פתיחת שבוע המסחר בשוק הבינלאומי לא מגלמת זעזוע פיננסי נוכח המלחמה של ישראל מול איראן, שעשויה לערב את בנות הברית של כל אחת מהמדינות.
בשעה זו החוזים העתידיים על המדדים המובילים בניו יורק עולים בעד 0.5%, הנפט נסחר סביב 73 דולר לחבית, הזהב נסחר ב-3,440 דולר לאונקייה והתשואות על האג"ח האמריקאיות ל-10 שנים נסחרות סביב 4.43%.
בשוק המט"ח השקל מתחזק בחדות לאחר שנחלש בשישי עם התקיפה הישראלית באיראן. הדולר צונח ב-1.2% ל-3.557 שקלים, האירו מאבד 0.75% ל-4.12%.
אתמול פורסמו נתוני האינפלציה בשוק המקומי שהצביעו על ירידה מפתיעה של 0.3% במדד המחירים לצרכן, בניגוד לצפי לעלייה של 0.1%.
"אם שואלים מהו תרחיש הסיכון הגיאופוליטי המוביל ממנו חוששות חברות דירוג האשראי של ישראל, התשובה כנראה הייתה מלחמה כוללת עם איראן ונפילה של עשרות טילים בריכוזי אוכלוסייה. התרחיש הזה התממש בסוף השבוע, אם כי עם טוויסט בעלילה - ישראל הצליחה במכת המנע שלה מעל המשוער, וכן מצליחה ליירט את רוב הטילים של מתקפת הנגד של איראן", כך כותבים כלכלני בנק הפועלים בסקירתם השבועית.
"חרף אי-הוודאות הרבה סביב הכיוונים אליה המלחמה יכולה עוד להתפתח, תגובת השווקים המקומיים עם פתיחת המסחר בישראל היא מתונה, ואולי משקפת הערכה כי בתרחישים מסוימים המלחמה הזו עשויה להוות קטליזטור לסטטוס קוו חדש באזור. המלחמה משתקת חלקים נרחבים בפעילות הכלכלית ובעיקר את ענפי השירותים. סיטואציה שהפכה מוכרת בשנים האחרונות הן מחודשי המלחמה הראשונים באוקטובר 2023 והן מהקורונה. אם נסתמך על חודשי המלחמה הראשונים, אז אפשר לומר שהפעילות הכלכלית בתקופה זו יורדת בסדר גודל של כ-5% (לא במונחים שנתיים), והפעילות של המגזר העסקי בשיעור כפול מזה. שאלת המפתח היא כמה זמן המלחמה נמשכת בעצימות הזו, ובשלב הזה כל הערכה בין ימים לשבועות נראית סבירה", כתבו בהפועלים.
עוד כותבים כלכלני הבנק, כי יעד הגירעון בשיעור של 4.9% מהתוצר מתרחק מאיתנו, אבל השווקים לא נבהלו מזה. הוצאות ניהול המלחמה היו אמורות לפחות במחצית השנייה של השנה, ובמקום זאת הן צפויות לעלות, וגם הנזקים הישירים הולכים ומצטברים, כך ששאלת משך הלחימה הופכת לקריטית. חודש לחימה ממוצע עלה לממשלה כעשרה מיליארד שקל, זאת לפני המלחמה באיראן, והמספרים כעת עשויים להיות גבוהים בהרבה.