חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה בינואר האחרון תחזית מקרו-כלכלית שגובשה תחת ההנחה שההשפעה הכלכלית הישירה של המלחמה תימשך עד סוף הרבעון הראשון של 2025. עם זאת, היום (ה’) דווח על החזרת צוות המשא ומתן מדוחא ופיצוץ השיחות מול החמאס, לצד הרחבת הלחימה ברצועת עזה.
השאלה אם בבנק ישראל יאלצו לעדכן תחזיות לאור התרחבות המלחמה, כאשר התחזית הקודמת לקחה בחשבון עצמיות נמוכה של המלחמה, ועוד קודם לכן הצמיחה ברבעון הראשון של המשק - של 3.4% - נפלה מהתחזיות של בנק ישראל.
בנק ישראל צפה בזמנו כי התוצר ב-2025 צפוי לצמוח ב-4%, אך תרחיש הרחבת המלחמה עלול להפחית את הצמיחה באופן משמעותי.
התרחבות המלחמה עלולה להגביר את הלחצים האינפלציוניים, במיוחד בשל הפיחות בשקל והמשך מגבלות ההיצע. התחזית הבסיסית צופה אינפלציה של 2.6% ב-2025, אך תרחיש של הסלמה עלול להעלות אותה מעל היעד של 1%-3%.
האינפלציה בחודש האחרון עלתה ל-3.6% ברקע לזינוק מחירי הטיסות. נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, התייחס לנתון זה ואמר: "האינפלציה עלתה ל־3.6, אך רכיב מרכזי בעלייה הזו זה מחירי הטיסות וצריך לקחת את זה בחשבון. עלינו להיות הרבה יותר זהירים כי מדד האינפלציה גדול בהשוואה לעולם". לדבריו, יש לנקוט זהירות בפרשנות המדד ולהתמקד ברכיבים האמיתיים של יוקר המחיה.
"השלכותיה ארוכות הטווח של המלחמה אינן מתמצות במישור הפיסקלי", כתב נגיד בנק ישראל אמיר ירון בדוח בנק ישראל. "בין היתר, הן עלולות להתבטא לאורך זמן גם בפרמיית הסיכון של המשק ובדירוג האשראי שלו. עליית נטל השירות הצבאי, ובייחוד שירות המילואים, תמשיך לגבות מחיר כלכלי ניכר. שילוב אוכלוסיות נוספות בשירות הצבאי ימתן מחיר זה עבור המשק ככלל ועבור האוכלוסייה המשרתת בפרט".