השפעה על צמיחת המשק
צריכה פרטית - להערכתנו, למרות שיפור צפוי בסנטימנט משקי בית, סיום המלחמה (כולל בעזה) לא צפוי להוביל לצמיחה מהירה בצריכה הפרטית.
הצריכה כבר הייתה די חזקה עוד בתקופת המלחמה. בשישה הרבעונים מתחילת המלחמה הצריכה הפרטית המצטברת סגרה או כמעט סגרה את הפער אל מול המגמה שהייתה צפויה אלמלא המלחמה. לצורך השוואה, ששת הרבעונים אחרי תחילת הקורונה הצריכה הפרטית המצטברת הייתה עדיין רחוקה בכ-10% מהמגמה. היא המשיכה לסגור את הפער תוך צמיחה גבוהה גם בהמשך.
שוק העבודה לא נמצא כעת רחוק מתעסוקה מלאה, לעומת גידול מהיר בשיעור השתתפות בכוח העבודה אחרי הקורונה בין 2021 ל-2023.
הצריכה הפרטית בתקופת המלחמה נשענה במידה ניכרת על הזרמות הממשלה (מילואים, מפונים וכו’) שיקטנו עם סיומה.
עם סיום המלחמה משקל הצריכה בחו"ל יגדל, חלקית על חשבון הצריכה המקומית.
להבדיל מהקורונה, הציבור לא צבר חסכונות גבוהים בתקופת המלחמה. שיעור משקי בית שדיווחו בסקר אמון הצרכנים שההכנסות שלהם היו גבוהות מההוצאות ירד (תרשים 3). בין יתר הסיבות, המצב הפיננסי של משקי בית נפגע בעקבות גזירות התקציב. הורדת ריבית ע"י בנק ישראל עשויה להקטין עומס פיננסי, אך ספק שהיא תהיה מהירה כפי יכולה להתרחש במקרה של מיתון כלכלי.
השקעות - אחרי המלחמה צפויה האצה בהשקעות במשק
ראשית, מתחילת המלחמה ההשקעות במשק היו בפיגור הגדול ביותר ביחס למגמה לפני המלחמה. הקטנת אי הוודאות צפויה להגביר השקעות בענפי המשק. ההשקעות בבנייה למגורים מתקשות להתאושש בגלל מחסור בעובדים שסיום המלחמה לא צפוי לפתור. יחד עם זאת, חלק מהמגבלות האחרות יופחתו (המצב הביטחוני, מחסור בציוד וחומרי גלם).
ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל צפויה להגביר השקעות ישירות של הזרים בישראל. צפויות השקעות משמעותיות בשיקום נזקי המלחמה.
יצוא - לא צפוי שיפור משמעותי ביצוא הסחורות
יצוא הסחורות התחיל לרדת עוד לפני המלחמה והמשיך במהלכה. מלחמת הסחר בעולם צפויה להשפיע גם על היצוא מישראל. כמו כן, ייסוף השקל שצפוי להתגבר במקרה של סיום קרוב של המלחמה יפגע בתחרותיות היצוא הישראלי.
בשורה תחתונה: סיום המלחמה צפוי להגביר קצב הצמיחה, בעיקר של ההשקעות.
השפעה על גירעון הממשלה
חלק גדול מהוצאות הלחימה באיראן (חימוש הגנתי והתקפי) הינן על חשבון הסיוע האמריקאי ואינן צפויות להגדיל את הגירעון וגיוסי הממשלה, אלא אם השלמת מלאי התחמושת יצטרכו לעשות מכספי התקציב ולא מהסיוע. יחד עם זאת, ההוצאות הביטחוניות שאינן במסגרת הסיוע, כמו גם ההוצאות לשיקום הנזקים מהטילים ותשלום הפיצויים לנפגעים יוטלו על התקציב. במידה וסיום המלחמה באיראן יזרז גם הפתרון לסיום המערכה בעזה וצאות הביטחון שכרוכות במלחמה שם יקטנו. מלחמה קצרה באיראן לא צפויה להוביל לפגיעה ניכרת בתמ"ג. ניסיון העבר מלמד שאחרי אירועים ביטחוניים יחסית קצרים אף אם היו חמורים התמ"ג השתקם מהר, במיוחד אם התוצאה תהיה טובה לישראל. סיום המלחמה עשוי להגביר את הצמיחה במשק ולהגדיל הכנסות הממשלה. בשורה תחתונה: אנו מעריכים בשלב זה שכתוצאה מהמלחמה באיראן גירעון הממשלה יגדל השנה בכ-1%-1.5%.
השפעה על האינפלציה והריבית
סיום המלחמה באיראן צפוי להוביל לייסוף השקל, מה שאמור להשפיע על ירידה באינפלציה.
צפויה הקלה של מחסור בעובדים עקב שחרור מילואים. שיעור האבטלה כבר הגיע במאי ל3.1%, עלייה של כ-0.5% תוך מספר חודשים ללא עלייה מקבילה בשיעור ההשתתפות. הלחצים לעליית השכר צפויים להיחלש ותשלומי הממשלה לציבור יקטנו.
כפי שכתבנו קודם, אנו לא צופים גידול משמעותי בצריכה הפרטית עם סיום המלחמה. עודף ביקוש שניזון בין היתר מעליית השכר במגזר הפרטי ומהזרמות הממשלה לציבור על רקע מגבלות היצע יצר לחצים לעליות מחירים בזמן המלחמה, צפוי להתמתן.
גידול בגירעון כתוצאה מהוצאות המלחמה באיראן עשוי לחייב את הממשלה לפעול לריסון תקציבי נוסף בעל השפעה ממתנת על האינפלציה.
נציין שמחיר הנפט עלה בשקלים בכ-15% מתחילת החודש. הישארות ברמות אלה תוסיף למדד יולי כ-0.1%.
בשורה התחתונה: לסיום מהיר יחסית של המלחמה באיראן שיוביל גם לפתרון בעזה צפויה השפעה מרסנת על מחירים במשק. סביבה זו עשויה לזרז הורדת ריבית ע"י בנק ישראל. אנו ממליצים על מח"מ בינוני-ארוך בתיק האג"ח.
הזרים ממשיכים להשקיע בישראל
חשבונות החוץ של ישראל, להם יש חשיבות לקביעת דירוג האשראי, נותרו חזקים גם ברבעון הראשון. העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ב-5.7 מיליארד דולר לעומת כ-4 מיליארד דולר בממוצע לפני המלחמה.
המשקיעים הזרים השקיעו כ-8.5 מיליארד דולר בניירות ערך ישראלים, הסכום הגבוה ביותר מאז הרבעון הראשון 2021. הזרים המשיכו לבצע גם השקעות ישירות שהסתכמו בכ-4.3 מיליארד דולר. הגידול בהשקעות הפיננסיות היה בעיקר באג"ח הממשלתיות בסך של כ-6.2 מיליארד דולר, כאשר ההשקעות במניות הסתכמו בכ-2.2 מיליארד דולר.
*הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב*