הראל השקעות מכרה מניות אל על וירדה מבעלת עניין, כך דיווחה אל על לבורסה. הראל נותרה עם החזקה של 3.9% מהון המניות של חברת התעופה שמנייתה רשמה תשואה חיובית של 78% רק השנה, וזאת בהמשך לעלייה מטאורית אשתקד בחסות המלחמה שהעניקה לה בלעדיות בשחקים.
בהקשר זה, הביקורת על מחירי הטיסות שקפצו בעשרות אחוזים ורווחי העתק של אל על מגיעות לבית המשפט, כאשר במשרדי החברה התקבלה אתמול בקשה לתביעה ייצוגית. "הפקעת מחירו של שירות חיוני וחסר תחליף בזמן חירום בידי בעל מונופולין, שמטרתה היא ריפוד כיסי המונופול, עובדיו ובעלי מניותיו במיליארדי שקלים, בשעה שאלפי אזרחים וחיילים ישראלים נרצחים, נופלים, נחטפים, נפגעים ונפצעים במלחמה, וחייהם של רבים נוספים נחרבים ומתערערים מן היסוד, היא פעולה שפלה, פסולה, בלתי חוקית, בלתי צודקת ולא מוסרית, שראויה לכל גנאי", כך נכתב בתביעה ייצוגית שהוגשה היום לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, בה נטען כי חברת אל על הפכה עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 למונופול ברוב קווי התעופה שהם היא פועלת, וניצלה לרעה את מעמדה לשם הפקעת מחירי טיסות באופן אסור, בלתי מוסרי ובלתי חוקי.
"מעמדה המונופוליסטי של אל על צנח עליה כמן מן השמיים. הוא לא הושג הודות למאמציה, כתוצאה מפעילות תחרותית שהצליחה, מהשקעה במחקר ופיתוח, מהתייעלות או מחדשנות" נכתב בבקשה. "אל על זכתה במעמדה המונופוליסטי באקראי וכתוצאה מטרגדיה לאומית חסרת תקדים שאותה ניצלה להפקת רווחי עתק על גב לקוחותיה".
בבקשה הנתמכת בחוות דעת כלכלית מקיפה של פרופ’ דיויד גילה, לשעבר הממונה על התחרות, נטען כי הנזקים שגרמה אל על לציבור עמדו בתום הרבעון הראשון של שנת 2023 על כ-600 מיליון, ומאז הם ממשיכים להצבר. "למרבה הצער, אל על לא הסתפקה ברווחים האדירים שהפיקה ממצב החירום והמלחמה כדין, ובחרה גם, בכוונת מכוון וביודעין, לנצל לרעה את כוחה המונופוליסטי ולפגוע בחופש ההתקשרות של הצרכן באמצעות הפקעת מחירי הטיסות "אל על ומעבר" למחירים שהיו נהוגים ברוב קווי הטיסות טרם פרוץ המלחמה".
המבקש הוא עו"ד אילן ורדניקוב באמצעות עורכי הדין ד"ר טל רוטמן ועדי ציטרון ממשרד פרל כהן. הוא טוען כי מיד עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, עזבו רובן המכריע של חברות התעופה הזרות את ישראל. “רוב חברות התעופה הסדירות הזרות, ובהן חברות ה-Low Cost, הפסיקו באופן מיידי לטוס לישראל...במהלך 2024, חברות התעופה האמריקאיות והאירופאיות הסדירות פעלו בישראל בתדירות נמוכה”, כך נכתב בדוחות אל על. גם ישראייר דיווחה כי "טיסות רבות של חברות זרות לישראל וממנה בוטלו עד להודעה חדשה. עובדה זו צמצמה משמעותית את התחרות בהטסת נוסעים לישראל בתקופת המלחמה”. "הביקוש לטיסות אל על לאורך כל שנת 2024 היה מוגבר באופן משמעותי... ולעיתים אף מעבר לביקוש אותו חוותה אל על בשגרה בתקופות שיא", נכתב בדוחות אל על וצוטט בבקשה.
מכוח מניית הזהב וצווים של המדינה, אל על היתה מחוייבת להמשיך ולטוס לישראל וממנה גם בזמן מלחמה. מצב ייחודי זה איפשר לה להפוך לבעלת מונופולין, המחזיקה במעל 50% ולפעמים גם 75% ו-90%, בכמעט כל שווקי פעילותה.
פרופ’ גילה מצא כי ב-20 מתוך 24 קווי טיסה שנבדקו, אל על הפכה לבעלת מונופול מובהקת, לעיתים בנתח שוק שעלה בהרבה על 50%. לדבריו, "לא חל גידול בעלויות אל על המצדיק את העלאת מחירי הטיסות. נהפוך הוא, העלויות ירדו ב-2024 ב-3% לעומת 2023 וב-11% לעומת 2022". פרופ’ גילה קובע חד משמעית: "הכנסות העודפות התגלגלו ישירות לשורת הרווח", ומציין כי שולי הרווח הנקיים לק"מ טיסה של לקוח הגיעו ל-28.5% בשלושת הרבעונים הראשונים של 2024, זינוק של כ-180% לעומת השנה שקדמה למלחמה".
לטענת ורדניקוב, העלייה במחירי הטיסות של אל על ב-2024 חריגה במיוחד גם בהשוואה לחברות תעופה בינלאומיות. בעוד שמחירי הטיסות בעולם ירדו, לפי דו"ח IATA, אל על העלתה את המחירים ב-2024 ב-14.3% בממוצע, ואף ב-16.9% ברבעונים הראשונים של השנה. מתוך עשר חברות תעופה זרות שבחנו, רק שלוש העלו מחירים ב-2024, ובשיעור מתון בהרבה.