולרמות חוב גבוהות יותר מהתחזית הנוכחית של חברת הדירוג. חידוש הלחימה אף עלול לאיים על חוסנה הכלכלי של ישראל, בשל נזק מהותי פוטנציאל לתשתיות והיחלשות מצב הביטחון שעלולים לגרום להשפעה שלילית על ההשקעות והפעילות הכלכלית. גם ללא הסלמה נוספת, מצב של תקיפות בין ישראל לאיראן, אם ימשיך- עלול להגביר את הלחץ הכלכלי והפיסקלי על פרופיל האשראי של ישראל.
במקביל, התמיכה הצבאית הישירה וחסרת התקדים מצד ארצות הברית במהלך העימות עם איראן הוכיחה כי ביטחונה הלאומי של ישראל צפוי להמשיך וליהנות מתמיכה צבאית ופוליטית ברורה ומשמעותית מצד ארצות הברית, בטווח הנראה לעין.
שיקולי ESG
ציון ה-ESG Credit Impact (CIS-5) מצביע על כך שהדירוג נמוך מכפי שהיה אם לא היו חשיפות לסיכוני .ESG הדבר משקף בעיקר סיכונים חברתיים מוגברים, הקשורים להיחלשות הסביבה הביטחונית של ישראל כתוצאה מהעימות הצבאי הממושך שהחל ב-7 באוקטובר 2023. החשיפה המתונה של ישראל לסיכונים סביבתיים נובעת בעיקר מסיכונים פיזיים הקשורים לאקלים, ובפרט סיכון של מחסור במים. שיקולי ממשל משקפים איזון בין סיכונים ברמה המוסדית, אשר אינם משפיעים באופן מהותי על פרופיל האשראי הריבוני של ישראל.
תוצר לנפש (לפי PPP, דולר ארה"ב): 53,929 (2024) (ידוע גם בשם הכנסה לנפש)
צמיחת תמ"ג ריאלית (שינוי באחוזים): 1% (2024) (ידוע גם בשם צמיחת תוצר)
שיעור האינפלציה (מדד המחירים לצרכן, אחוז שינוי בדצמבר/דצמבר): 3.2% (2024)
יתרה פיננסית/תמ"ג: -8.3% (2024) (ידוע גם בשם מאזן פיסקאלי)
יתרת חשבון שוטף/תוצר: 3.3% (2024) (ידוע גם בשם יתרה חיצונית)
חוב חיצוני/תוצר: 27.3% (2024)
חוסן כלכלי: a2
היסטוריית חדלות פירעון: לא נרשמו אירועי חדלות פירעון (על אג"ח או הלוואות) מאז 1983.
בתאריך 02 ביולי 2025, כונסה ועדת דירוג על מנת לדון בדירוג של מדינת ישראל. הנקודות המרכזיות שעלו במהלך הדיון היו: הנתונים הכלכליים של המנפיק לרבות חוסנו הכלכלי אשר לא השתנו באופן מהותי. המוסדות של המנפיק וחוסן הממשל שלו שלא השתנו באופן מהותי. המוסדות של המנפיק וחוסן הממשל שלו שלא השתנו באופן מהותי. החוסן הפיסקלי או הפיננסי של המנפיק, לרבות מבנה החוב שלו, אשר השתנה באופן מהותי. הפגיעות של המנפיק לאירועי קיצון לא השתנתה באופן מהותי.
גורמים אשר יכולים להוביל לעלייה/הורדה של הדירוג
בהינתן התחזית השלילית, העלאת הדירוג אינה סבירה בשלב זה. ייתכן שחברת הדירוג תשנה את התחזית ל"יציבה" אם יתבררו סימנים ברורים להתמתנות ממושכת של העימותים הצבאיים, באופן שיאפשר למוסדות השלטון של ישראל לגבש מדיניות התומכת בהתאוששות הכלכלה וההוצאות הציבוריות, ובשיקום הביטחון תוך התמודדות עם מגוון רחב של סדרי עדיפויות מדיניים. חברת הדירוג תשקול גם לשנות את התחזית ליציבה ככל והביצועים הכלכליים והפיסקליים יתבררו כחזקים יותר באופן עקבי מהתחזיות הנוכחיות שלנו גם לנוכח המשך העימותים.
הדירוג צפוי לרדת אם העימות עם איראן יתחדש בעוצמה ואף יתפשט למלחמה אזורית. תרחיש זה עלול לגרום לפגיעה שלילית מהותית יותר בכלכלת ישראל, בתשתיותיה ובתחזיות הפיסקליות שלה. שחיקה מהותית ביחסים של ישראל עם בעלות ברית מרכזיות ובכללן ארצות הברית תשפיע גם היא לרעה באופן ניכר על דירוג האשראי של ישראל. גם בהיעדר הסלמה נוספת בעימותים הצבאיים הקיימים, עלולה להתרחש הורדת דירוג אם ההשפעה השלילית ארוכת הטווח על הכלכלה של ישראל ו/או על ההוצאה הציבורית שלה תהיה משמעותית יותר ממה שהחברה מעריכה כיום, או אם תחול שחיקה מהותית ביעילות המדיניות של ישראל.