השוק המקומי מפגין עוצמה. בזמן שהבורסה באיראן סגורה לרגל חג אך נרשם ביקוש ער ולנכסי מקלט, פה בישראל המדדים באחוזת בית עברו להיסחר בעליות שערים לאחר ירידות מתונות בפתיחה. בזמן שבטהרן זורקים את המטבע ומחפשים דולרים בנרות, פה בישראל, הסקטור הביטחוני מספק רוח גבית למדדים, ולא רק.
נזכיר את יתרות המט"ח של בנק ישראל שהגיעו בשבוע שעבר לשיא של מעל 223 מיליארד דולר (ותודה לסטנלי פישר, עליו השלום). עם כרית ביטחון כמו זו, לצד עליונות צבאית מרשימה, בשוק המקומי יכולים להתנחם בין הטילים ולראות מסכים ירוקים, לעת עתה. יחד עם זאת, סביבת המאקרו צפויה להכביד לאור העלייה הצפויה בגרעון ושבירת מסגרת התקציב. לצד זאת, עליית מחירי הנפט צפויה לייקר את מחירי האנרגיה, מה שצפוי להתגלגל לאינפלציה יחד עם החלשות השקל. בהתאם, בשוק האג"ח נרשמות ירידות של עד 0.6%.
"תגובת השווקים לאירועים הביטחוניים יחסית מתונה"
המדדים בשוק המקומי עולים בעד 0.8% לאחר ירידות של 1%-2% בפתיחת המסחר. אלביט מערכות מושכת את מדד הדגל כאשר המניה של החברה מזנקת ב-6% במחזור מסחר של מעל 93 מיליון שקל. עך זה נאמר: עם תצוגת תכלית של כוחות הביטחון באיראן, אפשר לוותר על תערוכת הנשק בפאריז.
"בינתיים, פרמיות הסיכון של ישראל עלו בצורה יחסית מתונה בתגובה למתקפה על איראן. פרמיית הסיכון CDS ל-10 שנים עלתה מ-133 נ.ב. ל-163 נ.ב., דומה לזו שהייתה לאחר סיום הפסקת אש בין ישראל לחמאס בחודש מרץ", מציין אלכס זקבזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב. "בתקופות של החרפות באירועים הביטחוניים שהיו ב-2024 ובתחילת המלחמה פרמיית הסיכון עלו לעיתים עד לרמה של 190 נ.ב. מרווח האג"ח הדולרי של ישראל ל-10 שנים שעלה מכ-1.3% לכ-1.5% , רק במרץ הוא עמד ברמה של כ-1.6% ובשנה שעברה הגיע לעיתים כמעט ל-2%.
"פיחות השקל ב-3 הימים האחרונים בשיעור של כ-3.3% מול סל המטבעות היה דווקא הגדול ביותר בפרק זמן זה מתחילת המלחמה. גם מול הדולר האמריקאי פוחת השקל בשלושה ימים אלה בשיעור הגבוה מתחילת המלחמה. משך האירוע ותוצאותיו יקבע את ההשפעה על הכלכלה. הסרת איום הגרעין האיראני עשויה לשנות לטובה את האופק לכלכלה הישראלית ולהגביר אטרקטיביות של השקעה בישראל באופן משמעותי. לעימות ממושך ללא השגת המטרה האסטרטגית עלולות להיות השלכות שליליות ניכרות", ציין ז’בזינסקי.
בטווח הקצר יש לצפות לעלייה באינפלציה
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, סבור כי המלחמה בין ישראל לבין אירן היא חלק מ"הסדר העולמי החדש". "זהו תהליך של שינוי או ניסיון לשינוי ביחסי הכוחות העולמיים, מאבק בין גושי וכו’. מאחר ומדובר בתהליכים שאורכים זמן לצד עלייה ברמת אי הוודאות, אנחנו סבורים שהמשקיעים ידרשו פרמיית סיכון גבוהה יותר מזו שנדרשה עד כה. לגבי מלחמת ישראל אירן, בטווח הקצר יש לצפות לעלייה באינפלציה (בעיקר בשל הזינוק במחירי הנפט) ותנודתיות בחלק המנייתי. בטווח הארוך וככל שהמערכה תסתיים באופן שבו האיום האירני יוסר, תהיה בכך תרומה גדולה למשק הישראלי על כל ההשלכות של כך. התעשייה הביטחונית המקומית מקבלת בוסט נוסף במה שעשוי להיות תרומה משמעותית לייצוא של המשק".
הנפט לאן?
כלכלני דוישה בנק כותבים כי שוק החוזים העתידיים של נפט מסוג ברנט מתמחר כרגע את אחד התרחישים המתונים. כלומר, השוק עדיין לא מגלם תרחיש של סגירת מצרי הורמוז או פגיעה קשה באספקת הנפט.
עם זאת, חשוב לציין את ההסתייגויות: "לא נכלל חישוב של פרמיית סיכון גיאופוליטית נוספת מעבר למה שכבר מגולם במחירים. לא הונחה תגובה שונה מצד OPEC+ מעבר למסלול החזרת ההיצע שכבר הוחלט. לא נכללה השפעת שחרור עתודות אסטרטגיות של נפט מצד מדינות המערב. התפתחויות אלו מעלות שאלות בנוגע לאפשרות של סגירת מצרי הורמוז. לאור ההשלכות הגלובליות המשמעותיות של מהלך כזה, אנו מעריכים שסגירה פוטנציאלית של המצר תישמר כמנוף לחץ של מוצא אחרון וכי היא תישקל רק במצבים קיצוניים, אשר הנסיבות הנוכחיות אינן עומדות בהם בשלב זה", כך לפי דוישה בנק.