בעוד הקרקע רועדת מרעשי המלחמה דווקא מניות הנדל"ן הן אלו שמובילות היום (ב’) את העליות בבורסה. חברות יזמות, קבלנים וחברות נדל"ן מניב - כולן רשמו ראלי מרשים עד כדי כך שהתחושה בשוק היא כאילו המדינה עומדת בפני מהלך בנייה נרחב חסר תקדים.
לאן נעלם הפחד?
אמנם ישראל, מדינה קטנה עם אוכלוסייה שצומחת בקצב מהיר, סובלת ממחסור כרוני בהיצע דירות, במיוחד באזורי הביקוש במרכז הארץ, אך המשקיעים מסתערים על המניות כאילו מדובר בתור הזהב הבא של הענף.
מדד הבנייה טס במעל 6%, מדד מניות הנדל"ן קופץ ב-3.6%, כשהחברות המובילות בענף כמו אזורים, אפריקה מגורים, אאורה, וגם חלק מהחברות הקטנות יותר בולטות בעליות. זאת, בניגוד מוחלט לתמונה שבשטח: פרויקטים מוקפאים, אי ודאות תכנונית, ירידה בביקושים, והאטה ממשית ברכישות.
אביעד ספיר, מנהל השקעות במגדל שוקי הון, מתייחס למניות חברות הנדל"ן הבולטות ומחלק אותן לשלוש קבוצות עיקריות: יצרניות ומשווקות חומרים ופתרונות לבנייה, חברות בנייה וחברות תשתיות. בעניין יצרניות ומשווקות חומרים ופתרונות לבניה מעריך ספיר, כי "חברות אלו צפויות ליהנות מביקושים עולים בתחום השיפוצים, בעקבות ההרס הרב שנוצר מהמלחמה. נציין כי עוד לפני פרוץ המלחמה, חברות אלה, בהן חמת, אינרום, קליל ורב-בריח, סיכמו בכיוון חיובי את הרבעון הראשון של השנה, כמגמה" - לסקירה המלאה.
הציפייה לתוכנית שיקום ובנייה לאומית
בתוך כך, בציבור כבר נשמעות קריאות לשיקום וחיזוק העורף ולהאצת פרויקטים תקועים. אם הממשלה תזרים תקציבים ותסיר חסמים, ענף הבנייה עשוי להפוך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק.
"לאורך השנים המדינה התמודדה עם בעיות של חיזוק מבנים, החל מאמצע שנות השמונים בו הוחלו תקני רעידות האדמה, ובהמשך באמצע שנות התשעים, בעקבות מלחמת המפרץ, אשר לאחריה חויבו בניינים בתכנון מיגון דירתי או קומתי. החלת תמ"א 38 אפשרה את מיגון הבניינים הן כנגד רעידת אדמה והן כמיגון בפני פגיעות קינטיות, בין בדרך של חיזוק הבניין או בדרך של הריסתו ובנייה מחדש. כעת, בעקבות אירועי מלחמת חרבות ברזל ואירועי התקיפות האיראניות, מתחדד הצורך בפתרונות מיגון לבניינים ישנים ובמיוחד בניינים גבוהים אשר התחדשות עירונית לא נותנת להם פתרון כלכלי", אמר יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתית. "לכן, על הרשויות המקומיות והמדינה למפות את כלל המבנים הללו, ולהציע פתרונות מיגון מערכתיים, ולא פרטניים לכל מבנה. כך לדוגמה אפשרות שימוש במיגון של מוסדות חינוך סמוכים או מרכזים ציבוריים, שיכולים לשמש מקלטים לתושבים בשעת חירום. בטווח הארוך, נדרשת השקעה בהקמת תשתיות מיגון תקניות בשכונות הוותיקות האלו".
התחדשות עירונית על הכוונת
צחי עומר מנכ"ל ים סוף נדל"ן מקבוצת פפושדו אמר: "על המדינה להתייחס לנושא של התחדשות עירונית אך ורק בהקשר של ביטחון הדיירים, ולא להתייחס לשיקולים אחרים. במשך שנים, גם כשהתחדשות עירונית הייתה סביב חיזוק מבנים בלבד, וגם כשהיא התפתחה לפרויקטים של הריסה ובנייה מחדש, המדינה והרשויות המקומיות שמו דגש על רעידות אדמה ותמורות לדיירים - ’עוד חדר, מרפסת, תוספת שטח’. כל השיח התנהל סביב שאלת ’מה הדייר יקבל’. אבל המלחמה בעזה, ירי הרקטות מלבנון, ובמיוחד התקיפה האיראנית האחרונה – מחייבים אותנו לחשב מסלול מחדש. השאלה המרכזית כיום היא ’איפה ואיך הדייר יגן על עצמו כשהטילים נופלים?’ ממ"ד או ממ"ק בתוך הדירה או הקומה, זה לא מותרות ולא נחלתם של אמידים בלבד, זו חובה בסיסית. הבטיחות והמהירות בביצוע צריכים להיות העדיפות העליונה, לא התמורה לדייר וגודל המרפסת".
