יותר משנה וחצי אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל, כלכלת הצפון עדיין נמצאת מתחת לקו האפס - כך עולה מסקירה חדשה של משרד האוצר, המבוססת על נתוני מע"מ מ־2022 ועד סוף 2024. הסקירה מתריעה על פערים חדים בין מגזרים ואזורים, ועל שבר עמוק בפעילות העסקים הקטנים בצפון, במיוחד באזורים שפונו.
בעוד הדרום מתאושש באיטיות, בצפון המפונה, הכולל בין השאר את מרבית יישובי הגליל העליון, לא נרשמה כל התאוששות כלכלית. בסוף 2024, הפעילות העסקית שם נותרה נמוכה ב־19% לעומת ערב המלחמה.
מי חזר לצמוח? רק הגדולים
הפער בין העסקים הגדולים לקטנים הולך ומעמיק: בעוד החברות הגדולות רשמו צמיחה של כ־5% במחזורי המכירות בשנה האחרונה, העסקים הקטנים והבינוניים רשמו ירידה מצטברת של כ־5% - והנתונים מצביעים על ירידה רוחבית שמקיפה כמעט כל ענף: תעשייה, אירוח, תיירות, מסחר.
יזרעאל לא מייצגת את הצפון
לכאורה, בצפון הלא-מפונה נרשמה צמיחה שנתית של כ־6%, אבל מבט לעומק מגלה שכמעט כל הגידול נובע מנפת יזרעאל, שבה ממוקמות חברות תעשייה גדולות כמו אלו שבעמק יזרעאל ויקנעם. ללא יזרעאל, שאר הנפות (גולן, צפת, כרמיאל) מציגות קיפאון או התכווצות.
הנתונים מגיעים ברקע זינוק של הבורסה הישראלית והשקל, שמאותתים על אמון מחודש בכלכלה הישראלית - אך מתחת לרדאר, העורף הצפוני דועך. באוצר מזהירים כי ניתוח מצרפי של המשק מטשטש את מוקדי הפגיעה בפריפריה, וכי יש לגבש מדיניות חכמה וממוקדת שתתבסס על ניתוח גיאוגרפי ומגזרי.
העסקים הקטנים הם הראשונים ליפול ואם לא נבנה להם רשת ביטחון, הם לא יחזרו לפעול גם ביום שאחרי.
משרד האוצר ממליץ לעבור למודלים של תמיכה אזורית דיפרנציאלית, ולהפנות משאבים לאזורים שפגיעתם רבה בדגש על הגליל העליון, רמת הגולן ומגזרי האירוח והתיירות. גם בענפי התעשייה, רוב הצמיחה נובעת ממספר מצומצם של שחקנים גדולים, לא ממגמה רוחבית.