פסגת המידינות החברות בברית נאט"ו צפויה לאשר יעד חדש להוצאות ביטחון של 5% מהתמ"ג - תגובה לדרישת טראמפ ולחששות האירופיים כי רוסיה מהווה איום הולך וגובר על ביטחונם לאחר הפלישה לאוקראינה ב-2022.
מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה הודה כי לא קל למדינות אירופה וקנדה למצוא את הכסף הנוסף, אך הדגיש שזה חיוני. "יש הסכמה מוחלטת עם עמיתיי סביב השולחן שבהתחשב באיום הרוסי ובמצב הביטחוני ה בינלאומי, אין אלטרנטיבה," אמר לכתבים.
לפני פתיחת הפסגה, טראמפ הרגיע את החששות לגבי מחויבותו להגנה הדדית בין בעלות הברית, כפי שנקבע בסעיף 5 של אמנת נאט"ו, ואמר: "אנחנו איתם עד הסוף."
וויכוח הונע מדבריו של טראמפ בדרך לפסגה ביום שלישי, כאשר אמר לכתבים על סיפון Air Force One כי יש "הגדרות רבות" לסעיף זה.
ההוצאות יקפצו, החברות הביטחוניות יהנו
יעד ההוצאות החדש ל-10 השנים הקרובות משקף קפיצה של מאות מיליארדי דולרים בשנה לעומת היעד הנוכחי של 2% מהתמ"ג, אם כי הוא יימדד באופן שונה. מדינות יוציאו 3.5% מהתמ"ג על ביטחון ליבה, כמו חיילים ונשק, ו-1.5% על אמצעי ביטחון רחבים יותר כמו אבטחת סייבר, הגנה על צינורות והתאמת כבישים וגשרים לכלי רכב צבאיים כבדים.
בין החברות הביטחוניות שצפוית ליהנות מהגבלת ההוצאה של מדינות נאט"ו לטובת ביטחון, אפשר למנות כמה שחקניות בשוק ה בינלאומי, כמו לוקהין מרטין האמריקאית, יצרנית מובילה של מטוסי קרב F-35, מערכות טילים והגנה אווירית; את חברת Raytheon המתמחה בהגנה מפני טילים, מכ"מים ופתרונות ההגנה.
בזווית הישראלית, אחרי תצוגת התכלית של צה"ל באיראן, ולמרות החרם הצרפתי בתערוכה בפאריז, אפשר להניח מי החברות שיהנו מהמהלך, אם כי עולה שאלה כמה מזה מגולם בשוק.
אלביט מערכות, מובילה במערכות אלקטרוניקה ביטחונית, מל"טים ומערכות פיקוד ושליטה. החברה שולטת בשוק הביטחוני הישראלי ומייצאת בהיקף משמעותי למדינות נאט"ו, כולל מערכות לוחמה מתקדמות; Israel Aerospace Industries (IAI) המתמחה במערכות חלל, מל"טים, מכ"מים ומערכות הגנה אווירית (כגון חץ). החבה צפויה ליהנות מהגידול בביקוש למערכות הגנה אווירית באירופה ומהמעמד של ישראל כבעלת ברית עיקרית של נאט"ו; רפאל, יצרנית מערכות כמו כיפת ברזל, מעיל רוח וטילים מדויקים; ואף חברת נקסט ויז’ן, מפתחת מצלמות למזל"טים ורחפנים. למרות סיווגה כחברת אלקטרוניקה ואופטיקה, פעילותה הביטחונית עשויה ליהנות מהביקוש הגובר לטכנולוגיות מל"טים באירופה.
המדינות יעמדו בזה?
מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה הולנדי, אמר במסגרת פורום התעשיות הבטחוניות של הפסגה: "יש פתגם רומי עתיק, ’אם אתם רוצים שלום, התכוננו למלחמה’". אלא עולה שאלה אם המדינות יכולות לעמוד בזה. היעד החדש של 5% מהתמ"ג (3.5% לביטחון ליבה + 1.5% לתשתיות כמו סייבר והגנת תשתיות) הוא קפיצה משמעותית מהיעד הנוכחי של 2% מהתמ"ג, אותו רוב מדינות נאט"ו עדיין מתקשות לעמוד בו. לפי נתוני נאט"ו מ-2024, רק כ-23 מתוך 32 מדינות החברות עמדו ביעד ה-2%, כאשר מדינות כמו פולין (4.12%), ארה"ב (3.38%) ואסטוניה (2.89%) מובילות, בעוד מדינות כמו ספרד (1.28%), בלגיה (1.3%) וקנדה (1.37%) נמצאות הרחק מאחור.
הגדלת ההוצאה ל-5% תדרוש תוספת של מאות מיליארדי דולרים בשנה. לדוגמה, תקציב הביטחון הכולל של מדינות נאט"ו (ללא ארה"ב) ב-2024 הסתכם בכ-380 מיליארד דולר. יעד ה-5% דורש כמעט הכפלת הסכום הזה עבור מדינות אירופה וקנדה, תלוי בגודל הכלכלה של כל מדינה.
ספרד הודיעה כי אין ביכולתה או ברצונה לעמוד בהגדלת ההוצאה, צרפת וגרמניה יאלצו לפרוץ את תקרת הגרעון, כך שיהיה למהלך מחיר, או של גיוסי הון או של קיצוצים. הפער בין הרצון ליכולת מביא את הערכות להגדלה מדורגת עד להגעה ליעד, לצד הנפקות חוב של המדינות השותפות באמנה. עולה שאלה לגבי מהלך הורדות הריבית באירופה נוכח ההשפעה האינפלציונית הצפויה, ומנגד הדבר מהווה גם מנוע צמיחה לכלכלות.