למרות האופטימיות, הביורוקרטיה תשתנה?
הריבית עודנה גבוהה, עלויות מימון ליזמים מעיקות, ותשומות הבנייה לא חזרו לרמות שפויות. גם המצב הגיאופוליטי עוד נפיץ והעדר העובדים הפלסטינאים נתן את אותותיו בשוק. אמנם הבורסה מסתכלת שנתיים קדימה, אבל היזמים עדיין נלחמים בבירוקרטיה.
"התושבים משלמים היום את מחיר הביורוקרטיה. מדינה, רשויות מקומיות וועדות מחוזיות ממשיכות לעכב תהליכים, עסוקות בלבחון מה היזם ירוויח, במקום לשאול איך מגנים על אזרחים. מתייחסים להתחדשות עירונית כאל עסקה כלכלית במקום פתרון ביטחוני. אם אין בכוחה של המדינה להעמיד מקלטים בעצמה – תנו ליזמים לבנות אותם, אבל תיקחו חלק פעיל בקידום מהיר של הפרויקטים. המציאות של 2025 כבר כאן, והיא מסוכנת, ברורה, ודורשת תגובה מהירה. הגיע הזמן שהרשויות יתייחסו לאיום הממשי שקורה כאן ועכשיו", הוסיף עומר.
"ממ"ד הוא לא מותרות - הוא צורך קיומי. הגיע הזמן לפעול למען הסרת אותם החסמים שמונעים מאזרחים את הזכות הבסיסית לביטחון בביתם. ניסיונות חוזרים ונשנים להאיץ פרויקטים שלהתחדשות נתקלים שוב ושוב במכשולים תכנוניים, התנגדויות מקומיות, תקני חניה לא רלוונטיים, תחשיבים כלכליים שלא מאפשרים מימוש פרוייקטים ועיכובים בוועדות. כל עיכוב כזה הוא סיכון חיים בפוטנציה. בעידן שבו האיום הביטחוני הפך קבוע ומוחשי, ההתחדשות העירונית אינה רק כלי לעידוד צמיחה - אלא מהלך חיוני להצלת חיים. הגיע הזמן לראות בממ"ד לא רק תוספת בנייה - אלא זכות אזרחית", אמר מאיר ברון, מנהל פיתוח עסקי וראש תחום התחדשות עירונית בי.ח דמרי.
עם זאת, לא ניתן להתעלם מהסיכונים. המשך המלחמה או החרפה משמעותית עלולים לפגוע בכלכלה הישראלית, להגדיל את עלויות הבנייה ולהאט את קצב המכירות. עליית מחירי חומרי הגלם, כתוצאה משיבושים בשרשראות האספקה העולמיות, כבר משפיעה על רווחיותן של חברות מסוימות. ואולם, נכון להיום, האופטימיות בשוק הנדל"ן גוברת על החששות, והמשקיעים ממשיכים להאמין כי הענף יצלח גם את המשבר הנוכחי.
עופר זרף, מנכ"ל ובעלים של חברת יסודות איתנים אומר כי "המציאות הביטחונית שמדינת ישראל חווה בשנים האחרונות וביתר שאת מאז החלה המלחמה נגד איראן מדגישה בצורה חדה את הסכנה שבהזנחת המבנים הישנים והלא ממוגנים. דווקא בתקופת מלחמה - אסור לעצור. ההתחדשות העירונית חייבת להימשך ואף להתגבר. זוהי לא רק הזדמנות, זו אחריות. ראינו את גודל האסון שנגמר כתוצאה מפגיעת הטיל בבת ים. אסור שזה יקרה, אזרחים חייבים מיגון. על המדינה לפעול עכשיו - להקל על רגולציה, לזרז הליכים תכנוניים ולהסיר חסמים שמונעים מיזמים לפעול גם בפריפריה, שם הצורך הוא עצום אבל הכדאיות הכלכלית עדיין נמוכה. התערבות ממשלתית ישירה היא קריטית כדי להבטיח שמאות אלפי תושבים - בכל הארץ - יזכו לביטחון, למיגון ולסביבה ראויה למחייה, גם בעיתות שגרה וגם תחת אש".