הכול שאלה של זמן - השפעת המערכה על הפעילות הכלכלית תלויה בעיקר באורכה (ובנזקים שיצטברו)
במהלך סוף השבוע האחרון פתחה ישראל במתקפה חסרת תקדים על איראן, במטרה להסיר את איום הגרעין והטילים הבליסטיים. בתגובה, נרשמה עלייה דו-ספרתית במחירי הנפט, פיחות בשקל, ועלייה בפרמיית הסיכון של ישראל – שכמעט כולה נמחקה ביממה האחרונה לאור ההצלחות הצבאיות והציפיות לסיום מוקדם של המערכה.
ההשפעה על הפעילות הכלכלית תלויה בעיקר באורך המערכה, אשר כוללת הוצאה ביטחונית גבוהה, הגבלות על התקהלות וסגירת מוסדות חינוך. בשלב זה, השווקים הפיננסיים (ואנחנו) מתמחרים תרחיש אופטימי של מערכה קצרה שלאחריה (ובמהלכה) נראה את פרמיית הסיכון של ישראל יורדת. יחד עם זאת, גם בתרחיש זה , בטווח הקצר (כשלושה חודשים), צפויות עלייה באינפלציה, הרחבת הגירעון והתרחקות המהלך של הפחתת הריבית. בטווח הארוך יותר, כאמור, אנו מעריכים כי נראה ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל - דבר שעשוי לייצר הזדמנויות השקעה והורדה מהירה יותר בריבית בנק ישראל.
ירידה לצורך עלייה
מדד מאי הפתיע כלפי מטה, אך המדדים הקרובים צפויים לעלות. העימות הישיר עם איראן מצמצם באופן ניכר את ההסתברות להפחתת ריבית בטווח הקצר. מדד המחירים לצרכן לחודש מאי ירד ב-0.3%, נמוך משמעותית מהתחזיות המוקדמות בשוק (לעלייה של 0.1%). הסעיף הבולט היה ירידה של כ-16% במחירי הטיסות (אירוניה מסוימת, דווקא השבוע), לצד ירידה מפתיעה במדד הדיור, שעלולה להתהפך בהמשך לאור המלחמה. גם העלייה במחירי ההלבשה וההנעלה הייתה מתונה מהצפוי — נתונים שקיזזו את ההתייקרויות במחירי המזון והתחבורה הציבורית. כתוצאה מכך, שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירד לרמה של 3.1%.
בעקבות הלחימה עם איראן, עדכנו כלפי מעלה את תחזיותינו למדדים הקרובים, בעיקר בשל הזינוק במחירי הנפט והירידה הצפויה בהיצע הטיסות. ליוני: התחזית היא לעלייה של כ-0.1%, לנוכח התייקרות הטיסות והמזון, שתקוזז חלקית מירידה במחירי ההלבשה. ליולי: צפויה עלייה של 0.5%, על רקע התייקרות נוספת בטיסות, עלייה עונתית במחירי הנופש והשכירות, ועלייה במחירי הדלק המפוקחים, בהנחה שמחירי הנפט הגבוהים יישמרו. תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים עודכנה ל-2.5% (לעומת 2.3% קודם), תוך הסתייגות מהשפעות הלחימה.
למרות המדד הנמוך, להערכתנו, העימות הישיר עם איראן מצמצם משמעותית את ההסתברות להפחתת ריבית בטווח הקצר, בשל הגידול באי-הוודאות, עלייה בגירעון ובפרמיית הסיכון של ישראל. עם זאת, אם האיום הגרעיני יוסר או יפחת באופן משמעותי, אנו מעריכים שתתאפשר ירידה בפרמיית הסיכון וייסוף השקל - תרחיש שיאפשר הפחתת ריבית משמעותית בהמשך.
ההאטה במכירת דירות מתחילה להשפיע על המחירים
מאז תחילת השנה ועד אפריל נרשמה ירידה איטית אך עקבית בקצב מכירת הדירות בישראל. חלק מהירידה נובע מהקדמת רכישות לקראת העלאת המע"מ בסוף 2024, אך חלקה האחר נובע מהריבית הגבוהה על המשכנתאות ומהמחיר הגבוה שאליהן הגיעו. כתוצאה מכך, מדד מחירי הדירות בבעלות רשם ירידה מתונה של 0.1% בחודשיים שהסתיימו במרץ — בעיקר לאור ירידת מחירים במחוז תל אביב.
להערכתנו המלחמה תגביר את הביקוש לדירות חדשות הכוללות ממ"ד ותקטין את הביקוש לדירות יד שנייה ישנות (ללא ממ"ד וללא מקלט). כמו כן, סביר שהמלחמה תאריך עוד יותר את זמן הבנייה הממוצע, בשל המחסור החמור בעובדים מיומנים — בעיקר פלסטינים — בענף הבנייה, וכן בשל הצורך לשקם את הנזקים הנרחבים שנגרמו באזורי מגורים כתוצאה מירי הטילים מאירן.
הגירעון התקציבי
עוד לפני המערכה עם איראן: הירידה בגירעון נעצרה – והמגמה צפויה להתהפך. הכנסות המדינה ממסים מתחילת השנה היו גבוהות מהצפוי, מה שתרם לעדכון כלפי מעלה של תחזית ההכנסות השנתית. עם זאת, בחודשיים האחרונים ניכרת התמתנות: במאי הסתכמו ההכנסות בכ-41 מיליארד ש"ח, מול הוצאה ממשלתית של כ-53 מיליארד שקל. כתוצאה מכך, הגירעון כאחוז מהתוצר ירד קלות ל-5.0%. המערכה מול אירן, לצד הפגיעה בפעילות הכלכלית, תוביל לעלייה נוספת בהוצאה הביטחונית ולירידה מסוימת בהכנסות ממסים – בין היתר עקב דחיית תשלומי מס ודחיית רכישות. לפיכך, הגירעון צפוי להתרחב בחודשים הקרובים. אם המערכה תימשך כשבועיים בלבד, הגירעון השנתי יעלה ב-0.5 עד 1.0 נקודת תוצר, ולא תידרש התאמה תקציבית דרמטית. לעומת זאת, אם תימשך מעבר לכך, הגירעון יהיה גבוה יותר, האוצר יידרש לבצע התאמות תקציביות משמעותיות יותר - לרבות העלאת מסים או קיצוץ הטבות - לקראת תקציב 2026.
חוזקו של השקל - הגענו למלחמה עם עודף גדול
נתוני מאזן התשלומים של ישראל לרבעון הראשון הצביעו על עודף גדול של כ-6 מיליארד דולר בחשבון השוטף - הרמה השנייה בגובהה בארבע השנים האחרונות. העודף ממשיך לשמש כ"עוגן" התומך בחוזקו של השקל בטווח הבינוני והארוך. במקביל, גם סנטימנט ההשקעות הזרות בישראל השתפר משמעותית בתחילת השנה: סך ההשקעות הזרות בתיקי ניירות ערך סחירים בישראל עמד על כ-8.5 מיליארד דולר ברבעון הראשון — הקצב הרבעוני הגבוה ביותר מאז 2021 - וזאת לצד השקעות זרות ישירות של כ-4 מיליארד דולר. הנתון הזה לצד התקדמות המערכה מסביר יפה את חוזקו של השקל.
* הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים*